Skip to content
Wellsprings
choshen mishpatfeatured in 30 works

Pikuach Nefesh (Saving Life)

pee-KOO-ach NAY-fesh

In Jewish law, saving a human life overrides nearly every other religious commandment.

Imagine you're observing the Sabbath, when Jewish tradition forbids work and creative acts. But someone collapses with a heart attack. Do you call an ambulance, breaking the Sabbath rules? Jewish law says yes—absolutely. This principle, called pikuach nefesh (literally 'saving a life'), emerged from a close reading of Leviticus: God gave us laws 'that you shall live by them'—not die by them. The implication is powerful: the spirit of all Jewish commandments is to preserve life, so when following a rule would cost a life, the rule steps aside.

This isn't a loophole or an exception that proves the rule. Medieval Jewish legal thinkers, especially Maimonides, treated it as foundational—almost the highest mitzvah (commandment). Over centuries, rabbis have applied this principle to medical questions, emergency situations, and ethical dilemmas, asking: what does it mean to truly honor life? The principle doesn't erase other commandments; rather, it clarifies what Jewish ethics really values most.

How it traveled

  1. Targum Jonathan on Exodus
    · 30
    explains
  2. Tosefta Shabbat
    · 190
    explains
  3. Tosefta Eruvin
    · 190
    explains
  4. Tosefta Gittin
    · 190
    explains
  5. Mishnah Shabbat
    Yavneh · 200
    explains
  6. Mishnah Yoma
    Yavneh · 200
    explains
  7. Mekhilta DeRabbi Yishmael
    Eretz Yisrael (travels) · 250
    explains
  8. Sifrei Devarim
    Eretz Yisrael (travels) · 250
    explains
  9. Sifra
    · 250
    explains
  10. Jerusalem Talmud Shabbat
    Tiberias · 400
    explains
  11. Jerusalem Talmud Yoma
    Tiberias · 400
    explains
  12. Jerusalem Talmud Berakhot
    Tiberias · 400
    explains
  13. Jerusalem Talmud Sanhedrin
    Tiberias · 400
    explains
  14. Jerusalem Talmud Pesachim
    Tiberias · 400
    explains
  15. Jerusalem Talmud Avodah Zarah
    Tiberias · 400
    explains
  16. Jerusalem Talmud Nazir
    Tiberias · 400
    explains
  17. Shabbat
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  18. Yoma
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  19. Sanhedrin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  20. Pesachim
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  21. Avodah Zarah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  22. Berakhot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  23. Taanit
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  24. Chullin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  25. Yevamot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  26. Bava Kamma
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  27. Eruvin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  28. Ketubot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  29. Bava Metzia
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  30. Sukkah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains

Key passages(20)

גדולה שבת, שאינה נדחית אלא מפני סכנת נפשות, כגון חולה מסוכן, או תינוק שנפל לים או לנהר או לתוך הבור, וכיוצא בזה. כדגרסי' במ' יומא בפרק יום הכפורים, תנא מחמין חמין לחולה בשבת, בין להשקותו בין להברותו,

Tap to expand

Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE

Very high

תשובה: יפה עשה האיש ההוא ויפה השיב אותך שכל דבר שיש בו סכנת נפשות הזריז הרי זה משובח ומי שנמנע מזה או מונע אחרים הרי הוא בכלל שופכי דמים שכך אמרו בירושלמי (יומא פ"ח ה"ה) הזריז הרי זה משובח והנשאל הרי

Tap to expand

Mishnah Oholot · 190 CE

Very high

הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד, מְחַתְּכִין אֶת הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיָּיו. יָצָא רֻבּוֹ, אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁאֵין דּוֹח

Tap to expand

Mishnah Yoma · 190 CE

Very high

מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻלְמוּס, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ דְבָרִים טְמֵאִים, עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו. מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶלֶב שׁוֹטֶה, אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מֵחֲצַר כָּבֵד שֶׁלוֹ, וְרַבִּי מַתְיָא בֶן חָ

Tap to expand

Tosefta Shabbat · 190 CE

Very high

מפקחין על ספק נפשות בשבת והזריז ה"ז משובח וא"צ ליטול רשות מב"ד [כיצד] נפל לים ואין יכול לעלות טבעה ספינתו בים ואינה יכולה לעלות יורדין ומעלין אותו משם וא"צ ליטול רשות מב"ד נפל לבור ואין יכול לעלות עוק

Tap to expand

Tosefta Shabbat · 190 CE

Very high

מחמין חמין לחולה בשבת בין להשקותו ובין לרפאותו ואין אומרין המתינו לו שמא יחיה אלא ספיקו דוחה שבת ולא ספק שבת זו אלא ספק שבת אחרת ואין אומרים [יעשו] דברים בנכרים ובקטנים אלא בגדולים שבישראל אין אומרים

Tap to expand

Tosefta Shabbat · 190 CE

Very high

א"ר יוסי מנין לפקוח נפש שדוחה [את השבת] שנא' (שמות לא) את שבתותי תשמרו יכול במילה ועבודה ופיקוח נפש ת"ל אך חלק פעמים שאתה שובת פעמים שאי אתה שובת ר"א אומר מילה דוחין עליה השבת מפני מה מפני שחייבין עלי

Tap to expand

Tosefta Shabbat · 190 CE

Very high

ר' אחא אמר משום ר"ע הרי הוא אומר (שמות כב) אם במחתרת ימצא הגנב וגו' בעל הבית מהו ודאי או ספק הוי אומר ספק אם הורגין נפש להחיות נפש בספק דין הוא שידחו את השבת להחיות נפש בספק הא לא נתנו מצות לישראל אלא

Tap to expand

Very high

מִכָּן אַתְּ דָּן עַל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ: שֶׁשְּׁפִיכוּת דָּמִים, מְטַמָּא אֶת הָאָרֶץ וּמְסַלֶּקֶת אֶת הַשְּׁכִינָה, הִיא דוֹחָה אֶת הַסָּפֵק, קַל וָחֹמֶר לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַסָּפֵק! הָ

Tap to expand

Very high

רְצִיחָה דּוֹחָה אֶת הָעֲבוֹדָה, וְאֵין פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה אֶת הָעֲבוֹדָה. שֶׁהָיָה בַדִּין: מָה, אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶהָ, עֲבוֹדָה, שֶׁר

Tap to expand

Very high

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָה אוֹמֵר: יְהֵי פִקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם דּוֹחָה רְצִיחָה אֶת הָעֲבוֹדָה, שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ שֶׁיִּדְח

Tap to expand

Very high

כְּבַר הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבִּי עֲקִיבָה מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְלֵוִי הַסָּרָד וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁלְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה*סָרָד: עושה בגדי

Tap to expand

Very high

רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אִם דּוֹחָה רְצִיחָה אֶת הָעֲבוֹדָה, שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, קַל וָחֹמֶר לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.

Tap to expand

[יב] רבי אומר: הרי הוא אומר "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת הוּא יָנוּס" (דברים יט

Tap to expand

Jerusalem Talmud Sanhedrin · 375 CE

Very high

הלכה: הַבָּא בַמַּחְתֶּרֶת כול׳. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. זֶה אֶחָד מִשְׁלֹשָׁה מִקְרִיּוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַתּוֹרָה כְמָשָׁל. אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ. אִם בַּמַּחְתֶּרֶת

Tap to expand

Jerusalem Talmud Sanhedrin · 375 CE

Very high

הלכה: אֵילּוּ שֶׁמַּצִּילִין אוֹתָן בְּנַפְשָׁן כול׳. הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהוֹרְגוֹ בֵּין בַּבַּיִת בֵּין בַּשָּׂדֶה מַצִּילִין אוֹתוֹ בְנַפְשׁוֹ. אֶחָד הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהוֹרְגוֹ וְאֶחָד

Tap to expand

Jerusalem Talmud Shabbat · 375 CE

Very high

תַּנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁמַּצִּילִין מִן הַדְּלֵיקָה כָּךְ מַצִּילִין מִיַּד הַגַּיִיס וּמִיַּד הַנָּהָר וּמִיַּד הַמַּפּוֹלֶת וּמִיַּד כָּל דָּבָר שֶׁאוֹבֵד.

Tap to expand

Jerusalem Talmud Yoma · 375 CE

Very high

משנה: עוּבְּרָה שֶׁהֵרִיחָה מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשׁוּב נַפְשָׁהּ. חוֹלֶה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְּקִיאִין. וְאִם אֵין שָׁם בְּקִיאִין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר

Tap to expand

Jerusalem Talmud Yoma · 375 CE

Very high

חוֹלֶה אוֹמֵר. יָכוֹל אָנִי. וְרוֹפֶא אוֹמֵר. אֵינוֹ יָכוֹל. שׁוֹמְעִין לָרוֹפֶא. רוֹפֶא אוֹמֵר. יָכוֹל הוּא. וְחוֹלֶה אוֹמֵר. אֵינוֹ יָכוֹל. שׁוֹמְעִין לַחוֹלֶה. לָא צוֹרְכָא (דְלָא) [אֶלָּא]. חוֹלֶה

Tap to expand

Jerusalem Talmud Yoma · 375 CE

Very high

משנה: מִי שֶׁאֲחָזוֹ בוּלְמוֹס מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אֲפִילוּ דְבָרִים טְמֵאִים עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו. מִי שֶׁנְשָׁכוֹ כֶלֶב שׁוֹטֶה אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מֵחֲצַר כָּבֵד שֶׁלוֹ. רִבִּי מַתְיָה בֶן ח

Tap to expand