Sandek (Holder at Brit Milah)
The person chosen to hold a baby boy during circumcision, considered one of Judaism's highest honors.
In Jewish tradition, when a boy is circumed—a ceremony called brit milah—someone needs to hold him steady. That person is the sandek, and it's not a casual role. Being asked to be sandek is a genuine honor, a sign of deep respect and trust from the family. Think of it like being a godparent in other traditions, except the role is active and ceremonial.
The sandek sits during the ritual and physically supports the child, which means they're not just present—they're essential to the ceremony itself. In Hasidic communities, the rebbe (spiritual leader) is often chosen as sandek, making the role even more significant. Over time, Jewish communities developed detailed customs around who could or should serve as sandek, and these guidelines were written into the major Jewish law codes.
How it traveled
- Kol Bo— · 1250explains
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1696explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Beur HaGra on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1780explains
- Pele YoetzSilistra · 1815explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וכיון שכסא זו הוא של אליהו, לכן מהדרין להיות סנדק לישב על כסא קדוש הזה, ולהחזיק הילד על ברכיו בעת המילה, ולהעשות דוגמת המזבח. ומצוה גדולה ויקרה היא. וכתב רבינו הרמ"א בסעיף י"א דיפה כוח הסנדק מכוח המוה
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · 1563 CE
נוהגין לעשות כסא לאליהו שנקרא מלאך הברית וכשמניחו יאמר בפיו שהוא כסא אליהו: הגה ונוהגין להדר אחר מצוה זו להיות סנדק לתפוס התינוק למוהלו (הגהות מיימוני פרק ג' דמילה) ויפה כח הסנדק מכח המוהל להקדימו לקר
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
הַסַּנְדָּק (הוּא הַתּוֹפֵס אֶת הַתִּינוֹק בִּשְׁעַת מִילָה) וְהַמּוֹהֵל, וַאֲבִי הַבֵּן, מֻתָּרִין לְהִסְתַּפֵּר בְּיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַמִּילָה סָמוּךְ לָעֶרֶב קֹדֶם הֲלִיכָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
עוד כתב דאין לאשה להיות סנדק לתינוק במקום שאפשר לאיש, משום דהוה כפריצות. ומכל מקום היא עוזרת לבעלה, ומביאה התינוק עד בית הכנסת, ואז לוקח האיש ממנה ונעשה סנדק. אבל האיש יכול לעשות הכל בלא האשה. עד כאן
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
כתב מהרי"ל דיש מקומות שנהגו שרוקקין דם המציצה לעפר ויש רוקקים לכוס של יין ששותים ממנו כשמוצץ ובנ"י ר"פ הערל הביא אגדה מי מנה עפר יעקב (במדבר כ״ג:י׳) שראה כל המדבר מלא ערלות מישראל אמר מי יוכל לעמוד ב
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[כז] [לבוש] והבעל ברית וכו'. לכאורה דוקא אותו שתופס התינוק על ברכיו אבל המכניס ומוציא התינוק אינו בכלל זה ואף שנשים רגילות גם כן ללבוש בגדי שבת היינו לפי שזה עיקר מצותן (מגן אברהם), ולעניות דעתי דחוק
Tap to expand
מילה - ידוע כמה גדולה מצות מילה, שחשוב כאלו הקריב בנו קרבן לה'. ואם חננו ה' שיודע למול את בנו מה טוב, ואם לאו בר הכי ה וא, יזהר שכשמזמין לאחר שימול את בנו שיאמר לו בפרוש שהוא ממנה אותו שליח גמור, גברא
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
מִצְוַת עֲשֵׂה עַל הָאָב לָמוּל אֶת בְּנוֹ, אוֹ לְכַבֵּד וְלַעֲשׂוֹת שְּׁלִיחַ לְיִשְֹרָאֵל אַחֵר שֶׁיָמוּל אוֹתוֹ. וְיֶשׁ לוֹ לְהָאָב לָתֵת אֶת הַיֶלֶד עַל בִּרְכֵּי הַסַּנְדָּק (עַיֵן שַׁעֲרֵי תְשׁו
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
נוֹהֲגִין שֶׁכָּל הָעָם שֶׁאֵצֶל הַמִּילָה, עוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֶמַר, וַיַעֲמֹד כָּל הָעָם בַּבְּרִית, מִלְּבַד הַסַּנְדָּק שֶׁהוּא תוֹפֵס אֶת הַתִּינוֹק, וְהוּא יוֹשֵׁב. וּלְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ הָאָב לְהַ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
עוד כתב שיש להדר אחר מוהל ובעל ברית היותר טוב וצדיק. עד כאן לשונו. ו"בעל ברית" הוא הסנדק. ובוודאי כן הוא, שאף על פי שבמעשה המצוה כל אפי שוים, מכל מקום ההכנה להמצוה, והמחשבה הטהורה, והכוונה הנאותה – הם
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וכיון שחיוב המצוה על האב למול את בנו יתירה מעל כלל ישראל שמצווין למול כל ערל שביניהן, לכן תקנו להאב עוד ברכה, והיינו: "להכניסו בבריתו של אברהם אבינו". וכתב הרמב"ם שם: לפיכך אם אין שם אביו – לא יברכו א
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
ברית. ע"ל בב"י סימן תקנ"ט מבואר דבעלי ברית נקראים הסנדקים והמוהל ואבי הבן הנימול אף שאינו מל בעצמו. ומותרים להסתפר בערב קודם כניסה לבה"כ כ"כ במנהגים וכ"כ הח"י והפר"ח דלא כשכה"ג ע"ש וכן נוהגין:
Tap to expand
Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Jacob Reischer · 1690 CE
ומי שהוא בעל ברית. ע"ל בב"י סימן תקנ"ט מבואר דבעלי ברית נקראים הסנדקים ומוהל ואבי הבן הנימול אף שאינו מל בעצמו ומותר להסתפר בערב קודם כניסה לבית הכנסת וכ"כ מנהגים:
Tap to expand
Beur HaGra on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Vilna Gaon · 1750 CE
ונוהגין כו'. בשוחר טוב כל עצמותי תאמרנה כו' ועל ברכי אני עושה סנדקים לילדים בשעת מילה ופריעה וכ"ה בפסיקתא והביא בילקוט תהלים סי' תשכ"ג:
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
אִם יֵשׁ תִּינוֹק לָמוּל, מָלִין אוֹתוֹ אַחַר שֶׁגָּמְרוּ אֶת הַקִּינוֹת. וַאֲבִי הַבֵּן וְאִמּוֹ וְהַסַּנְדָּק וְהַמּוֹהֵל, מֻתָּרִין לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת לִכְבוֹד הַמִּילָה, וְאַחַר כָּךְ פּו
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אם יש תינוק למול – מלין אותו אחר שגומרים הקינות. ויש שאין מלין עד אחר חצות, ואין המנהג כן. ובמקום שמברכים על הבשמים במילה – לא יברכו עתה. והסנדק, והמוהל, ואבי הילד – לובשים טליתם בשעת המילה, אך לא ילב
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
האב והמוהל כשמברכים צריכים לעמוד, דכתיב "ימול לכם", וגמרינן מעומר דכתיב "וספרתם לכם". ואסמכתא בעלמא הוא, והעיקר מפני כבוד המצוה הגדולה הזאת. שזהו כהקבלת פני שכינה להכניס נפש מישראל תחת כנפי השכינה – פ
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
ומרחיצין את הקטן בחמין. ומלבישין אותו בגדים נאים. כתנת בד. וסרבל. וכובע תפארת בראשו. כיום הכנסתו לחופה. ונושאין אותו בהדר לבית הכנסת לאחר תפילה: ועומדין הציבור מפניו כשנכנס הילד. ואומרי' ברוך הבא. והמ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם מִנְהָג יָדוּעַ — יְכוֹלִין הַבְּכוֹרוֹת לֶאֱכֹל עַל סְעוּדַת מִצְוָה. וּמִכָּל מָקוֹם, הַמַּחֲמִיר — תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה. אֲבָל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ כְּבָר נָהֲגוּ לְהַחֲמִי
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
כבר כתבנו דכשאין האב כאן, יברך הסנדק "להכניסו". ורבינו הרמ"א כתב דכן הדין כשהאב כאן, ואינו יודע לברך. עד כאן לשונו. ובוודאי שכן הוא. אבל מכל מקום לא שמענו זה, דאפילו אם הוא עם הארץ – הרי יכולים לומר א
Tap to expand