Ko're'a (Tearing)
Tearing cloth or paper is a forbidden work on Shabbat, but only if done with intention.
In Jewish law, there are thirty-nine categories of creative work forbidden on the Shabbat day of rest. One of them is tearing—specifically, tearing something in a way that prepares it for use. The classic example that illustrates this is tearing toilet paper: if you tear it deliberately to create usable sheets, you've performed a 'melacha' (creative labor). But if you happen to tear something accidentally, or tear it in a destructive way with no constructive purpose, that's different. The prohibition focuses on the *intentional preparation* of materials, the same creative impulse involved in making clothes or processing raw materials.
This might seem overly strict until you understand the deeper idea: Shabbat is about stepping back from reshaping the world. You rest not just your body, but your creative drive. Tearing crosses a line because it transforms raw material into something ready for the next use—it's work, even though it takes just a second. Over centuries, Jewish interpreters have refined exactly which kinds of tearing count: tearing along a pre-existing line (like perforated paper) is treated differently from tearing through solid material. A torn garment you plan to sew back together raises different questions than one torn just to discard. The precision these discussions reached shows how seriously the tradition takes the principle behind the rule.
How it traveled
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · 400explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- ChullinSura (Babylonia) · 500explains
- Rif Shabbat— · 1085explains
- Rif Chullin— · 1085explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- Ran on ShabbatBarcelona · 1340explains
- Bartenura on Mishnah ShabbatJerusalem · 1482explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Tosefta Kifshutah on Shabbat— · 1949explains
Key passages(20)
משנה: הַקּוֹרֵעַ בַּחֲמָתוֹ וְעַל מֵתוֹ כָּל הַמְקַלְקְלִין פְּטוּרִין. וְהַמְקַלְקֵל עַל מְנָת לְתַקֵּן שִׁיעוּרוֹ כִּמְתַקֵּן:
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַקּוֹרֵעַ כְּדֵי לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת חַיָּב. אֲבָל הַקּוֹרֵעַ לְהַפְסִידָהּ פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל. הַקּוֹרֵעַ בַּחֲמָתוֹ אוֹ עַל מֵת שֶׁהוּא
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַקּוֹרֵעַ מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת. לְפִיכָךְ מִי שֶׁנִּסְתַּבְּכוּ בְּגָדָיו בְּקוֹצִים מַפְרִישָׁן בְּצִנְעָה וּמִתְמַהְמֵהַּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרַע. וְאִם נִקְרְעוּ אֵינוֹ חַיָּב כְּלוּם שֶׁהֲרֵי לֹא נִ
Tap to expand
הקורע על מנת לתפור שתי תפירות חייב. אבל הקורע להפסיד פטור מפני שהוא מקלקל. והקורע בחמתו או על מתו חייב משום שהוא מתקן שתתישב דעתו.
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לַחֲזוֹר וְלִתְפּוֹר עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ח — חַיָּב, שֶׁהוּא מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת, שֶׁכֵּן בַּמִּשְׁכָּן יְרִיעָה שֶׁנָּפַל בָּהּ תּוֹלַעַת וּמְנַקֵּב בָּהּ נֶקֶ
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(כה) לנתק או לחתוך - והטעם נראה משום דהוא חשיב כקורע ע"מ לתקן. כל קשר שהוא עשוי לזמן ולא לתמידות ואפילו אם הוא קשר אמיץ יש להקל ע"י א"י לקשור ולהתיר אם הוא לצורך הרבה דהוי שבות דשבות [אחרונים]:
Tap to expand
תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. חוֹתֶל שֶׁלְתְּמָרִים וְפַּטֶילַּיָיא שֶׁלְתְּמָרִים קוֹרֵעַ וּמַתִּיר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקְשׁוֹר.
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. הָא תְּנֵינָא בַּאֲבוֹת מְלָאכוֹת: וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת! מִשּׁוּם דְּקָבָעֵי לְמִיתְנָא סֵיפָא: ״וְהַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפּוֹר שְׁתֵּי תְפִירוֹת״, קָתָנֵי נָ
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מַתְנִי׳ הַקּוֹרֵעַ בַּחֲמָתוֹ וְעַל מֵתוֹ, וְכׇל הַמְקַלְקְלִין — פְּטוּרִין. וְהַמְקַלְקֵל עַל מְנָת לְתַקֵּן — שִׁיעוּרוֹ כִּמְתַקֵּן. שִׁיעוּר הַמְלַבֵּן וְהַמְנַפֵּץ וְהַצּוֹבֵעַ וְהַטּוֹוֶה — כּ
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפּוֹר. קְרִיעָה בַּמִּשְׁכָּן מִי הֲוָה? רַבָּה וְרַבִּי זֵירָא דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ:
Tap to expand
(דף קט:) כיצד קורעו אמר רב יהודה קורעו שתי וערב וטחו בכותל א"ל ר"א לשמעיה קרע לי ואנא איכול מאי קמ"ל מתני' היא הא קמ"ל דלא בעינן שתי וערב א"נ לקדרה והלכתא היכא דקרעיה שתי וערב וטחייה בכותל שרי לבשולי
Tap to expand
והקורע ע"מ לתפור שתי תפירות רבה ור' זירא דאמרי תרוויהו שכן יריעה שנפלה בה דרנא קורעין אותה ותופרין אותה (דף עה.) אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב המותח חוט של תפירה בשבת חייב חטאת והלמד דבר אחד מן המגוש ח
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַמְדַבֵּק נְיָרוֹת אוֹ עוֹרוֹת בְּקוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת תּוֹפֵר וְחַיָּב. וְכֵן הַמְפָרֵק נְיָרוֹת דְּבוּקִין אוֹ עוֹרוֹת דְּבוּקִין וְלֹא נִתְכַּוֵּן לְקַלְקֵל ב
Tap to expand
Sefer Mitzvot Katan · Yitzchak of Corbeil (Sefer Mitzvot Katan) · 1263 CE
הקורע על מנת לתפור שתי תפירות שכן יריע' שנפל בה דרנ' (פי' תולע') קורעין אותה ותופרין אותה אבל קרע להפסידה פטור אבל אסור שהוא מקלקל ואמרינן בפ' האורג הקורע בחמתו או על מתו הואיל וחמתו שוככת בדבר זה חי
Tap to expand
Sefer Mitzvot Katan · Isaac of Corbeil · 1263 CE
הקורע על מנת לתפור שתי תפירות שכן יריע' שנפל בה דרנ' (פי' תולע') קורעין אותה ותופרין אותה אבל קרע להפסידה פטור אבל אסור שהוא מקלקל ואמרינן בפ' האורג הקורע בחמתו או על מתו הואיל וחמתו שוככת בדבר זה חי
Tap to expand
אמר המאירי התופר שתי תפירות וכן הקורע על מנת לתפור שתי תפירות כגון שהיה הבגד בולט והוא קורעו כדי לישבו והוא שאמרו בגמ' בכיסתא כלומר שהוא בולט ככיס וכבר זכרנום בביאורן במשנת אבות מלאכות ולא הוזכרו כאן
Tap to expand
קורע בחמתו שביארנו במשנתנו שהוא פטור מצד שהוא מקלקל ביאורה בשאין בה צד תקון ואף לדעת הפוסקים כר' יהודה שאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה לא אמרה אלא במתקן הא במקלקל לא ומ"מ כל שיש בה צד תקון כגון
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
אין מבקעין עצים מן הקורות שעומדין לבנין, ר"ל קורות שאינן רעועות, אבל אם הם רעועות וקרובות לישבר מותר. ומפרש בגמ' וכשהוא מבקע לא יבקע אלא בקופיץ, אבל לא בצד הרחב שבו, ובקרדום, אפי' בצד הקצר, אסור. וכן
Tap to expand
Bartenura on Mishnah Shabbat · Ovadia Bartenura · 1482 CE
וּבַחֲמָתוֹ. וְכָל הַמְקַלְקְלִים פְּטוּרִין. הָא מַתְנִיתִין אִדַּחְיָא לַהּ, וַהֲלָכָה שֶׁהַקּוֹרֵעַ בַּחֲמָתוֹ חַיָּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמְּקַלְקֵל הוּא אֵצֶל הַבֶּגֶד, מְתַקֵּן הוּא אֵצֶל יִצְרוֹ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
אַף עַל פִּי שֶׁחֲתִיכַת תָּלוּשׁ מֻתֶּרֶת לְכַתְּחִלָּה כְּשֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד לְחַתְּכוֹ בְּמִדָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי"ד, מִכָּל מָקוֹם אִם עַל יְדֵי זֶה מְתַקְּנוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ ב
Tap to expand