Yizkor (Memorial Prayer)
A memorial prayer recited four times a year to honor and remember deceased loved ones.
Yizkor is a brief, focused prayer said in the synagogue on four special days throughout the Jewish year: Yom Kippur (the Day of Atonement), Shemini Atzeret (the closing festival of autumn), the last day of Passover, and Shavuot (the spring harvest festival). When the prayer is recited, those who have lost parents, siblings, spouses, or children stand and quietly remember their dead while the community supports them in that moment of grief.
The practice emerged among Ashkenazi Jews (Central and Eastern European Jewish communities) in the medieval period, particularly after the devastating Crusades of the 11th century. Rather than a formal theological teaching, Yizkor developed organically as a communal way to hold grief in sacred space. Over time, it became so woven into Jewish practice that it appears in the major Jewish law codes, including the Shulchan Aruch (the standard Jewish legal reference). What began as a response to tragedy became a regular rhythm—a way to say that remembrance itself is sacred work, and that grief deserves a designated place and time within the rhythm of the Jewish year.
How it traveled
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(15)
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
נהגו לידור צדקה ביום הכפורים בעד המתים ומזכירין נשמותיהם דהמתים ג"כ יש להם כפרה ביה"כ (מרדכי):
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(יח) המתים - ולכן נקרא יום הכפורים בלשון רבים ר"ל לחיים ולהמתים [מהרי"ו]:
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(יט) דהמתים ג"כ יש להם כפרה ביוה"כ - כשנודרין בעבורן דאמרינן אלו היה חי היה נותן ג"כ צדקה [ואפילו אם היה עני היה טהור לב ורוצה ליתן] אבל בעבור רשע אינו מועיל [מ"א וש"פ] ואם התודה קודם מותו י"ל דיש לו
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(יב) דרך קריאה - בניגון וטעמים. אין לומר האדרת והאמונה בצבור כ"א ביוה"כ הא יחיד יכול לומר האדרת כל השנה. אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא י"ג מדות בשום פנים לעולם חוץ מביום הכפורים [אחרונים]:
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
ואחר קריאת ההפטרה נהגו להזכיר נשמות ולברך העוסקים בצרכי צבור וכ' אחי ר' בנימין נר"ו לפי שהשבת הוא יום מנוחה דוגמא לעתיד לבא ויום שגם המתים נוחין בו ואינן נידונין ראוי להזכירן למנוחה ולברכה ולהתפלל עלי
Tap to expand
העוסקים בצרכי צבור. הא שמתפללים ויפיל שונאיו היינו שונאים שבמלכותו דבכל העולם יש יהודים (מאור עינים), הגון לומר השכב' לאנשים בל' הקודש ולנשים בל' תרגום [ר"י לוי סי' ע"ב] הטעם דשל נשים מסתמא נעשים בין
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
{יז} זכרון לב' הלחם - וא"כ יהיו של חטין דוגמת שתי הלחם. כתב הפמ"ג יש ליזהר בענין מאכלי בשר וחלב בכל מה שנזהרין בכל השנה המבואר ביו"ד סי' פ"ח ופ"ט ושלא לצאת שכרם בהפסדם. עוד כתב בנוסח ברכת הפטרה על התו
Tap to expand
ויש לילה שהנפשות יוצאות מן הקברות כגון בליל הושענא רבא יוצאות ומתפללות וכבר הלכו שנים והחביאו עצמן בבית הקברות ושמעו שאחת קוראה לחבירתה נצא ונתפלל יחדיו יצאו כל הנפשות והתפללו ובקשו רחמים כדי שלא יגזו
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
בעד המתים. ב"י הביא שיש במדרש שאף המתים צריכים כפרה ויש להם זכות בנתינת צדק' עבור' שהש"י בוחן לבות ויודע שאלו היו בחיים היו נותנים צדק':
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ד] לאביו ולאמו וכו'. משמע דבשניהם סגי באחד, אך מצאתי בספר אמרכל מצינו בתרגום מגילה במלשינות של המן בליל צומא רבה מדליקין נרות סכום בניהם סכום אבתהון, עד כאן, ויש לתרץ:
Tap to expand
Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · 1965 CE
וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹ
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
שלט.מנהג אבותי' תורה היא. וכך היא בפסיקתא: ערב יום הכיפורים מביאין תרנגולין. זכרים לזכרים. ותרנגולות לנקבות. ונוטל בעל הבית לכל אחד מבני ביתו תרנגול אחד בידו. וקודם שישחטנו יאמר עליו חמשה פסוקים הללו
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ז] בזה דוחה התושב וכו' מלהתפלל וכו'. כן כתב מהר"מ וכל האחרונים, אבל בהגהות מנהגים זה לשונו, בענין התפילה אין חילוק בין נכרי לאחר כאחד עם הקדיש יתום מהרי"ק שורש מ"ד עד כאן לשונו. שוב חיפשתי ומצאתי במה
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · 1563 CE
ליכנס לחופה שלא בשעת אכילה לשמוע הברכות יש מתירים ויש אוסרין אלא עומד חוץ לבית לשמוע הברכות: הגה אבל לא יכנס לבית כלל בשעה שעומדים שם במזמוטי חתן וכלה וכן נוהגים באשכנז (טור) ובמדינות אלו וכל זה בבית
Tap to expand
אמר רב יהודה אמר רב ארבעה צריכין להודות יורדי הים והולכי מדברות ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא יורדי הים דכתיב (תהילים ק״ז:כ״ג-כ״ד) יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים וכתיב המ
Tap to expand