Tachanun (Supplication)
A vulnerable prayer of confession and pleading that Jews recite after their main prayer, face often bowed.
Tachanun is a moment of raw honesty in Jewish prayer. After completing the Amidah—the central standing prayer of the daily service—worshippers pause for a supplication: a humble plea for forgiveness, protection, and divine mercy. The word itself means 'beseeching' or 'imploring.' On most weekdays, this includes a practice called nefilat apayim, where the worshipper bows deeply or turns their face aside, a physical gesture of vulnerability that says: 'I need help; I cannot do this alone.'
Think of it as the prayer's private moment. While the Amidah is formal and communal—recited by everyone together in measured language—Tachanun is more intimate. It acknowledges human fragility and dependence on something greater. The exact words vary slightly depending on which day of the week it is, and certain special occasions skip it entirely (festivals, Sabbath, days of joy), which tells us something important: this prayer belongs to ordinary time, when we face ordinary struggles.
Over centuries, different Jewish communities developed their own versions and emphases. Some recited elaborate confessional passages; others kept it brief. But the core idea remained constant: a formal prayer service needed room for unguarded yearning, for the cry that comes from the heart rather than the prayer book.
How it traveled
- Jerusalem Talmud BerakhotTiberias · 400explains
- BerakhotSura (Babylonia) · 500explains
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · 900explains
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Mishneh Torah, Prayer and the Priestly BlessingFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, The Order of PrayerFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, FastsFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Chiddushei HaRa'ah on BerakhotBarcelona · 1290explains
- Meiri on TaanitPerpignan · 1300explains
- Meiri on BerakhotPerpignan · 1300explains
- Abudarham— · 1330explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Menorat HaMaor— · 1391explains
- Terumat HaDeshenVienna · 1460explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Beit YosefTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1657explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Sheilat Yaavetz— · 1728explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Chayyei AdamVilna (Vilnius) · 1810explains
- Pele YoetzSilistra · 1815explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
Key passages(20)
Berakhot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא כִּי הֲוָה מְסַיֵּים צְלוֹתֵיהּ אָמַר הָכִי: ״אֱלֹהַי, נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְּלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּה
Tap to expand
Berakhot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אִיכָּא דְאָמְרִי אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הָא דַּאֲמַרַן כִּי לֹא עָקַר רַגְלָיו חוֹזֵר לַעֲבוֹדָה לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁרָגִיל לוֹמַר תַּחֲנוּנִים אַחַר תְּפִלָּתוֹ, אֲבָל אִם אֵינוֹ רָגִיל ל
Tap to expand
וְהֵיכָן אוֹמְרוֹ? יָחִיד אַחַר תְּפִלָּתוֹ, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמְרוֹ בָּאֶמְצַע. מַאי אָמַר? אָמַר רַב: ״אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם״. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: ״מִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּב״. וְלֵוִי אָמַר: ״וּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
מִנְהָג פָּשׁוּט בְּכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין נְפִילַת אַפַּיִם בְּשַׁבָּתוֹת וּבְמוֹעֲדִים וְלֹא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלֹא בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבַחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים וְלֹא בְּמִנְחָה שֶׁל עַרְבֵי שַׁב
Tap to expand
Mishneh Torah, The Order of Prayer · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
מִנְהָגֵנוּ לְהִתְחַנֵּן בִּנְפִילַת פָּנִים בִּדְבָרִים וּפְסוּקִים אֵלּוּ פְּעָמִים בְּכֻלָּן וּפְעָמִים בְּמִקְצָתָן. לְפִיכָךְ אֲנִי כּוֹרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה וּמִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ אֲדוֹן הָעוֹלָם
Tap to expand
והמתפללין בבית האבל אין אומרים והוא רחום ולא תחנה ושיר מזמור ולא ואני זאת בריתי אבל מתחיל ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם ה׳. ואתה קדוש וגו׳. אבל בר״ח אומר הלל. ומנהג נרבונה שבשבת אין אומרים נשמת כ
Tap to expand
והא לך טעם תקנת והוא רחום. עובדא הוה בספינתא דיהודאי דאתא מגלותא דירושלם לאתרא דהוה תמן הגמונא אמר להון מנן עם אתון אמרו ליה מעמא דיהודאי אמר להון אם מיהודאי אתון בעינא למנסא יתכון במה דמנסא חנניה מי
Tap to expand
Chiddushei HaRa'ah on Berakhot · Aharon HaLevi (Ra'ah) · 1255 CE
ופותח ביוצר ומדלג קדושה לבדה50כהר"מ תפלה ז, יז ועיין בטור וב"י ובהגר"א סי' נט. ומיהו בריטב"א מגילה כג, ב כתב בשם מורו דיחיד אומרה דסיפור דברים הוא וכן מביא אחיינו של רבינו בשמו (בקובץ על יד סדרה חדשה
Tap to expand
ולאחר שיסיים ש"ץ חזרת תפלה נופלים על פניהם ומתחננין וז"ל הרמב"ם ז"ל לאחר שישלים התפלה יפול על פניו ויטה מעט הוא וכל הציבור ויתחנן והוא נופל וישב ויגביה ראשו הוא ושאר העם ומתחנן מעט בקול רם מיושב ורב
Tap to expand
בשני ובחמישי מוסיפין לומר תחנונים אחר שמסיים ש"צ חזרת התפלה ובסדר רב עמרם כתב שנוהגין לומר אם עונינו ענו בנו ווידוי ויעבור אבל בכל אלו הארצות אין נוהגין לומר אלא והוא רחום כאשר הוא כתוב בסידורין ומה
Tap to expand
יחיד אומר עננו בשומע תפלה לא שנא יחיד שקבל עליו תענית לא שנא יחיד המתפלל עם הצבור בתענית צבור ואומר אותו ערבית שחרית ומנחה ואם לא אמר אין מחזירין אותו ואם נזכר קודם שעקר רגליו אומר אותו בלא חתימה וי"
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ונופלין כל הצבור על פניהם בצדם השמאלית ומגביהין צד ימין ואומרי מזמור אליך ה' נפשי אשא וגומ'. ומוסיפין בתחלתו רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו. ומזמור זה חברו דוד באלפא ביתא וחסר ממנה שלשה אותיות שהן ב
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ונהגו לומר בכל ששת ימי החול תפלה לדוד מפני שכתוב בו הורני ה' דרכך. ומוסיפין בסופו פסוקים של תחנה ובקשה. בקול תחנותי בבית בתחלה. אין כמוך באלהים הבי"ת ברפי. ויראו שונאי בו"ו בתחלה.
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
בשני ובחמשי מתפללין כשאר הימים ולאחר שמסיים שליח צבור חזרת התפלה אומר תחנונים המתחילין והוא רחום יכפר עון וגומ'. וכתב אבן הירחי שמעתי שיסדוהו שלשה זקנים על ספינת גולת ירושלם שהגיעה אל ממשלת הגמון אחד
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
ואחר שמסיימין, אומר שליח צבור, אבינו מלכנו אבינו אתה, אבינו מלכנו אין לנו אלא אתה, אבינו מלכנו רחם עלינו, אבינו מלכנו חננו ועננו, כי אין בנו מעשים, עשה עמנו צדקה וחסד למען שמך והושיענו, ואנחנו לא נדע
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
בשני ובחמישי מתפללין כשאר הימים, ואחר שחוזר שליח צבור התפלה, אומר תחנונים. והטעם לפי שהם ימי רצון, לפי שארבעים יום של קבלת הלוחות, שהיו ימי רצון, עלה משה רבינו ע"ה ביום החמישי וירד ביום שני, ולפיכך נה
Tap to expand
ומפרש בירוש' דוקא כשמתפלל על הציבור וכו' הירושלמי הזה הוא בפ"ב דתעניות כל מי שאינו כשר כיהושע שאם יפול על פניו יאמר לו הקב"ה קום לך אל יפול ובלבד יחיד על הציבור וז"ל הרא"ש בפרק הקורא את המגילה עומד מפ
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
ובמהרי"ל כתוב בחצר ב"ה אם ב"ה פתוח הוי כלפני הארון ומכסה פניו בתחנה כאילו היה לפני הארון אבל אם היה ב"ה סגור מתפלל תחינה בגלוי כאילו היה בביתו עכ"ל. וכן המנהג כשמתפללין במקום דליכא ס"ת אומרים תחינה ב
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
וכל אלו הדברים במנהגים מהר"א טירנא. ומוסיף שם דאין נופלין בניסן וכ"כ הטור לקמן סימן תכ"ט וכן נוהגין ומ"ש דאין נופלים בשבוע ששבועות בתוכה אין נוהגין כן אלא המנהג שלא ליפול מר"ח סיון עד אחר א"ח וכן הוא
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
כתב מהרי"ל ומנהגים א"א תחנון ולא צו"ץ ולא למנצח ואא"א כל ימי חנוכה ואף במנחה בערב חנוכה אין אומרים תחנון:
Tap to expand