Karpas (Seder Step 3: Spring Vegetable)
Step 3 of the Seder — eating a vegetable (celery, parsley, or potato by minhag) dipped in salt water, evoking the tears of slavery and engaging children's curiosity.
Step 3 of the Seder — eating a vegetable (celery, parsley, potato per various minhagim) dipped in salt water. Mnemonic for the tears of slavery; also engages children's curiosity (Mishnah Pesachim 10:3).
How it traveled
- Jerusalem Talmud PesachimTiberias · 400explains
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Abudarham— · 1330explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
ואחר הקדוש נוטלין ידיהם ומברכין על נטילת ידים. ומביאין סל ובו ירקות כגון כרפס וחזרת והזרוע צלי זכר לפסח וביצה מבושלת זכר לחגיגה וג׳ מצות. ואמרינן בירושלמי שהמנהג לקחת זרוע וביצה כלומר בעא רחמנא למפרק
Tap to expand
משנה: הֵבִיאוּ לְפָנָיו יְרָקוֹת וַחֲזֶרֶת מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְפַרְפֶּרֶת הַפַּת. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרוֹסֶת וּשְׁנֵי תַבְשִׁילִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרוֹס
Tap to expand
Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
מַתְחִיל וּמְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה וְלוֹקֵחַ יָרָק וּמְטַבֵּל אוֹתוֹ בַּחֲרֹסֶת וְאוֹכֵל כְּזַיִת הוּא וְכָל הַמְסֻבִּין עִמּוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֵין אוֹכֵל פָּחוֹת מִכְּזַיִת. וְאַחַר כָּ
Tap to expand
ואחר כך יקח הכרפס ומברך ב״פ האדמה ויטבול בחרוסת ואינו מכרך על החרוסת כמו שאמרו במשנה שאין חרוסת מצוה ואינו אלא לזכר בעלמא. ועוד מפני שהוא טפל והכרפס עיקר ומברך על העיקר ופוטר את הטפל. וה״ר יצחק כתב ש
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ולוקח מן הכרפס ומברך בורא פרי האדמה. וטובלו בחרוסת להמית את הקיפא שבירקות בחומץ שבחרוסת כדי שלא תזיק לאדם ואוכל ממנו כזית בהסבה הוא וכל אחד מן המסובין עמו. כך כתבו הגאונים ורוב המפרשים. אבל ר"ת ורשב"ם
Tap to expand
וכרפס. כ' מהרי"ל נוהגין ליקח כרפס שהוא נוטריקון ס' פרך כלומר ס' ריבוא עבדו עבודת פרך, ואביו הי' מסופק אם מותר ליקח פעטרזל"ן מפני שהוא טוב יותר מבושל מחי וא"כ אין מברכין עליו בפה"א כמ"ש סי' ר"ה ע"כ, וא
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
אַחַר שֶׁשָּׁתוּ כּוֹס רִאשׁוֹן — צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לֶאֱכֹל מְעַט יְרָקוֹת בְּטִבּוּל, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּטְבְּלֶנּוּ בְּחֹמֶץ אוֹ בְּמֵי מֶלַח אוֹ בִּשְׁאָר מִינֵי טִבּוּלִים. וְאִם אֵין לוֹ —
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וְנוֹהֲגִין לַחֲזֹר אַחַר יָרָק הַנִּקְרָא "כַּרְפַּס" (איפ"ך בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז), לְפִי שֶׁהוּא נוֹטְרִיקוֹן "ס' פֶּרֶךְ", כְּלוֹמַר שִׁשִּׁים רִבּוֹא עָבְדוּ עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ. וְאִם אֵין לוֹ כַּ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
לְצֹרֶךְ טִבּוּל הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא כַּרְפַּס, נוֹהֲגִין הַרְבֵּה לִקַּח פֶּטְרוֹזִילְיָה. וְטוֹב יוֹתֵר לָקַחַת צֶעלֶלער [סֶלֶרִי] שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם טוֹב כְּשֶׁהוּא חָי. וְהַמֻּבְחָר הוּא לָקַחַת צְ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
אַחַר כָּךְ יִרְחַץ יָדָיו וְלֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן, וּמְנַגְּבָן. וְחוֹתֵךְ מִן הַכַּרְפַּס לְעַצְמוֹ וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ לְכָל אֶחָד פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, וְטוֹבְלִין בְּמֵי מֶלַח, וּמְבָרְכִין בּו
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ועל כרפס אנו נוהגין ליקח בצלים, או צנון, או מין ירק שברכתו "האדמה", או תפוחי אדמה. והאחרונים הזכירו שנהגו ליקח פעטריזלי"ן, ואין אנו יודעין מה הוא. ועניין הכרפס הוי זכר לעבודת פרך שעבדו ששים ריבוא, כי
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ד) ואח"כ אוכל שאר ירקות - זהו הכרפס. וטובל במי מלח או בחומץ וקודם מצה כנהוג שאר שנים א"א לאכול דהא אסור לטעום קודם קידוש. ולענין ברכה עליהם תלוי הדבר באם הוא דבר שממשיך תאות המאכל אין מברך עליהם דהוא
Tap to expand
ואין אוכלין החזרת לפני ההגדה רק הכרפס לפי שטבול לפני אכילה הוא כדי שיראו התינוקות וישאלו כמו שבארנו. הלכך צריך לעשות אותו הטבול מירק שלא הורגלו לאכלו ומתוך כך ישאלו.
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
נוטל ידיו לצורך טבול ראשון ולא יברך על הנטילה ויקח מהכרפס פחות מכזית ומטבילו בחומץ ומברך בורא פרי האדמה ואוכל ואינו מברך אחריו ויקח מצה האמצעית ויבצענה לשתים ויתן חציה לאחד מהמסובין לשומרה לאפיקומן ונ
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
לאחר שתיית כוס ראשון וברכתו שלאחריו יקח מן הירקות אייקא או צרפוייל ויטבול בחרוסת ומברך בורא פרי האדמה ואוכל ומאכיל: וססתברא דצריך לברך אחריו בורא נפשות רבות. כדמוכח בברכות. אמ' רב אשי אנא (כי הוצא) [ז
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
ונוטל ידיו ומברך על הירקות בורא פרי האדמה. וטובל בחומץ [או] בחרוסת ואוכל ובוצע אחת מן המצות לשתים ונותן חצייה בין שתי השלימות וחצייה תחת המפה (א)גליון כת"י: זכר למשארות' צרורות בשמלות'. שיאכלנה בגמר ס
Tap to expand
ומ"ש ואלו ירקות משנה וגמ' לשם. חזרת הוא לאטי"ך עולשי"ן קורבי"ל תמכא הוא קרי"ן. הגהת מיימוני ר"ת היה מדקדק דוקא בקלח אבל לא בשורש וז"ל מהרי"ו ואם יקח מערטי"ך יקח מה שהוא למעלה מן הקרקע כגון העלין וסמוך
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
סֵדֶר הַקְּעָרָה כָּךְ הוּא, מַנִּיחַ שָׁלֹשׁ מַצּוֹת עַל הַקְּעָרָה וּפוֹרֵס עֲלֵיהֶם מַפָּה נָאָה, וְעָלֶיהָ מַנִּיחַ אֶת הַזְּרוֹעַ נֶגֶד הַיָּמִין שֶׁלּוֹ, וְאֶת הַבֵּיצָה מִשְּׂמאֹל. הַמָּרוֹר לִ
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
והשני מיני ירקות נהגו להיות המין האחד מהם כרפס זכר לששים רבוא שנשתעבדו בעבודת פרך כי כשתהפוך כרפ תמצא בו פרך והס' סימן לששים רבוא. ואע"פ שיש חמשה מיני מרור שיוצא אדם בהן ידי חובתו ואלו הן חזרת שהיא חס
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
מביאין לפני בעל הבית קערה שיש בה שלש מצו' ומרור וחרוסת וכרפס או ירק אחר (וחומץ או מי מלח) ושני תבשילין אחד זכר לפסח וא' זכר לחגיג' ונהגו בבשר וביצה: הגה ויסדר הקערה לפניו בענין שאינו צריך לעבור על המצ
Tap to expand