Arvut (Surety / Guarantor Law)

אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃

Tap to expand

כִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת־הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֤א אֲבִיאֶ֙נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כׇּל־הַיָּמִֽים׃

Tap to expand

ד"א כולכם ערבים זה בזה, אפי' צדיק אחד ביניכם, כולכם עומדין בזכותו, ולא אתם בלבד, אלא כל העולם כולו, שנאמר וצדיק יסוד עולם (משלי י כה), וכשאחד חוטא כל הדור לוקה, וכן אתה מוצא בעכן, הלא עכן בן זרח מעל [

Tap to expand

ד"א ויגש אליו יהודה. זש"ה בני אם ערבת לרעך וגו', נוקשת באמרי פיך וגו', עשה זאת איפוא בני והנצל (משלי ו א ב ג). א"ל יוסף למה אתה מרבה דברים, מסתכל אני שיש גדלים ממך עומדין כאן ואינן מדברים, ואין ראובן

Tap to expand

המלוה את חבירו ע"י ערב לא יפרע מן הערב ואם אמר ע"מ שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב. המלוה את חבירו ע"י שני ערבין לא יפרע מאחד מהן ואם אמר ע"מ שאפרע מאחד מהן יפרע מאחד מהן שטר היוצא מיד ערב ה"ז אינו גובה

Tap to expand

משנה: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל יְדֵי עָרָב לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרָב. אִם אָמַר עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה יִפָּרַע מִן הֶעָרָב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר אִם יֵשׁ נְכָסִי

Tap to expand

הלכה: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל יְדֵי עָרָב כול׳. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁיֵּשׁ נְכָסִים לַלּוֹוֶה. אֲבָל אֵין נְכָסִים לַלּוֹוֶה יִפָּרַע מִן הֶעָרָב. וְאִם אָמַר. עַל מְנָת ש

Tap to expand

דְּאִיתְּמַר: עָרֵב דִּכְתוּבָּה — דִּבְרֵי הַכֹּל לָא מִשְׁתַּעְבַּד, קַבְּלָן דְּבַעַל חוֹב — דִּבְרֵי הַכֹּל מִשְׁתַּעְבַּד, עָרֵב דְּבַעַל חוֹב וְקַבְּלָן דִּכְתוּבָּה — פְּלִיגִי. אִיכָּא לְמַאן

Tap to expand

חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל יְדֵי עָרֵב – לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב. וְאִם אָמַר ״עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה״ – יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב. בַּמֶּה דְּבָרִ

Tap to expand

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל יְדֵי עָרֵב – לֹא יִתְבַּע עָרֵב תְּחִלָּה. וְאִם אָמַר: ״עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה״ – יִתְבַּע עָרֵב תְּחִלָּה.

Tap to expand

אָמַר רַב הוּנָא: מִנַּיִן לְעָרֵב דְּמִשְׁתַּעְבֵּד? דִּכְתִיב: ״אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ, מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ״.

Tap to expand

אָמַר רַב הוּנָא: ״הַלְוֵהוּ וַאֲנִי עָרֵב״; ״הַלְוֵהוּ וַאֲנִי פּוֹרֵעַ״; ״הַלְוֵהוּ וַאֲנִי חַיָּיב״; ״הַלְוֵהוּ וַאֲנִי נוֹתֵן״ – כּוּלָּן לְשׁוֹן עַרְבוּת הֵן.

Tap to expand

״תֵּן לוֹ וַאֲנִי קַבְּלָן״; ״תֵּן לוֹ וַאֲנִי פּוֹרֵעַ״; ״תֵּן לוֹ וַאֲנִי חַיָּיב״; ״תֵּן לוֹ וַאֲנִי נוֹתֵן״ – כּוּלָּן לְשׁוֹן קַבְּלָנוּת הֵן.

Tap to expand

דְּאִיתְּמַר: עָרֵב דִּכְתוּבָּה – דִּבְרֵי הַכֹּל לָא מִשְׁתַּעְבַּד. קַבְּלָן דְּבַעַל חוֹב – דִּבְרֵי הַכֹּל מִשְׁתַּעְבַּד. קַבְּלָן דִּכְתוּבָּה, וְעָרֵב דְּבַעַל חוֹב – פְּלִיגִי; מָר סָבַר: אִי

Tap to expand

וְאוֹמֵר: ״בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ. נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ. עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְר

Tap to expand

קַבְּלָן דְּבַעַל חוֹב – דִּבְרֵי הַכֹּל מִשְׁתַּעְבַּד; עָרֵב דְּבַעַל חוֹב, וְקַבְּלָן דִּכְתוּבָּה – פְּלִיגִי; אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר: אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ נִכְסֵי לְלֹוֶה – מִשְׁתַּעְבַּד,

Tap to expand

וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה – מִכׇּל הָעוֹלָם לָא?! וְהָכְתִיב: ״וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו״ – אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו; מְלַמֵּד שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה!

Tap to expand

אָמַר לוֹ יוֹסֵף, יְהוּדָה, לָמָּה אַתָּה דַבְּרָן מִכָּל אַחֶיךָ, וַאֲנִי רוֹאֶה בַגָּבִיעַ שֶׁיֵּשׁ בְּאַחֶיךָ גְּדוֹלִים מִמְּךָ וְאַתָּה פַּטִּיט. אָמַר לוֹ: כָּל זֹאת שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, בִּשְׁבִיל

Tap to expand

(פסק) ומאן דמוזיף זוזי לחבריה וקבע ליה זמנא ללוה ומטא זמניה ולא פרעיה ואזל ונחת לנכסים בדלא תבעיה מסלקינן דההוא דיינא דאחתיה למלוה לנכסי דלוה מקמי דליתבעיה ללוה סלקיה רב חנין בריה דרב ייבא אמר רבא מאן

Tap to expand

מתני' המלוה את חבירו ע"י ערב לא יפרע מן הערב (דף קעג:) ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב רשב"ג אומר אם יש נכסים ללוה בין כך ובין כך לא יפרע מן הערב כיוצא בו אמר רשב"ג אף הערב לאשה בכתובתה וה

Tap to expand