Chol HaMoed Sukkot
The middle days of Sukkot when you still live in a temporary hut but the festival rules relax slightly.
Sukkot is a seven-day Jewish festival celebrating the autumn harvest and commemorating the Israelites' forty years wandering in the desert. The first two days (and last two days) are full holidays with strict restrictions on work. But in between—the four or five middle days—there's a gentle shift. You still live in the sukkah (the temporary hut built from branches and leaves) and still wave the lulav (a bundle of palm, willow, and myrtle branches), but you can go about your ordinary work and business. It's as though the festival takes a breath.
Think of it like the difference between a major celebration dinner and the leftovers the next day. The essential rituals remain, and the festive spirit is still there, but daily life sneaks back in. The Mishnah (early Jewish legal text) carefully spells out which rules stay strict and which ease up—for instance, you must still sleep in the sukkah and perform the blessing over the lulav, but you can cook, carry things, and work without the same restrictions as the opening days. Over time, Jewish communities in different lands observed these intermediate days with varying degrees of stringency, but the principle remained: a transition between holy intensity and ordinary rhythm.
How it traveled
- Mishnah SukkahYavneh · 200explains
- Jerusalem Talmud SukkahTiberias · 400explains
- SukkahSura (Babylonia) · 500explains
- BeitzahSura (Babylonia) · 500explains
- Halakhot GedolotSura (Babylonia) · 760explains
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Rif Sukkah— · 1085explains
- Sefer Yereim— · 1135explains
- HaMaor HaKatan on SukkahLunel (Provence) · 1170explains
- Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and LulavFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Tosafot on SukkahTroyes (Champagne) · 1230explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Haggahot Rabbeinu Peretz on Sefer Mitzvot KatanCorbeil-Essonnes · 1280explains
- Meiri on SukkahPerpignan · 1300explains
- Meiri on BeitzahPerpignan · 1300explains
- Abudarham— · 1330explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on SukkahBarcelona · 1340explains
- Menorat HaMaor— · 1391explains
- Terumat HaDeshenVienna · 1460explains
- Bartenura on Mishnah SukkahJerusalem · 1482explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- Haggahot Chadashot on Sefer Mitzvot KatanPosen (Poznań) · 1580explains
- Tosafot Yom Tov on Mishnah SukkahPrague · 1613explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Penei Yehoshua on SukkahFrankfurt am Main · 1730explains
Key passages(20)
בחול המועד מתפללין ערבית שחרית ומנחה כדרכן ואומר יעלה ויבא בעבודה ולמעלה בהל' פסח כתבתי אם יש להזכיר בו יום מקרא קודש הזה ונוטלין הלולב ומברכין עליו וגומרין ההלל ומקיפין התיבה בכל יום חוץ מבשבת ומוצי
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
שבת של חולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל של שבת ואומר יעלה ויבא בעבודה ובמוסף אומר אתה בחרתנו ומפני חטאינו את יום המנוח הזה ואת יום חג הסוכות הזה וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים: הגה ונוהגין לומר ק
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
בחול המועד. בתפלת מוסף אומר בין יום השני ליום השלישי ומנחתם וגו' לבוש. סדר הושענות בשני י"ט למען אמיתך אבן שתיה. ובחה"מ אערוך שועי אל למושעות אדון המושיע ובשבת אום נצורה. ואם חל יום א' דסוכות בשבת א
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
בחולו של מועד מתפללין ערבית, ושחרית, ומנחה כבחול, ומזכירין "יעלה ויבוא" ב"עבודה". ואם לא אמר – מחזירין אותו. ומברכין בכל יום על הלולב, וגומרין ההלל. ואינו דומה לפסח, שאין גומרין, דסוכות – כל יום הוי ח
Tap to expand
ובחולו של מועד מסוכות גומרין ההלל ומברכין לפניו ולאחריו אבל לא בחולו של מועד של פסח כמו שבארנו במקומו. ובכל חול המועד מתפללין תפלת מוסף כמו ביום טוב. ובשבת של חולו של מועד מתפללין תפלת מוסף כמו בשבת ו
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
כל אלו שאמרנו שהם פסולים מפני מומין שביארנו או מפני גזל וגניבה ביום טוב הראשון בלבד אבל בשאר ימים הכל כשר: הגה ויש פוסלין בגזול כל ז' ימים והכי נהוג אבל שאול יוצא בו [טור והמגיד בשם פוסקים] ומותר ליטו
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
ראשון דחול המועד קורא בעל המוסף ביום השני. וביום השלישי. דשני ספק שלישי הוא: בשני יאמר ביום השלישי. וביום הרביעי. וביום החמשי. שלישי ורביעי ספק: בשלישי יאמר. ביום הרביעי. וביום החמשי. וביום השישי: ברב
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
בראשון דחולו של מועד. כהן קורא ביום השני. לוי. וביום השלישי. ישר' וביום הרביעי. האחרון דולג וחוזר אחור. וקורא וביום השני. וביום השלישי. ולזה קרי אמימר דילוג דהא לא איירי בקריית קמאי כלל אלא מיום ליום.
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
שַׁבָּת בְּחֹל הַמּוֹעֵד שֶׁל פֶּסַח אוֹ סֻכּוֹת עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה — מִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁבָּת כְּדַרְכּוֹ בְּכָל הַשַּׁבָּתוֹת, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר "יַעֲלֶה וְיָבֹא" בָּעֲבוֹדָה. וּבְ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וּמֻתָּר לִטֹּל לוּלָב שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ וּלְבָרֵךְ עָלָיו בִּשְׁאָר הַיָּמִים חוּץ מִיּוֹם רִאשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרנ"ח, דְּמִן הַסְּתָם לֹא יַקְפִּיד חֲבֵרוֹ עַל זֶה
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
מֻתָּר לְהַחֲזִיר הַלּוּלָב בְּיוֹם טוֹב לַמַּיִם וּלְהוֹסִיף עָלָיו מַיִם, אָבָל לֹא יַחֲלִיף. וּבְחֹל הַמּוֹעֵד, מִצְוָה לְהַחֲלִיף אֶת הַמַּיִם, כְּדֵי שֶׁיִשָּׁאֵר הַלּוּלָב לַח וּמְהֻדָר. וְנוֹהֲ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
בְּשַׁבָּת חֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח, אֵין מַזְכִּירִין בְּבִרְכוֹת הַפְטָרָה שֶׁל פֶּסַח, לֹא בְּאֶמְצַע וְלֹא בַּחֲתִימָה, אֶלָּא מְסַיֵּם מְקַדֵּשׁ הַשַׁבָּת. אֲבָל בְּחֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת (כֵּיוָן שֶׁ
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
תניא ר' אליעזר אומר אין יוצאין מסוכה לסוכה ואין עושין סוכה בחולו של מועד וחכמים אומרים יוצאים מסוכה לסוכה ועושים סוכה בחולו של מועד מאי טעמא דר' אליעזר אמר קרא חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים עשה סוכה לשם
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
פי' בקרמין. ציורין מעשה ארג כמו מעשה צבעונין שקורין אובריין. ובסדינין המצו"רין. שצורתם בולטת. כמו מעשה רוקם. או מעשה אורג. שקורין גונלשקש. יינות שמנים וסלתות. נתונים בכוסות של זכוכית לנוי. הכל לפי תנא
Tap to expand
החליל חמשה וששה זה חליל של בית השואבה שאינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב אמרו כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו מוצאי יום טוב הראשון של חג היו יורדין לעזרת הנשים ומתקנין שם תקון גדול ו
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ומוציאין ס"ת וקורין בו ארבעה בקרבנות החג שבפנחס. ביום הראשון של חולו של מועד קורא כהן וביום השני ולוי וביום השלישי וישראל חוזר וקורא וביום השלישי והרביעי קורא ספיקא דיומא שהוא ביום השני וביום השלישי.
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
מי שלא עשה סוכה קודם החג יכול לעשותה בחג, ר"ל בחולו של מועד. נפלה סוכתו, חוזר ובונה אותה בחולו של מועד. וכן יכול לצאת מסוכתו בחג וליישב בסוכה אחרת, דלא בעינן סוכה לכל שבעה ימי החג.
Tap to expand
ושנים עמו. לפי שאין קורין בתורה פחות מג"פ, כ' ר"מ לובלין סי' פ"ה הש"ץ קרא בשבת דיום א' ח"ה של סוכות וקרא למפטיר וביום השני וגלל הס"ת ולא קרא וביום השלישי וכבר בירך לאחריה והוריתי לחזור ולפתוח הס"ת ויק
Tap to expand
Penei Yehoshua on Yoma · R. Yaakov Yehoshua Falk (Pnei Yehoshua) · 1702 CE
בגמרא אלא אמר אביי בשבעה כ"ע לא פליגי דמחייב כו' א"ל רבא והא סוכת החג בחג קתני ואלא אמר רבא כו' עד סוף הסוגיא. ופי' רש"י דעיקר מילתא דאביי אלשכת פרהדרין לחוד קאי ובאמת כן נראה מלשון הסוגיא דהא דקאמר מ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
בְּכָל יְמֵי הֶחָג לְאַחַר תְּפִלַת מוּסָף, נוֹהֲגִים לְהַעֲלוֹת סֵפֶר תּוֹרָה עַל הַבִּימָה, וּמַנִּיחִין אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ פָּתוּחַ עַד לְאַחַר אֲמִירַת הַהוֹשַׁעְנוֹת, שֶׁאָז מַחֲזִירִין אֶת סֵפ
Tap to expand