Mechatech (Cutting to Shape)
On Shabbat, you cannot deliberately cut or shape materials into specific sizes or forms.
Mechatech is one of the thirty-nine categories of work forbidden on Shabbat—the Jewish day of rest. The word literally means "cutting to shape," and it refers to the act of deliberately trimming, cutting, or shaping any material (wood, leather, cloth, stone, whatever) to fit a particular size or purpose. The rabbis identified this as a creative act: when you cut something to shape, you're making it into something new and useful, much like an artisan refining raw material. This goes beyond just breaking something apart—it's about purposeful formation.
The distinction matters. If you accidentally break a dish, that's not mechatech. But if you carefully cut a board to length, or trim cloth to fit a garment, or shape a piece of leather into a specific form, you've crossed the line. The Mishnah—the earliest rabbinic law code—lists mechatech as one of the labors that were originally performed in building the ancient Tabernacle (the portable sanctuary in the desert), and Shabbat law mirrors those creative acts. The principle behind it: Shabbat is about stepping away from reshaping the world.
How it traveled
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · 400explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- ChullinSura (Babylonia) · 500explains
- BeitzahSura (Babylonia) · 500explains
- Rif Shabbat— · 1085explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- Ran on ShabbatBarcelona · 1340explains
- Bartenura on Mishnah ShabbatJerusalem · 1482explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Brit MosheAmsterdam · 1721explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Tosefta Kifshutah on Shabbat— · 1949explains
Key passages(20)
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
גּוּבְתָּא, רַב אָסַר וּשְׁמוּאֵל שָׁרֵי. מְחַתֵּךְ לְכַתְּחִלָּה — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִיר. אַהְדּוֹרֵי — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי. כִּי פְּלִיגִי דַּחֲתִיכָה וְל
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
המחתכו. קיי"ל כל דבר שאדם מחתך ומקפיד על מדתו נקראת מלאכת מחתך (שנת ע"ד ב'). תולדה דאורייתא. תניא בכלל גדול (שם) התולש את הכנף והקומטו והמורטו חייב ג' חטאות ואמר ר"ש בן לקיש קוטם חייב משום מחתך ואמר
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַמְחַתֵּךְ מִן הָעוֹר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמֵעַ חַיָּב. וְהוּא שֶׁיִּתְכַּוֵּן לְמִדַּת אָרְכּוֹ וּמִדַּת רָחְבּוֹ וְיַחְתֹּךְ בְּכַוָּנָה שֶׁהִיא מְלָאכָה. אֲבָל אִם חָתַךְ דֶּרֶךְ הֶפְסֵד אוֹ בְּלֹא
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moshe of Coucy (Sefer Mitzvot Gadol) · 1243 CE
המחתכו (עא) המחתך מן העור כדי (עב) לעשות קמיע חייב וכל דבר שאדם מחתך ומקפיד על מדתו נקרא' מלאכ' מחתך כדאמר (עג) בשב' [דף ע"ד] דהחותך כנף לצורך חייב משום מחתך ואמר אביי [שם] האי מאן דעביד חלתא היא כוור
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moses of Coucy · 1243 CE
המחתכו (עא) המחתך מן העור כדי (עב) לעשות קמיע חייב וכל דבר שאדם מחתך ומקפיד על מדתו נקרא' מלאכ' מחתך כדאמר (עג) בשב' [דף ע"ד] דהחותך כנף לצורך חייב משום מחתך ואמר אביי [שם] האי מאן דעביד חלתא היא כוור
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
הַמְחַתֵּךְ אֶת הָעוֹר וּמַקְפִּיד לְחַתְּכוֹ בְּמִדָּה הַצְּרִיכָה לוֹ, כְּגוֹן שֶׁמְּקַצְּעוֹ לִרְצוּעוֹת וְסַנְדָּלִים — הֲרֵי זֶה אַב מְלָאכָה, שֶׁכֵּן בַּמִּשְׁכָּן הָיוּ מְחַתְּכִים עוֹרוֹת אֵיל
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
מחתך הוה אב מלאכה, וזה לשון הרמב"ם פרק י"א דין ז': "המחתך מן העור כדי לעשות קמיע – חייב, והוא שיתכוין למדת ארכו ומדת רחבו, ויחתוך בכונה שהיא מלאכה. אבל אם חתך דרך הפסד או בלא כונה למדתו אלא כמתעסק או
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(יח) אחד קשים - היינו אפילו קשים שאינם ראוים כלל למאכל בהמה אפ"ה מותר לקטמם ולפשח בהם כל מה שירצה בין שפושח עץ גדול או קטן [רמב"ם] ודוקא בכל זה שהוא רק להוסיף ריח ע"י המלילה והקטימה אבל אסור להוליד רי
Tap to expand
המחתכו (עא) המחתך מן העור כו'. הנה אף שדעת רבינו ז"ל דבכל דבר שייך מחתך כמ"ש בפי' כן אפ"ה נקט מן העור כיון דקאי בריש דבריו לפרש את האב מלאכה דמחתך ואב מלאכה באמת לא הוי אלא שמחתך מן העור דומיא דמחתך ד
Tap to expand
כדי (עב) לעשות קמיע כו', מה שנתן רבינו שיעור קמיע כמחתך כן איתא גם בהרמב"ם הל"ש פי"א הל"ז וכתב הרהמ"ג שזה השיעור לכל מלאכת העור, אבל לכאו' ק"ל על רבינו דמדוע לא הביא את מ"ש הגמ' שבת ע"ה ע"ב המגרר ראשי
Tap to expand
אבל החיי אדם כלל ל"ו פסק דאין מלאכת מחתך באוכלין ובנ"א שם נראה שהוכיח כן מהרמב"ם שכ' כל דבר שהיא במאכל בהמה כו' מותר לקטום אותן בשבת מפני שאין בהן תיקון כלים כו' והוכיח מזה הנ"א דע"כ סובר דאף מחתך אין
Tap to expand
אבל ראיתי בהיראים סי' ק"ב שכ' וז"ל המחתכו קיי"ל כל דבר שהוא מקפיד על מדתו נקרא מלאכת מחתך כו' עכ"ל ומדכ' כל דבר כו' מוכח בפי' דסובר שגם באוכלין שייך משום מחתך כיון דבהיראים ז"ל ל"ל דסמך על מאכל בהמה כ
Tap to expand
וע"כ מחמת קושיות הללו סברו רבינו והרמב"ם כיון דמרב אשי דשבת שם דאמר אי קפיד אמשחתא חייב משום מחתך מוכח דאינו חייב במחתך אלא דוקא כשקפיד לחתכן במדה א"כ צ"ל דהא דקוטם את הכנף וגם הא דחלתא דאביי באמת איי
Tap to expand
גובתא פירוש שפופרת רב אסר ושמואל שרי למיחתך לכתחלה כ"ע לא פליגי דאסיר אהדורי כ"ע לא פליגי דשרי כי פליגי דחתיכא ולא מיתקנא מאן דאסר סבר גזרה דילמא אתי למיחתך לכתחלה ומאן דשרי סבר לא גזרינן דילמא אתי למ
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַמְחַתֵּךְ אֶת הָיָּרָק דַּק דַּק כְּדֵי לְבַשְּׁלוֹ הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת טוֹחֵן וְחַיָּב. לְפִיכָךְ אֵין מְרַסְּקִין לֹא אֶת הַשַּׁחַת וְלֹא אֶת הַחֲרוּבִין לִפְנֵי בְּהֵמָה בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסּ
Tap to expand
התולש את הכנף או איזה נוצה מן העוף חייב משום גוזז והקוטמו והוא שאחר התלישה נוהגים לחתך את הנוצה מצד ראשה דק דק כדי להניחה בכר וכסת חייב משום מחתך והמורט והוא שאחר שקטם סביב קנה הנוצה כרצונו מורט בידו
Tap to expand
מותר לדוך פלפלין בשבת וכו' בפרק תולין פליגי בה רב יהודה ורבא ופסקו הפוסקים כרבא כיון דקא משני אפילו טובא נמי שרי מיהו בהגהת סמ"ג כתב בדין הטוחן ומכל מקום נכון להחמיר משום הרואה עד כאן לשון ההג"ה: ואסו
Tap to expand
מחתכין הדלועים וכו' משנה סוף שבת מחתכין את הדלועים לפני הבהמה ואת הנבילה לפני הכלבי' ר' יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע"ש אסורה לפי שאינה מן המוכן ופסקו הפוסקים כת"ק דהיינו ר"ש דלית ליה מוקצה ופירש"י ד
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ד] מחתך וכו'. זה לשון הרוקח סימן ל"א יש קונה הבשר יש בקע עצים יש מתקן האש יש גודל פתילות יש מדליק הנרות יש חותך הירקות יש מולח הדגים יש מחרך ראשי הבהמות יש יוצא ונכנס להביא מגדים ובגדים וכלי תשמיש:
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
אָסוּר לִשְׁבּוֹר אוֹ לַחְתֹּךְ כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַאֲכָל. אֲבָל מַה שֶּׁהוּא מַאֲכָל, אֲפִלּוּ רַק לִבְהֵמָה, מֻתָּר. וְלָכֵן מֻתָּר לַחְתּוֹךְ קַשׁ לַחֲצוֹץ בּוֹ שִׁנָּיו. וַעֲצֵי בְּשָׂמִים, מֻ
Tap to expand