Zayin Adar (Moshe's Yahrzeit)

בְּשַׁבְעָא יוֹמִין לְיַרְחָא דַאֲדָר אִתְיְלִיד משֶׁה רַבְּהוֹן דְּיִשְרָאֵל וּבְשַׁבְעָא יוֹמִין לְיַרְחָא דַאֲדָר אִתְכְּנִישׁ מִגּוֹ עַלְמָא בְּרַת קָלָא נָפְלַת מִן שְׁמַיָּא וְכֵן אָמְרַת אָתוּן

Tap to expand

ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל וגו', (דברים א), מאחד בשבט ועד ששה באדר, שלשים וששה יום, פירש משה רבינו את כל התורה כולה, בששה בו ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות (שם לא

Tap to expand

תַּנְיָא אִידַּךְ: בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה, וּבְשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלַד. מִנַּיִן שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳״, וּכְתִיב: ״וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשׂ

Tap to expand

וּמִנַּיִן שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלַד מֹשֶׁה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַיּוֹם״, מ

Tap to expand

״לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו״ — בִּשְׂכַר צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בָּהּ בְּרָחֵל זָכְתָה וְיָצָא מִמֶּנָּה שָׁאוּל, וּבִשְׂכַר צְנִיעוּת שֶׁהָיָה בּוֹ בְּשָׁאוּל זָכָה וְיָצָאת מִמֶּנּוּ אֶסְתֵּר.

Tap to expand

אֲגַם, כְּדִכְתִיב: ״קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ״.

Tap to expand

ויהי אחרי מות משה (יהושע א, א) בשבעה באדר מת משה דכתיב ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש וגו' בעבר הירדן בארץ מואב. מאחד בשבט עד ששה באדר שלשים וששה ימים פירש משה את התורה כלה שנאמר הואיל משה ב

Tap to expand

כי"עומנין שבשבעה באדר מת משה, שנ' ויבכו בני ישר' את משה בערבות מואב שלשים יום. ואומ' ויהי אחרי מות משה עבד ה' ויאמר ה' אל יהושע בן נון משה עבדי מת ועתה קום עבר. והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון וי

Tap to expand

ומניין שבשבעה באדר מת משה, שנ' ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום, ואומ' ויהי אחרי מות משה עבד ה', משה עבדי מת ועתה קום עבור וגו', ויצו יהושע את שוטרי העם לאמר עברו בקרב המחנה וצוו את העם לא

Tap to expand

ומנין שבשבעה באדר נולד משה שנאמר (דברים ל״א:ב׳) ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שאין ת"ל היום ומה ת"ל היום מלמד שהיום מלאו שנותיו ד"א מה ת"ל היום מלמד שהן מאה ועשרים שנה מכוונות מיום ליום ד"א

Tap to expand

סעד הגון לקבוע תענית ז' באדר שני משם אמה"ג ז"לתשובה בודאי כבר ידעת וראית מ"ש במג"א סתק"פ. ונראה דלא פסיקא ליה מילתא להתענות בראשון כדעת מהרי"ל ות"ה. ומציונו נראה שדעתו נוטה יותר לקובעו בשני. וכך היתה

Tap to expand

מראה פנים מסבירות לשני הדעות שי"ל על מה שיסמוכוולי תלמידו הצעיר היה נראה לכאורה דתליא בפלוגתא דאמוראי ספ"ק דסוטה. דאיפליגו ביום שהושלך מרע"ה ליאור ח"א ששה בסיון היה וח"א כ"א בניסן ופריך תלמודא בשלמא ל

Tap to expand

לִפְנֵי מוֹתוֹ, וְכִי עָלְתָה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁלְּאַחַר מוֹתוֹ הָיָה מֹשֶׁה מְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לִפְנֵי מוֹתוֹ? סָמוּךְ לְמוֹתוֹ. כַּיּוֹצֵא בוֹ (מלאכי ג כג): ״הִנֵּה

Tap to expand

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. אִילּוּלֵא שֶׁהַדָּבָר כָּתוּב לֹא הָיָה אֶיפְשַׁר לְאוֹמְרוֹ. מְלַמֵּד כְּשֶׁמֵּת מֹשֶׁה הָיָה מוּטָּל עַל כַּנְפֵי שְׁכִינָה כְּאַרְבָּעַת מִיל מִנַּחֲלַת בְּנֵי רְאוּב

Tap to expand

אדר בשבעה בו מת משה רבינו. בתשעה בו גזרו רבותינו על מחלוקת ב״ש וב״ה והיה קשה אותו היום כאלו נעשה העגל. אלו ימי התעניות שקבלו עליהם ישראל. עוד גזרו רבותינו שיהיו מתענין בשני ובחמשי מפני שלשה דברים על ח

Tap to expand

ניסן באחד בו מתו שני בני אהרן. בעשרה בו מתה מרי׳ הנביאה ונסתלק בארה. בעשרים ושמנה בו מת יהושע בן נון.

Tap to expand

והטעם שנהגו לומר צדקתך כתב מר שר שלום כי צדוק דין הוא על שמת משה רבינו ע"ה בשבת במנחה וגם נהגו שלא לקבוע מדרש באותה שעה כי חכם שמת בתי מדרשים בטלים ומנהג אבותינו תורה היא. והקשו עליו כי נראה כי מת בער

Tap to expand

[טו] [לבוש] ויש אומרים שלא מת וכו'. היינו שהוקשה על גאון דהא כתב שלושה עשרה ספרי תורה ביום שמת, ועוד הוכיחו מיום שנכבש יריחו שז' אדר היה בערב שבת, והט"ז מתרץ דבערב שבת במנחה מת ולפי שבשבת ניתנה התורה

Tap to expand

[ו] באדר בז' בו וכו'. ואם יש עיבור מתענין באדר ראשון, מהרי"ל ומהרי"ב. בילקוט יהושע דף ד' איכא מאן דאמר בשבעה בשבט מת משה:

Tap to expand

אין דרכו של גדול לפרר פירורים שמות' לאבדן ומצוה לבערןופירורים ממילא בטלי. מ"ש מעכ"ת על בט"ז הנמשך אחר דעת בס"ע שאין להטפל ולהתבונן באמתת חשבון זה הנולד ממנו. שכבר אמרו שאין למדין על העת שהיו מקדשין ע"

Tap to expand