Skip to content
Wellsprings
talmudic methodfeatured in 30 works

Aggadah (Non-Halachic Talmudic Material)

The non-legal portions of the Talmud—stories, parables, ethics, theology, and history that complement the legal discussions.

The non-halachic dimension of Talmudic literature — narrative, ethics, theology, parable, historical anecdote. Bavli throughout (estimated 30% of Bavli is aggadic). Major aggadic compilations: Ein Yaakov (Ibn Habib, 16c.), Pirkei DeRabbi Eliezer, Avot DeRabbi Natan. Methodological distinction from halacha is foundational; many laws of decision-making (ein lemedin min ha-aggadot) follow.

How it traveled

  1. Tosefta Sotah
    · 190
    explains
  2. Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai
    · 200
    explains
  3. Avot DeRabbi Natan
    Yavneh · 220
    explains
  4. Avot DeRabbi Natan, Recension B
    Yavneh · 220
    explains
  5. Mekhilta DeRabbi Yishmael
    Eretz Yisrael (travels) · 250
    explains
  6. Jerusalem Talmud Shabbat
    Tiberias · 400
    explains
  7. Jerusalem Talmud Sanhedrin
    Tiberias · 400
    explains
  8. Sanhedrin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  9. Bava Batra
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  10. Shabbat
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  11. Berakhot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  12. Megillah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  13. Eikhah Rabbah
    Tiberias · 500
    explains
  14. Sotah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  15. Ketubot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  16. Bereshit Rabbah
    Tiberias · 600
    explains
  17. Shir HaShirim Rabbah
    Tiberias · 600
    explains
  18. Midrash Tanchuma
    Tiberias · 600
    explains
  19. Vayikra Rabbah
    Tiberias · 600
    explains
  20. Pesikta DeRav Kahana
    Tiberias · 600
    explains
  21. Shemot Rabbah
    Tiberias · 600
    explains
  22. Midrash Tanchuma Buber
    Tiberias · 600
    explains
  23. Bamidbar Rabbah
    Tiberias · 600
    explains
  24. Esther Rabbah
    Eretz Yisrael (travels) · 600
    explains
  25. Ruth Rabbah
    Eretz Yisrael (travels) · 600
    explains
  26. Kohelet Rabbah
    Tiberias · 700
    explains
  27. Pirkei DeRabbi Eliezer
    Eretz Yisrael (travels) · 800
    explains
  28. Midrash Tehillim
    · 1050
    explains
  29. Machzor Vitry
    · 1055
    explains
  30. Radak on Genesis
    · 1185
    explains

Key passages(20)

Bereshit Rabbah · 400 CE

Very high

וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו (בראשית ב, כא), רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מִן סִטְרוֹהִי, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (שמות כו, כ): וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר עִלְעָא חָדָא מִבֵּין

Tap to expand

Bereshit Rabbah · 400 CE

Very high

וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה (בראשית ג, כ), נִתְּנָה לוֹ לְחִיּוּתוֹ וּמְיַעַצְתּוֹ כְּחִוְיָא. דָּבָר אַחֵר חַוָּה, חִוָּה לָהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּמָּה דוֹרוֹת אִבְּדָה. וְרַבִּי אַחָא א

Tap to expand

Bereshit Rabbah · 400 CE

Very high

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת שֶׁהִרְעִישׁ בֶּן זוֹמָא אֶת הָעוֹלָם, וַיַּעַשׂ, אֶתְמְהָא, וַהֲלוֹא בְּמַאֲמָר הֵן, הֱוֵי (תהלים לג, ו): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ ו

Tap to expand

Midrash Tanchuma · Anonymous (Tanchuma redactors) · 500 CE

Very high

בֹּא וּרְאֵה כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת חַוָּה, הָיָה מְחַשֵּׁב מֵאֵיזֶה מָקוֹם לִבְרֹאתָהּ. אָמַר, אִם אֶבְרָא אוֹתָהּ מִן הָרֹאשׁ, תִּהְיֶה רוּחָהּ גַּסָּה. מִן הָעַיִן, תִּ

Tap to expand

Chidushei Agadot on Yevamot · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE

Very high

כמה טובה אשה טובה שהכתוב משבחה כו'. לכאורה נראה שמשבחה היינו שמצא טוב אבל לפי זה אשה טובה אינו מפורש בקרא ונראה לפרש דאסיפא דקרא סמך שסיים (ומשבחה) ויפק רצון מה' דהשתא מצא אשה מצא טוב היינו אשה טובה ו

Tap to expand

Pele Yoetz · Eliezer Papo · 1815 CE

Very high

הגדה - זו אחת מהדברים המועילים דרך סגלה לכלא פשע ולהתם חטאת, כשהחכם יושב ודורש בדברי הגדה ואומר קדיש ועונין אחריו אמן יהא שמה רבא, הקדוש ברוך הוא מוחל עוונותיהם של ישראל, כך אמרו רבותינו ז"ל (שבת קיט,

Tap to expand

Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · 1835 CE

Very high

ומזה המין המה כל האגדות אשר מספרים מקורות הדורות, אף שלא הזכירו בהם לשון מסורת או גמירי, בכל זאת על כרחך לא בדו הדברים מלבם, רק היו מקובלים אצלם בספורים נאמנים, כמו הענין אשר הזכירו חז״ל, (פסחים נ״ו ע

Tap to expand

Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · 1835 CE

Very high

ואולם בפעלי הרשעים היה להם כלל גדול להעמיס עליהם התועבות האפשרות, כמו דדרשו (סנהדרין מ״ו ע״ב) דעכן חלל שבת ובא על נערה המאורסה ע״ש וכן דרשו על עשו ויבא עשו מן השדה, מלמד שבא על נערה המאורסה והרג את הנ

Tap to expand

Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · 1835 CE

Very high

טרם אכלה לדבר, אמרתי לבאר דרך נכון, לישב הסתירות, ולישר המעוקלות הנופלות בהשקפה ראשונה נדון ענין האגדות, כי ראינו המשפט אשר החריצו חז״ל על האגדות, היו פעם לטובה ופעם לרעה, פעם לטובה אמרו בספרי פ׳ עקב

Tap to expand

Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · 1835 CE

Very high

אכן העם לא נהגו כן דכבר בימי קדם, היו האגדות כתובים בספר, ע׳ (גיטין ס׳ ע״א) ר׳ יוחנן ור׳ לקיש עיינו בספרי דאגדתא בשבת משום עת לעשות לד׳ הפרו תורתך, ולא הצרכו לחקור שם, רק על העיון בהם בשבת שלא יהיה נר

Tap to expand

Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · 1965 CE

Very high

בנוסף לחלק ההלכה במסכת ברכות בא גם חלק האגדה. ואם חלק ההלכה כיוונו כאמור מן המופשט אל המוחשי, כיוונה של האגדה הוא מן המוחשי אל המופשט. ומתוך כך, כל המעשים ובכללם אף הפרטים הקטנים שבהם, בין שהם מן המקר

Tap to expand

Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · 1965 CE

Very high

דברי האגדה המרובים שבמסכת ״ברכות״ כמו בשאר מסכתות התלמוד, באים תמיד במובלע עם דברי ההלכה, והרי הם משלימים להם ומוסיפים להם. אין מעבר חד וקוטע בין העולם המעשי של ההלכות העוסקות אף בנושאים העשויים להירא

Tap to expand

Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · 1965 CE

Very high

כמו בשאר מסכתות יש במסכת גיטין דברי אגדה המובאים כהסבר לעניינה של המסכת או בדרך אגב. ויש בה שתי חטיבות גדולות של אגדה שאינן שייכות לענין המסכת והובאו בה אגב הזכרתם של נושאים הקשורים בכך, דברי אגדה על

Tap to expand

Very high

מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן. אָמַר לַקָּטָן שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ עִם הָנֵץ הַחַמָּה, אָמַר לַגָּדוֹל שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ בְּשׁ

Tap to expand

Jerusalem Talmud Sanhedrin · 375 CE

Very high

רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְנוּ וְאָמְרוּ. שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה הֲמֵעִמְּךָ יְ

Tap to expand

Esther Rabbah · 1100 CE

Very high

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְדָתָא וגו' (אסתר ג, א), זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לז, כ): כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי ה' כִּיקַר כָּרִים. שֶׁ

Tap to expand

Chidushei Agadot on Yevamot · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE

Very high

מ"ד כו' נפלאותיך ומחשבותיך אלינו גו'. פרש"י חשבת לטובה כשהתרת את הנקבות עכ"ל והוא דוחק דמאי נפלאותיך ומחשבותיך אבל הנראה ע"פ מ"ש בפ' שור שנגח אל תצר את מואב גו' וכי מה עלה על דעתו של משה לעשות מלחמה כ

Tap to expand

Pele Yoetz · Eliezer Papo · 1815 CE

Very high

והנה נקרא אגדתא על שהוא מושך לבו של אדם, והוא מלשון נגד ונפק מן קְזדמוהי (דניאל ז י). וכל דברי הגדה הם מלאים התעוררות ליראה ולאהבה את ה'. צא ולמד מהגדה זו שאומר (מכות כג, ב) שרצה הקדוש ברוך הוא לזכות

Tap to expand

Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · 1835 CE

Very high

דע כמו שהי׳ הלכות במעשה המצות מקובלות אצלם, כן הרבה אגדות המפוזרות בברייתות ובתלמוד מקובל אצל חז״ל מדורות ראשונים, ובפרט מה שמתיחס לקורות האומה בכלל, ומה שנוגע ומתיחס לקורות ימי חיי הגדולים המצויינים

Tap to expand

Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · 1835 CE

Very high

עוד צריך אתה לדעת כי גם באגדה היה להם עוד כללים ידועים אשר הונחו ליסוד, מהנהגת העולם ומהשגחת השי״ת, קצתם למדו מן הכתובים, וקצתם היו אצלם מקובל, וע״י היסודות הללו אשר שבו אצלם לדבר אין ספק בו, דנו עוד

Tap to expand