Asarah B'Tevet (Tenth of Tevet)
A Jewish fast day remembering the beginning of Jerusalem's fall to Babylon in 586 BCE.
Asarah B'Tevet—the Tenth of Tevet—is a day of fasting observed in the Jewish calendar to mark a specific, painful moment in history: the day the Babylonian army began its siege of Jerusalem. Unlike some Jewish fast days that commemorate a single catastrophic event (like the destruction of the Temple itself), this fast marks the *start* of the disaster, the moment when the walls began to close in. It's mentioned in the biblical books of Kings, Ezekiel, and Zechariah as a day of national mourning.
What's striking about this fast is that it became a permanent observance even after the Temple was rebuilt. Later Jewish teachers reasoned that since the siege was the beginning of all the suffering that followed, commemorating that opening moment was a way of honoring the entire tragedy. The fast is observed without the usual exceptions—unlike other fast days, it is observed even if it falls on Friday (before the Sabbath), which shows its particular weight in the Jewish calendar.
How it traveled
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Mishneh Torah, FastsFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Sefer HaTashbetzTunis · 1430explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Tosefta Sotah (Lieberman)—explains
Key passages(20)
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (זכריה ח יט): ״כֹּה אָמַר ה׳ צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי״. צוֹם הָרְבִיעִי – זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, שֶׁבּוֹ הֻבְקְעָ
Tap to expand
Rosh Hashanah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
״צוֹם הָעֲשִׂירִי״ — זֶה עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, שֶׁבּוֹ סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי דְבַר ה׳ אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמ
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
תענית של צום הרביעי י"ז בתמוז. צום החמישי. תשעה באב. צום השביעי. ג' בתשרי. צום העשירי. עשרה בטבת. כל התעניות אין קורין בהן אלא בויחל משה בין בשחרית בין במנחה. ובכולן אין מפטירין בשחרית. חוץ משחרית של
Tap to expand
Mishneh Torah, Fasts · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְאֵלּוּ הֵן יוֹם שְׁלִישִׁי בְּתִשְׁרֵי שֶׁבּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֵּן אֲחִיקָם וְנִכְבַּת גַּחֶלֶת יִשְׂרָאֵל הַנִּשְׁאָרָה וְסִבֵּב לְהָתָם גָּלוּתָן. וַעֲשִׂירִי בְּטֵבֵת שֶׁבּוֹ סָמַךְ מֶלֶךְ בּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Fasts · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְאַרְבָּעָה יְמֵי הַצּוֹמוֹת הָאֵלּוּ הֲרֵי הֵן מְפֹרָשִׁין בַּקַּבָּלָה (זכריה ח יט) "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי" וְגוֹ'. צוֹם הָרְבִיעִי זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז שֶׁהוּא בַּחֹדֶשׁ הָר
Tap to expand
Radak on Ezekiel · R. David Kimchi (Radak) · 1185 CE
בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה. הנבואה באה לו בעשרה בטבת שבאותו יום סמך מלך בבל על ירושלם ואמר לו שיכתוב אותו היום ויראה לפני הגולה כי באותו היום סמך מלך בבל וכשישמעו אחר כן מפי המגידים כי
Tap to expand
צום העשירי הוא עשרה בטבת שהוא בחדש העשירי שבו סמך מלך בבל הרשע ידו על ירושלם והביאה במצור ובמצוק. בד׳ הצומות האלו מתענין ישראל מפני הצרות הנזכרות שארעו להן כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
להתענות ד' תעניתים. ובו ב סעיפים:חייבים להתענו' בתשעה באב ובשבעה עשר בתמוז ובג' בתשרי ובעשרה בטבת מפני דברים הרעים שאירעו בהם:
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
ב. עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל, נְבוּכַדְנֶצַר הָרָשָׁע עַל יְרוּשָׁלַיִם וְהֵבִיאָהּ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק, וּמִזֶּה נִמְשַׁךְ הַחֻרְבָּן.
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וארבעה ימים הם: יום שלישי בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם, ונכבה גחלת ישראל הנשארת. וזה היתה סיבה לתגבורת הצרות. ועשרה בטבת, שבו סמך נבוכדנצר הרשע על ירושלים. כדכתיב במלכים (ב כה א) ובירמיה (נב ד), שבש
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וארבעה צומות הללו – הרי הן מפורשין בקבלה על ידי הנביא זכריה (ח יט): "כה אמר ד' צבאות: צום הרביעי, וצום החמישי, וצום השביעי, וצום העשירי, יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה.""צום הרביעי" הוא שבעה עשר בתמוז ש
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ושלושה צומות הללו – מותרים ברחיצה וסיכה, ונעילת הסנדל, ותשמיש המטה. ואינו צריך להפסיק בהם מבעוד יום, דאין האידנא תענית ציבור רק בתשעה באב. וכל הצומות הללו, אם חלין להיות בשבת – מדחין אותן על לאחר השבת
Tap to expand
כי"עהרי הוא אומ' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשיר. צום הרביעי, זה שבעה עשר בתמוז, שבו הובקעה העיר, ולמה נקרא שמו צום הרביעי, שהוא חודש רביעי, צום החמישי, זה תשעה באב שבו נשרף בית אלהינו,
Tap to expand
דרש רבי, הרי הוא אומר כה אמר ה' צום הרביעי וצום השביעי וצום העשירי וגומר. צום הרביעי, זה שבעה עשר בתמוז, שבו הבקעה העיר, ולמה נקרא שמו רביעי, שהוא רביעי לחדשים. צום החמישי, זו תשעה באב, יום שנשרף בו ב
Tap to expand
ואני אומר צום העשירי, זה חמשה בטבת, שבו באתה שמועה לבני גולה, שנאמר ויהי בשתי' עשרה שנה בעשירי בחמשה לחדש לגלותינו בא אלי הפליט וגו', ושמעו ועשו יום שמועה כיום שריפה. והלא זה ראוי ליכתב ראשונ', למה נכ
Tap to expand
תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עֲקִיבָה רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ. כֹּה אָמַר יי צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי וגו׳. צוֹם הָרְבִיעִי זֶה שִׁבְעָה
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
שאלה יא: עוד שאלת צבור שרצו לגזור תעניות מפני הגשמים ונזדמן בהם שהי' עשרה בטבת בא' בשבת מהו לגזור התעניות ביום שני ויתענו שני ימים רצופים או יעלה להם תעני' של עשרה בטבת במקום יום שני ויהיה זכרון אחד ע
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה, א"ר חנינא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא קרי ליה צום וקרי ליה ששון ושמחה, אלא לאו הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לשש
Tap to expand
Sefer Charedim · Rabbi Elazar ben Moshe Azikri
(ח) מדברי קבלה להתענות ד׳ ימים בכל שנה מפני הצרות שארעו בהם כשנחרב בית המקדש שנאמר צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי הם שלשה בתשרי ועשרה בטבת וי״ז בתמוז ומ׳ באב ותכלית כל התעניות האלה לעו
Tap to expand
(תענית כו.) חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל בת"ב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לאר
Tap to expand