Dina D'Malchuta Dina (The Law of the Land Is Law)
Jewish law says you must obey the secular government's civil laws, not just Jewish law.
Imagine you're living in a country with both Jewish courts and a secular government. Which laws bind you? A Talmudic sage named Shmuel taught that when it comes to property, contracts, and civil disputes, the secular government's law is legally binding—not just practically, but actually valid from a Jewish law perspective. This wasn't him saying 'give up on Jewish law.' Rather, he established that Jewish law itself *accepts* the authority of secular government in these domains.
This principle became surprisingly important over centuries. Medieval Jewish communities living under Christian and Muslim rule needed to know: if a non-Jewish judge ruled on a property dispute, was that ruling legitimate in Jewish eyes? Or did it violate Jewish law to accept it? Shmuel's teaching gave them an answer: yes, it's legitimate. The secular law counts. Later authorities debated the boundaries—where does this principle apply, and where doesn't it?—but the core idea stuck: Judaism doesn't require you to live in a legal vacuum when living among other peoples.
How it traveled
- Jerusalem Talmud GittinTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud SheviitTiberias · 400explains
- Bava KammaSura (Babylonia) · 500explains
- GittinSura (Babylonia) · 500explains
- Bava MetziaSura (Babylonia) · 500explains
- Bava BatraSura (Babylonia) · 500explains
- Avodah ZarahSura (Babylonia) · 500explains
- KetubotSura (Babylonia) · 500explains
- Midrash TanchumaTiberias · 600explains
- Midrash Tanchuma BuberTiberias · 600explains
- Sheiltot d'Rav Achai GaonPumbedita · 750explains
- Teshuvot HaGeonim (Harkavy)Sura (Babylonia) · 900explains
- Teshuvot HaGeonimSura (Babylonia) · 900applies
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Rif Bava Metzia— · 1085explains
- Rif Bava Kamma— · 1085explains
- Rif Gittin— · 1085explains
- Rif Bava Batra— · 1085explains
- Mishneh Torah, Robbery and Lost PropertyFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Teshuvot HaRambamFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within Their JurisdictionFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, Kings and WarsFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, Creditor and DebtorFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaTerumah— · 1190explains
- Tosafot on Bava BatraTroyes (Champagne) · 1230explains
- Tosafot on GittinTroyes (Champagne) · 1230explains
- Sefer Mitzvot Gadol— · 1243explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Chiddushei Ramban on Bava BatraGirona · 1265explains
- Meiri on GittinPerpignan · 1300explains
Key passages(20)
Bava Batra · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי?! וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא; וּמַלְכָּא אָמַר: לָא לִיקְנֵי אַרְעָא אֶלָּא בְּאִיגַּרְתָּא! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא לָא
Tap to expand
Bava Batra · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַבָּה: הָנֵי תְּלָת מִילֵּי, אִישְׁתַּעִי לִי עוּקְבָן בַּר נְחֶמְיָה רֵישׁ גָּלוּתָא, מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא, וַאֲרִיסוּתָא דְפָרְסָאֵי – עַד אַרְבְּעִין שְׁנִי
Tap to expand
Bava Kamma · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
גּוּפָא – אָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא. אָמַר רָבָא: תִּדַּע, דְּקָטְלִי דִּיקְלֵי וְגָשְׁרִי גִּישְׁרֵי – וְעָבְרִינַן עֲלַיְיהוּ.
Tap to expand
מידו וכן היה ר' אבין *נ"א אלעאור' אליעזר וכל רבותינו שוין בדבר אמר *בגמ' איתא רבה (ג"א)רבא הני תלת מילי אישתעי לי עוקבן בר נחמיה ריש גלותא משמיה דשמואל דינא דמלכותא דינא ואריסאין דפרסאי ארבעין שנין הנ
Tap to expand
גמ' קא פסיק ותני לא שנא מכר ול"ש מתנה בשלמא מכר מכי יהיב זוזי קמייהו הוא דקנה ושטר לראיה בעלמא הוא ואי לאו דיהיב זוזי קמייהו לא הוו מרעו נפשייהו וכתבי ליה שטרא אלא מתנה במאי קני לה בהאי שטרא האי שטרא
Tap to expand
Mishneh Torah, Robbery and Lost Property · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמֶלֶךְ שֶׁמַּטְבְּעוֹ יוֹצֵא בְּאוֹתָן הָאֲרָצוֹת שֶׁהֲרֵי הִסְכִּימוּ עָלָיו בְּנֵי אוֹתָהּ הָאָרֶץ וְסָמְכָה דַּעְתָּן שֶׁהוּא אֲדוֹנֵיהֶם וְהֵם לוֹ עֲבָדִים. אֲבָל אִ
Tap to expand
Chiddushei Ramban on Bava Batra · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE
אם כן בטלת ירושת בנו הבכור. קשי' ליה לר"ת ז"ל אי הכי האי מאן דאית עליה כתובת אשה ובעל חוב ומשתעבד להו כל מאי דאית ליה הכי נמי דבטלת ירושת בנו בכור ואיכא למימר לא דמי דאלו הכא אי מדינ' מחייב לשלומי כרג
Tap to expand
Meiri on Bava Batra · Menachem HaMeiri · 1280 CE
שדה זה שלא היו בעליה פורעין את הטסקא שמכרוה אותם הבעלים בעצמן הואיל וחק ידוע למלך שלא יחזיק בקרקע מי שאינו פורע הטסקא אין זה שלו לגמרי וכל שקנאו ולא הגיע השטר לידו עדין הואיל ופרע הדמים הרי הוא כהפקר
Tap to expand
Meiri on Bava Kamma · Menachem HaMeiri · 1280 CE
כבר בארנו במשנה שלא נאמר שלא לפרוט עם המוכס אלא במוכס העומד מאליו או שהעמידו המלך אלא שאין לו קצבה הא אם העמידו המלך ונתן לו קצבה כך וכך למשאוי של חטים כך וכך משוי של שעורים וכן בכל דבר כל שהמוכס אדם
Tap to expand
כבר ביארנו בהרבה מקומות שלא נאמר דינא דמלכותא דינא אלא בדבר שהמלך עושה חק קבוע דרך כלל ולא שיחדש דבר לאיזה יחיד בפרט. וכל שעשהו דרך כלל דין גמור הוא ואסור בהעלמתו או בהברחתו כגניבה גמורה ודבר זה אין ב
Tap to expand
Tur · Yaakov ben Asher (Ba'al HaTurim) · 1300 CE
בד"א בדבר כללי שגוזר על כל בני מלכותו כגון שמטיל מס דבר קצוב בכל שנה ושנה או על איש ואיש או שגזר כל מי שיעבור על דבר פלוני שיהיו נכסיו למלך וכיוצא בזה או שכעס על אחד ולקח חצירו או שדהו אינו גזל ומות
Tap to expand
כתב הרמב"ן שטרות העשויין בנטורין של מלכות פירוש ע"י סופרי המלך ואפילו אין עדים חתומים כו אלא אחד ממונה על פי המלך כשר ולא מן הדין אלא משום דינא דמלכותא וגובין בו מן המשועבדין דקלא אית להו ואם חסר בו
Tap to expand
אמר שמואל דינא דמלכותא דינא. הלכך כל השטרות העולות בערכאות של עובדי כוכבים לא שנא שטרי מכר ולא שנא שטרי הלואה כשרין לגמרי ואפילו לגבות ממשעבדי דכל שטר העשוי בערכאות קלא אית ליה והכי מוכח לקמן באידך פי
Tap to expand
Nimukei Yosef on Bava Batra · Yosef ibn Habib · 1330 CE
לא קני. דאיך קנה זה בלא שטר ומי יכתבנו עוד הרי נסתלק העובד כוכבים וכדפירשנו לעיל והכי קי"ל כשמואל דדינא דמלכותא דינא וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפרק א' מהלכות זכייה ומתנה ושמעינן משמעתין דדינא דמלכותא דינא אפילו
Tap to expand
Nimukei Yosef on Bava Batra · Yosef ibn Habib · 1330 CE
ופי' דינא דמלכותא הסכימו כל בעלי הוראה דמדאמר דינא דמלכותא משמע דלא אמרו אלא בדברים שהם חוקי המלכים של כל המלכים יש חוקים ידועים אבל מה ששר אנס נוטלבזרוע אינו דין הלכך כל שנטל השר ממון יהודי שלא מחוק
Tap to expand
Nimukei Yosef on Bava Kamma · Yosef ibn Habib · 1330 CE
פרע מנתא דמלכא. בשביל כלם וכשיבואו חביריו אין יכולין לומר שלך יהיה ולא שלנו דכיון שמוטל עליהם לפרוע מן הדין דדינא דמלכותא דינא אף על פי שנפרעו מזה כולם מצטרפין בההוא פרעון הלכך אם גבאי זה ישראל שקנה ה
Tap to expand
Nimukei Yosef on Nedarim · Yosef ibn Habib · 1330 CE
[דף כח.] גמ' והא אמר שמואל דינא דמלכותא דינא וכו'. פירוש והא אמר שמואל קא מתמה היכי שרינן לאיערומי עליה דמוכס מפני שהוא שלו כדין והאמר שמואל דינא הוא והסכימו רוב המפרשים ז"ל דדוקא במלכי אומות העולם וד
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
גרסינן בפ' הגוזל ומאכיל (בבא קמא קי"ג ע"ב) אמר שמואל דינא דמלכות' דינא אמר רבא תדע דקטלי דקלי ועבדי גשורי ועברינן עלייהו ואי דינא דמלכות' לאו דינא אמאי עברי' עלייהו ואין ספק דקי"ל הכי דהכי מסקנ' דשמעת
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
ומעתה יש לנו לומר בנדון שלפנינו שאין לדון בו כלל משום דמ"ד לפי שהדבר ידוע שאין זה מהדברים הנהוגים לאומה זו במלכותם להעמיד לישראל דיין לדון בין איש יהודי לאחיהו וכיון שאין דרכן בכך ולא הורגלו בזה ואינו
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
ענין קסב: ויצא לנו מכל זה לענין הנדון שבפנינו שאין אומרין בו דינא דמ"ד חדא שאין זה מחקי המלכות למנות שופט ישראל לדון איש ליהודי אחיהו וכל שאינו מחקי המלכים דינייהו ביה לאו דינא הוא וכמ"ש בחלק ראשון וע
Tap to expand