Chevra Kadisha (Burial Society)
A sacred Jewish community group that ritually washes and prepares the dead for burial with utmost care and reverence.
In Jewish tradition, preparing a body for burial is considered one of the highest spiritual acts—a final act of kindness to someone who can no longer repay it. A Chevra Kadisha, or 'holy society,' is a group of dedicated community members who perform this sacred work. They ritually wash the body (in a process called taharah), dress it in simple white shrouds, and ensure it is treated with complete dignity and respect. It's volunteer work done with great solemnity, often by people who see it as their deepest religious obligation.
These societies didn't always exist as formal institutions. In medieval times, as Jewish communities grew larger and more organized, they realized this essential task needed structure and training. One turning point came in 1564 in Prague, when Rabbi Eliezer Ashkenazi helped establish one of the first official Chevra Kadisha organizations. From there, the practice spread throughout Europe and beyond. What had once been an ad-hoc family responsibility evolved into a communal calling, with carefully developed rituals and a spiritual brotherhood of volunteers committed to honoring the dead.
Today, Chevra Kadisha groups exist in Jewish communities worldwide. Members often view their work as a privilege—a concrete way to fulfill the commandment of honoring and caring for human dignity, even (or especially) at the threshold of death.
How it traveled
- Tractate SemachotEretz Yisrael (travels) · 600explains
- Kol Bo— · 1250explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
מת בעיר כל בני העיר אסורין במלאכה ואם יש חבורות בעיר שכל א' מתעסק במתים ביומה כל א' מותרת ביום שאינו יומה בד"א שלא בשעת הוצאתו אבל בשעת הוצאתו הכל בטלים כדלקמן כתב הרי"ץ גיאת בהלכות מוקי לה דוקא במת
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
קהל ראו שהי' להה טורח בחפירת קבר והיו צריכין לשכור חופרים ולפעמים עד דינר זהב וכדי שיהיו מצוין בעלי מצוה זו בכל עת תקנו חבור' אחת בתנאים ותקנו' אשר מכלל התקנו' הסכימו שכל מי שמת והוא אמוד יוקח מנכסיו
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
בְּמָקוֹם שֶׁיֵשׁ חֶבְרָא קַדִּישָׁא, וּלְאַחַר שֶׁהַקְּרוֹבִים נִתְעַסְּקוּ בְּצָרְכֵי הַקְּבוּרָה וְהִתְפַּשְּׁרוּ עִם אַנְשֵי חֶבְרָא קַדִּישָׁא, אֵין עֲלֵיהֶם שׁוּם דָּבָר לַעֲשׂוֹת, אַךְ אַנְשֵׁי
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ועכשיו המנהג שמחממין מים, ומרחיצים אותו ומדיחין אותו היטב שיהא נקי מכל לכלוך. וטחין ראשו בביצים טרופות בקליפתן, שגלגל הוא שחוזר בעולם. ושופכים עליו תשעה קבין מעומד, ואוחזין את המת ושופכין עליו התשעה ק
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · 1563 CE
מעצימין עיניו של מת ואם נפתח פיו קושרין לחייו ופוקקין נקביו אחר שמדיחין אותו במיני בשמים וגוזזין שערו: הגה וצפרניו ומדיחים אותו היטב בכל מקום שיהא נקי מכל טומאה (בנימין זאב) וטחין ראשו בביצים טרופים ב
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
קבר. ודוקא בני החבורה אבל אחרים שאין דרכם לחפור אסור. כ"ש שלא ישליכו אנשים אחרים עפר לסתום הקבר או לטלטל כלי החפירה אם לא שהוא סמוך לחשיכה ע"ש דאז המסייע משובח. ומהרשד"ם חא"ח סי' י"ז כתב דמותר לכל א
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אבל קוברין אותו ביום טוב ראשון על ידי אינו יהודי, אפילו מת היום ולמחר אינו שבת, ולא יתקלקל עד למחר – מכל מקום מצוה לקוברו היום על ידי אינו יהודי. דזהו כבודו שיקבר מיד, ואסור להלינו עד יום טוב שני כדי
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
עוד כתבו בסעיף ג: מקום שנוהגים שכתפים מיוחדים להוציא המת, ולאחר שנתעסקו הקרובים בצרכי הקבורה [ימסרוהו] (ומסרוהו) להם והם יקברוהו – מותרים הקרובים בבשר ויין משמסרוהו להם, אפילו קודם שהוציאוהו מן הבית,
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
לא) ומיהו הגם שכן המנהג לקנות מפלטר גוי יש אנשי מעשה שאינם אוכלים מפלטר גוי כלל ועיקר (עיין לקמן או' נ"ו) ואנחנו אפי' מפלטר ישראל אין אוכלים יען שרוב הפלטרים הם עמי הארצות ואינם נזהרין מן התולעים שבמ
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וּמַחְשִׁיכִין לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי כַּלָּה וְעַל עִסְקֵי הַמֵּת לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. וְאוֹמְרִים לוֹ: ״לֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְאִם לֹא מָצָאתָ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי — הָבֵא מִמָּקוֹם
Tap to expand
מרביצין עליהם יין ושמן דברי רבי עקיבא שמעון בן ננס אומר שמן ולא יין מפני שהיין מטרף וחכמים אומרים לא שמן ולא יין מפני שמברכין עליהן את הסיכה אבל נותנין עליהן חפירין יבישין אמר רבי אליעזר בר צדוק כך אמ
Tap to expand
וארון עם המת בחצר: תנינא להא דתנו רבנן עושין כל צרכי המת גוזזין לו שערו ומכבסין לו כסותו ועושין לו ארון ומנסרים המנוסרים מעיו"ט רשב"ג אומר אף מביא נסרים ומנסרן בתוך ביתו והלכתא כרשב"ג דסתם מתניתין כוו
Tap to expand
אם המצות שאין יחידי' יכולים לעשות' אם לא בטורח גדול כגון עסקי המת לרחצו ולהלבישו אם אמרו שנים נקדים אנחנו כדי שיהא לנו שכר גדול והי' צריך שיהיו מרובים שם כגון מת גדול ואז היו יותר בטוב עושין צרכי המת
Tap to expand
יזהר אדם הרוחץ את המת שלא יעזוב טנוף על בשרו. וכן המעיין בקבר המת ומשכיבו יזהר שלא יהא עפר על פניו כי יש לו בושת כי הנפשות בתאר הגופים:
Tap to expand
Mishneh Torah, Mourning · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
מִנְּהַג יִשְׂרָאֵל בְּמֵתִים וּבִקְבוּרָה כָּךְ הוּא. מְאַמְּצִין עֵינָיו שֶׁל מֵת. וְאִם נִפְתַּח פִּיו קוֹשְׁרִין אֶת לְחָיָיו. וּפוֹקְקִין אֶת נְקָבָיו אַחַר שֶׁמְּדִיחִין אוֹתוֹ. וְסָכִין אוֹתוֹ
Tap to expand
Sefer HaTerumah · R. Baruch ben Yitzchak of Worms · 1190 CE
דין חפיפה שצריך לעשות בכל גופה ובראשה ושלא יהו שערותי' קשורות זו בזו וצריך לסרוק הראש ולרחוץ במים חמין כדי לחוף גופה ולהסיר כל גלד ומכה מעליה.
Tap to expand
חפיפה צריכה לעשות בכל גופה ובראשה ושלא יהו שערותיה קשורות זו בזו. וצריך לסרוק הראש ולרחוץ במים חמין כדי לחוף גופה ולהסיר כל גלד ומכה מעליה ולחתוך צפרניה ולהסיר הטיט שתח׳ הצפורן ואם בחולו של מועד תגלחם
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · 1563 CE
מצות הלויית המת. ובו ב' סעיפים:מת בעיר כל בני העיר אסורין במלאכה שכל הרואה מת ואינו מלווהו עד שיהא לו כל צרכו בר נידוי הוא ואם יש חבורות בעיר שכל אחת מתעסקת במתים ביומה מותר ביום שאינה יומה בד"א שלא ב
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
ולשמוט. צ"ע על מה שנהגו האידנא להגביה המת מעל הכרים ע"י ככר אף במקום שאין לחוש שיסריח לכן צריך למחות בידם רק לשמוט הכר מתחתיו. אפילו בככר או תינוק אסור לטלטלו לרחצו אא"כ היה מטונף מטיט וצואה עד שמאו
Tap to expand
ומה טוב ומה נעים שיתקנו בני החברה קדושה להוציא בגורל שנים מהם בכל יום לבקר את החולה חק ולא יעבר, ואם יעבר ענוש יענש בקנס, וכזה יהיו מזכים את הרבים, כי בלאו הכי היצר הרע מסית הסת כפול ואינו מניח לאדם ל
Tap to expand