Shiva Asar B'Tammuz (17th of Tammuz)
A daylong fast marking the moment Jerusalem's walls fell to enemy siege, three weeks before the Temple burned.
On the 17th day of the Hebrew month of Tammuz, Jewish communities observe a fast—no food, no drink, from sunrise to nightfall. The date commemorates a specific, tragic moment: the breach of Jerusalem's protective walls by a foreign army, an event that set in motion the destruction of the Second Temple about three weeks later. It's one of four fasts in the Jewish calendar tied to this catastrophe, and it stands as the *beginning* of a period of national mourning.
Think of it like a day set aside to remember a critical turning point in your community's history—the moment when things broke open and could no longer be contained. The fast itself is an act of restraint and reflection: by abstaining from food and comfort, people mark the gravity of what was lost and contemplate what led to such a breach. Ancient rabbinic sources, including the Mishnah (a core Jewish legal text), discuss this fast alongside three others, weaving the historical memory into the rhythm of the year.
The fast appears in biblical prophecy (the book of Zechariah) as something God promises will one day transform into celebration—suggesting that in the Jewish imagination, even days of sorrow carry seeds of eventual restoration and redemption.
How it traveled
- Jerusalem Talmud TaanitTiberias · 400explains
- TaanitSura (Babylonia) · 500explains
- Halakhot GedolotSura (Babylonia) · 760explains
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Mishneh Torah, FastsFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Tosafot Yom Tov on Mishnah TaanitPrague · 1613explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהֻבְקְעָה הָעִיר,
Tap to expand
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (זכריה ח יט): ״כֹּה אָמַר ה׳ צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי״. צוֹם הָרְבִיעִי – זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, שֶׁבּוֹ הֻבְקְעָ
Tap to expand
משנה: חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵירְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת וּבָטַל הַתָּמִיד וְהוֹבְקְעָה הָ
Tap to expand
Taanit · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵירְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְּאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז
Tap to expand
Taanit · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רָבָא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן — בָּרִאשׁוֹנָה, כָּאן — בַּשְּׁנִיָּה. דְּתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הוּבְקְעָה הָעִיר בְּתִשְׁעָה בְּתַמּוּז, בַּשְּׁנִיָּה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בּוֹ.
Tap to expand
Taanit · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר אַבָּיֵי: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוֹיֵי מַלְּיוּהּ, דִּכְתִיב: ״קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי״.
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
תענית של צום הרביעי י"ז בתמוז. צום החמישי. תשעה באב. צום השביעי. ג' בתשרי. צום העשירי. עשרה בטבת. כל התעניות אין קורין בהן אלא בויחל משה בין בשחרית בין במנחה. ובכולן אין מפטירין בשחרית. חוץ משחרית של
Tap to expand
מתני' חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וה' בתשעה באב בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות ובוטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל.
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
ותבקע העיר. שנו רבותינו חמשה דברים אירעו לאבותינו בי"ז בתמוז. נשתברו הלחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל. בטל התמיד גמרא. הובקעה העיר והא כתיב ברביעי בתשעה לחודש
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
בשנו כי שמענו חרפה, זה שבעה עשר בתמוז. כסתה כלמה פנינו זה תשעה באב. כי באו זרים על מקדשי בית ה' זה חרבן ראשון ושני. וכיון שחטאו גלו וכיון שגלו ירמיה מקונן עליהם איכה:
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, דְּתַנְיָא, בְּשִׁשָּׁה בַחֹדֶשׁ נִתְּנוּ דִבָּרוֹת לְיִשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּשִׁבְעָה בּו
Tap to expand
Mishneh Torah, Fasts · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְאֵלּוּ הֵן יוֹם שְׁלִישִׁי בְּתִשְׁרֵי שֶׁבּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֵּן אֲחִיקָם וְנִכְבַּת גַּחֶלֶת יִשְׂרָאֵל הַנִּשְׁאָרָה וְסִבֵּב לְהָתָם גָּלוּתָן. וַעֲשִׂירִי בְּטֵבֵת שֶׁבּוֹ סָמַךְ מֶלֶךְ בּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Fasts · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְאַרְבָּעָה יְמֵי הַצּוֹמוֹת הָאֵלּוּ הֲרֵי הֵן מְפֹרָשִׁין בַּקַּבָּלָה (זכריה ח יט) "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי" וְגוֹ'. צוֹם הָרְבִיעִי זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז שֶׁהוּא בַּחֹדֶשׁ הָר
Tap to expand
ארבעה תעניות המפורשים בקבלה כמו שכתוב צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה. צום הרביעי זה י״ז בתמוז שהוא בחדש הד׳ וה׳ דברים קשים ארעו בו אחד נשתברו הלוחות שני בט
Tap to expand
המשנה הששית חמשה דברים ארעו לאבותינו וכו' כונת המשנה לבאר שאע"פ שעקר גזרת התענית בשני הימים האלו ר"ל י"ז בתמוז וט' באב הוא מצד מה שאירע בהן מחורבן הבית מ"מ ראוי להוסיף בהתעוררות מהכפל הצרות ההם ומפני
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
להתענות ד' תעניתים. ובו ב סעיפים:חייבים להתענו' בתשעה באב ובשבעה עשר בתמוז ובג' בתשרי ובעשרה בטבת מפני דברים הרעים שאירעו בהם:
Tap to expand
Tosafot Yom Tov on Mishnah Taanit · Yom Tov Lipmann Heller · 1613 CE
בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות. כתב הר"ב בז' בסיון בהשכמה עלה. כ"ד דסיון וט"ז דתמוז. מלו להו ארבעין. בי"ז בתמוז נחית. [אתא ותברינהו] גמרא ועיין בפירש"י לפרשת כי תשא:
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
ג. שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, בּוֹ אֵרְעוּ חָמֵשׁ צָרוֹת, נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת כְּשֶׁיָּרַד משֶׁה מִן הָהָר כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה, וְזֶה הָיָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז. וְנִתְבַּטֵּ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וארבעה צומות הללו – הרי הן מפורשין בקבלה על ידי הנביא זכריה (ח יט): "כה אמר ד' צבאות: צום הרביעי, וצום החמישי, וצום השביעי, וצום העשירי, יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה.""צום הרביעי" הוא שבעה עשר בתמוז ש
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
עוד כתבו בסעיף יח: דצריך ליזהר משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב – שלא לילך יחידי מארבע שעות עד תשע שעות, משום שבהם קטב מרירי שולט. ולא יכו התלמידים בימים ההם; עד כאן לשונו, אפילו ברצועה. ונראה דהקפידא הוא
Tap to expand