Skip to content
Wellsprings
talmudic methodfeatured in 30 works

Chazakah (Legal Presumption)

The Talmudic principle of presumption — encompassing presumed continuity, presumed possession, and presumed knowledge in matters of halacha.

The halachic principle of presumption — a status, ownership, or fact is presumed to continue absent evidence otherwise. Multiple types: chazakah de'ikra (continuity), chazakah de'meikara (prior status), chazakat haguf, chazakat mara kama (property), chazakat shloshim yom (rented residency). Bavli Chullin 10b ('hen min ha-Torah hi'); Mishneh Torah, Hilchot Toen V'Nitan; Shulchan Aruch Choshen Mishpat 140-150.

How it traveled

  1. Mishnah Kelim
    Yavneh · 200
    explains
  2. Jerusalem Talmud Bava Batra
    Tiberias · 400
    explains
  3. Jerusalem Talmud Bava Kamma
    Tiberias · 400
    explains
  4. Jerusalem Talmud Ketubot
    Tiberias · 400
    explains
  5. Jerusalem Talmud Bava Metzia
    Tiberias · 400
    explains
  6. Jerusalem Talmud Yevamot
    Tiberias · 400
    explains
  7. Jerusalem Talmud Nazir
    Tiberias · 400
    explains
  8. Jerusalem Talmud Gittin
    Tiberias · 400
    explains
  9. Jerusalem Talmud Shevuot
    Tiberias · 400
    explains
  10. Jerusalem Talmud Kiddushin
    Tiberias · 400
    explains
  11. Bava Batra
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  12. Bava Kamma
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  13. Bava Metzia
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  14. Niddah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  15. Ketubot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  16. Kiddushin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  17. Chullin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  18. Yevamot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  19. Sanhedrin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  20. Gittin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  21. Pesachim
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  22. Bekhorot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  23. Avodah Zarah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  24. Eruvin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  25. Nazir
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  26. Shevuot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  27. Sheiltot d'Rav Achai Gaon
    Pumbedita · 750
    explains
  28. Halakhot Gedolot
    Sura (Babylonia) · 760
    explains
  29. Teshuvot HaGeonim (Harkavy)
    Sura (Babylonia) · 900
    explains
  30. Rif Bava Batra
    · 1085
    explains

Key passages(20)

Jerusalem Talmud Bava Batra · 375 CE

Very high

משנה: הַשּׁוּתָפִין וְהָאֲרִיסִין וְהָאֶפִּיטְרוֹפִּין אֵין לָהֶן חֲזָקָה. אֵין לָאִישׁ חֲזָקָה בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ וְלֹא לָאִשָּׁה בְּנִכְסֵי בַעְלָהּ וְלֹא לָאָב בְּנִכְסֵי הַבֵּן וְלֹא לַבֵּן בְּנ

Tap to expand

Jerusalem Talmud Bava Batra · 375 CE

Very high

משנה: הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה. הַמַּזֲחֵילָה יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה. סוּלָּם הַמִּצְרִי אֵין לוֹ חֲזָקָה וְלַצּוֹרִי יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. חַלּוֹן הַמִּצְרִית אֵין לָהּ חֲזָקָה וְ

Tap to expand

Bava Batra · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

מַתְנִי׳ הָאוּמָּנִין, וְהַשּׁוּתָּפִין, וְהָאֲרִיסִין, וְהָאַפּוֹטְרוֹפִּין – אֵין לָהֶם חֲזָקָה. לֹא לָאִישׁ חֲזָקָה בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ, וְלֹא לָאִשָּׁה חֲזָקָה בְּנִכְסֵי בַּעֲלָהּ; וְלֹא לָאָב ב

Tap to expand

Bava Batra · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה, בֶּן אוּמָּן יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. אָרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה, בֶּן אָרִיס יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. גַּזְלָן וּבֶן גַּזְלָן אֵין לָהֶן חֲזָקָה, בֶּן בְּנוֹ שֶׁל גַּז

Tap to expand

Bava Batra · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

מַתְנִי׳ אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן חֲזָקָה, וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן חֲזָקָה? הָיָה מַעֲמִיד בְּהֵמָה בֶּחָצֵר; תַּנּוּר, רֵיחַיִם וְכִירַיִים; וּמְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִים; וְנוֹתֵן זִבְלו

Tap to expand

Kiddushin · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

אָמַר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּסָבָא: בָּבֶל בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרָה עוֹמֶדֶת, עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ בַּמֶּה נִפְסְלָה. שְׁאָר אֲרָצוֹת – בְּחֶזְקַת פְּסוּל הֵן עוֹמְדוֹת, עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ בַּמֶּה נ

Tap to expand

Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמַּצְרִיכִין רְאוּבֵן לְהָבִיא רְאָיָה אוֹ יִסְתַּלֵּק בְּשֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ זְמַן מְרֻבֶּה. אֲבָל אִם הֵבִיא עֵדִים שֶׁאָכַל פֵּרוֹת קַרְקַע שָׁלֹשׁ שָׁנִים רְ

Tap to expand

Chiddushei Ramban on Bava Batra · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE

Very high

והני מילי בתוך שלש אבל לאחר שלש לא. פי' אע"ג דמתני' היא דקתני חזקה ואי ס"ד לאחר שלא נאמן לומר לפירות הורדתיו עקרת כל החזקות פירוש' בעלמא הוא לתרוצי מילתא בהדי מתני' דחזק' והכי קאמר והני מילי בתוך שלש

Tap to expand

Chiddushei Ramban on Bava Batra · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE

Very high

פירא רבא ופירא זוטא איכא בינייהו. פירש רבינו חננאל ז"ל פירא רבא, קשואין ודלועין ופירא זוטא שאר ירקות ואחרים פירשו פירא זוטא כגון שחת.ולדברי הכל קשיא דהא אמרינן בריש פרקין דאכלה תלת פירי בתלתא ירחי כגו

Tap to expand

Chiddushei Ramban on Yevamot · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE

Very high

אלא אמר רבא רישא חזקה ליבום ורובא לשוק וחזקה לא עדיף כרובא. [דאי הוי עדיף כרובא] בהדי מיעיטא הוה עדיף מיניה ותת בם אלא השתא לא עדיף כרובא ולפיכך לא תתיבם ולשוק נמי לא תנשא משום דר' מאיר חייש למיעוטא ו

Tap to expand

Meiri on Bava Batra · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

אמר המאירי שלש ארצות לחזקה כלומר שהן חלוקות זו מזו בדיניהן לענין חזקה שאין חזקת זו מועלת בשל זו והם יהודה ועבר הירדן והגליל והוא שביאר היה ביהודה והחזיק בגליל או בגליל והחזיק ביהודה אינה חזקה עד שיהא

Tap to expand

Meiri on Bava Batra · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

אמר המאירי האומנין והשותפין והאריסין והאפטרופין אין להם חזקה משנה זו מתוך שהיא שנויה בענין חזקת קרקעות פירשוה מקצת גאונים כלה בקרקעות ופירשו באומנין אומני בנין והוא שאם מסר את ביתו לאמן לשם בנין והתחי

Tap to expand

Meiri on Bava Batra · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

אמר המאירי אלו דברים שיש להם חזקה ואלו שאין להם חזקה ר"ל אותם שנזכיר עכשו ופירשו הגאונים שמשנה זו הואיל ובנזקין היא שנויה אין מצריכין בה טענה ולא שלש שנים אלא כל שעושה דברים אלו בפניו ולא מיחה יש מהם

Tap to expand

Meiri on Bava Batra · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

זה שביארנו הרבה פעמים שיש מן המפרשים שמפרשים החזקות בשלש שנים אף גדולי המפרשים נוטים לומר כן אף בחלון ושאין לו חזקה אלא בטענה ומחזקים טענתם ממה ששנינו החלונות בין מלמעלה וכו' ואלו היו נקנין בחזקת מחיל

Tap to expand

Tur · Yaakov ben Asher (Ba'al HaTurim) · 1300 CE

Very high

ורבינו תם כתב שאין צריך שיעידו העדים בפירוש על דירת יום ולילה דהא מילתא דלא איפשר הוא אטו בכפא תלא להו דלא ניימי פורתא ביממא ולא יצאו לפעמים מן העיר יום או יומים אלא די בעדות מקצת ימים ומקצת לילות ש

Tap to expand

Tur · Yaakov ben Asher (Ba'al HaTurim) · 1300 CE

Very high

חזקת המרחצאות והשובכים ובית הבדים ובורות שיחין ומערות ועבדים יביא ראיה שנשתמש בהן ולקח פירותיהם ג' שנים. חזקת השדה בין שדה בית השלחין שעושה פירות תדיר בין שדה הבעל ושדה האילן שאינו עושה פירות תדיר כ

Tap to expand

Tur · Yaakov ben Asher (Ba'al HaTurim) · 1300 CE

Very high

הגזלן אין לו חזקה מפני שיראין למחות בו וגם אין מחזיקין בנכסיו שאינו חושש למחות והיכי דמי גזלן אם הוא מוחזק שהורג נפשות על עסקי ממון אז אין לו חזקה בשום דבר ואם הוחזק גזלן על שדה ידועה אין לו חזקה בה

Tap to expand

Tur · Yaakov ben Asher (Ba'al HaTurim) · 1300 CE

Very high

בד"א שהודה שאין הכותל שלו אלא שחבירו מחל לו על הנחת קורה זו אבל אם טען זה כותל זה אני שותף בו הואיל ונשתמש בקורה אחת נאמן ומשתמש בו בכולן אחר שישבע שבועת היסת שהוא שותף בכל הכותל ע"כ ור"ת פירש שלכל

Tap to expand

Ran on Pesachim · Nissim of Girona (Ran) · 1315 CE

Very high

גרסינן בגמ' (ד' ד:) בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק המשכיר בית לחבירו בי"ד חזקתו בדוק או אין חזקתו בדוק למאי נפקא מיניה דליתיה להאי דנשייליה כלומר דאי איתיה למשכיר קמן לא נפקא לן מיניה מידי דאפילו נימא דחז

Tap to expand

Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE

Very high

וכתב עוד דיש חולקים על הרא"ש וס"ל דבני העיר מצי מעכבין שלא ידור אצלן ובפרט בזמן הזה שיש לחוש שאם יתוספו הדיורין שיבוא לידי קלקול מן השרים המושלים וא"כ כל הבא לדור אצלן הוי כרודף ולכן מצי מעכבי לכ"ע.

Tap to expand