Biur Chametz (Destroying Chametz)
Before Passover, Jews remove all leavened bread and products from their homes as a religious obligation.
Biur chametz is the act of finding and destroying all leavened grain products (chametz) before the Passover festival begins. The practice comes directly from the Torah's instruction in Exodus, where it says on the first day of Passover, leaven must be removed from every house. Think of it as a deep clean with spiritual purpose—not just tidying up, but fulfilling a commandment that connects modern Jews to the moment their ancestors left Egypt in haste, eating unleavened bread.
Over time, the simple rule evolved into an elaborate practice. Medieval and early modern Jewish communities developed detailed procedures: searching the house by candlelight the night before Passover, burning chametz in a special ceremony, and even selling chametz to non-Jews as a legal workaround for grain products one wants to keep but cannot consume. Later thinkers gave the physical act symbolic weight, interpreting the removal of chametz as removing spiritual 'leaven'—ego, pride, and all the puffed-up parts of ourselves that obscure our connection to the divine.
How it traveled
- DeuteronomyEretz Yisrael (travels) · -1000explains
- Tosefta Pesachim— · 190explains
- Tosefta Sheviit— · 190explains
- Mishnah PesachimYavneh · 200explains
- Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai— · 200explains
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Jerusalem Talmud PesachimTiberias · 400explains
- PesachimSura (Babylonia) · 500explains
- TemurahSura (Babylonia) · 500explains
- Sheiltot d'Rav Achai GaonPumbedita · 750explains
- Halakhot GedolotSura (Babylonia) · 760explains
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · 900explains
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Rif Pesachim— · 1085explains
- Sefer Yereim— · 1135explains
- HaMaor HaKatan on PesachimLunel (Provence) · 1170explains
- Mishneh Torah, Leavened and Unleavened BreadFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaMitzvotFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Tosafot on PesachimTroyes (Champagne) · 1230explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Sefer Mitzvot Katan— · 1263explains
- Haggahot Rabbeinu Peretz on Sefer Mitzvot KatanCorbeil-Essonnes · 1280explains
- Meiri on PesachimPerpignan · 1300explains
- Sefer HaChinukhBarcelona · 1300explains
- Ralbag on Torah— · 1325explains
- Teshuvot HaRoshToledo (Castile) · 1325explains
- Abudarham— · 1330explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on PesachimBarcelona · 1340explains
Key passages(20)
ולפיכך נראה דאלו עוברין אלו מתבערין קאמר אע"ג דמאורייתא לא קאי עלייהו בבל יראה ובל ימצא (מדאורייתא) מיהו צריכין ביעור ולא מיבעיא לתנא דמתני' דסבירא ליה דהרי אלו כולן באזהרה אלא אפילו למאן דאמר נוקשה ב
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai · 200 CE
שאור לא ימצא בבתיכם מכלל שנאמר (י"ג ז) ולא יראה לך יכול אם היה (טעון) [טמון] או מופקר בעיר אחרת לא יהא חייב ת"ל שאור לא ימצא או לא ימצא אפילו(לאחרים) [של אחרים] ושל גבוה ת"ל (י"ג ז') לא יראה לך שלך אי
Tap to expand
הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל בִּיעוּר חָמֵץ. אֲפִילוּ נָשִׁים אֲפִילוּ עֲבָדִים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. לֵית כָּאן אֲפִילוּ נָשִׁים. נָשִׁים עַצְמָן הֵן נֶאֱמָנוֹת. מִפְּנֵי שֶׁהֵן עֲצֵילוֹ
Tap to expand
תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אֵין בִּיעוּר חָמֵץ אֶלָּא בִשְׂרֵיפָה. דִּין הוּא. מָה אִם פִּיגּוּל וְנוֹתָר שֶׁאֵינוֹ בַּל יֵירָאֶה וּבַל יִימָּצֵא אֵינוֹ אֶלָּא בִשְׂרֵיפָה. חָמֵץ שֶׁהוּא בְּבַל יֵ
Tap to expand
תַּנֵּי. עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַן בִּיעוּרוֹ אַתְּ מְבַעֲרוֹ בְכָל דָּבָר. מִשֶּׁהִגִּיעַ זְמַן בִּיעוּרוֹ אַתְּ מְבַעֲרוֹ בִשְׂרֵיפָה. וְאַתְיָא כְרִבִּי יוּדָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עַד שֶׁלֹּא
Tap to expand
Pesachim · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין בִּיעוּר וְכוּ׳. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵין בִּיעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵיפָה, וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה נוֹתָר שֶׁאֵינוֹ בְּ״בַל יֵרָאֶה״ וּ״בַל יִמָּצֵא״ — טָעוּן
Tap to expand
Pesachim · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַף עַל הָאַחֲרוֹן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כׇּל שֶׁכָּלָה מִינוֹ מִן הַשָּׂדֶה — יְבַעֵר מִינוֹ מִן הֶחָבִית, וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו.
Tap to expand
Pesachim · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
תְּנַן הָתָם, שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לְבִיעוּר: יְהוּדָה, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְגָלִיל. וְשָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת בְּכׇל אַחַת וְאַחַת. וְלָמָה אָמְרוּ שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לְבִיעוּר? שֶׁיִּהְיוּ אוֹכְלִין בְּכׇל אַח
Tap to expand
Pesachim · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַבִּי עֲקִיבָא תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ: אֵין בִּיעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵיפָה, וּשְׁמַע מִינַּהּ: הַבְעָרָה לְחַלֵּק יָצָאת, וּשְׁמַע מִינַּהּ: לָא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְהוּתְּרָה
Tap to expand
Pesachim · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַמְפָרֵשׁ, וְהַיּוֹצֵא בִּשְׁיָירָא, קוֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם — אֵין זָקוּק לְבַעֵר, תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם — זָקוּק לְבַעֵר. אָמַר אַבָּיֵי: הָא דְּאָמְרַתְּ תּוֹךְ שְׁ
Tap to expand
Temurah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וְאֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין. אָמַר מָר: חָמֵץ בַּפֶּסַח — יִשָּׂרֵף. סְתַם לַן תַּנָּא כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: אֵין בִּיעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵפָה.
Tap to expand
Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Achai Gaon · 705 CE
שאילתא דמחייבי דבית ישראל לבעורי חמירא והיכא דאפקיד ישראל חמירא וליתיה למריה למשקליה נטר ליה עד ארבע שעות דחזי לאכילה דילמא אתי ובעי ליה ודאי שלים ארבע שעי ולא אתא במיעל חמש מזבן ליה לא"י ואי לא מזבין
Tap to expand
(פסחים ה') ומיחייבין בישראל לבעורי חמירא בארבסר בניסן שנאמר שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון מאי ראשון אילימא ראשון דחג והכתיב שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם אלא ראשון דמקמי חג והיינו ארבסר ואימא מאו
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
וחמץ הנמצא אוכל ומאכיל עד למחרתו כל ארבע שעות. ותולין כל חמש ובתחלת שש מבערתו. או באור או בכל דבר האבד שלא יראה ברשותו: ואע"ג דאיתותב ר' יהודה. במאי דאמר דחמץ בפסח בשריפה. אפי' הכי עבדינן כוותיה. משום
Tap to expand
מתני' (דף מט.) ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת דברי ר' מאיר וחכ"א בזמנו ר' אלעזר בר צדוק אומר תרומה מלפני השבת וחולין בזמנן:
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
סימן תלז (קו) ביעור חמץ. צוה הב"ה לבער חמץ בי"ד בניסן אחר חצות היום דכתיב בפ' בא אל פרעה אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם וזה יום ראשון י"ד הוא כדאמרינן בפסחים פ"א (ה' א') דתנא דבי ר' ישמעאל מצינו י
Tap to expand
Sefer HaMitzvot · Moses ben Maimon (Rambam) · 1167 CE
היא שצונו לבער חמץ מבתינו ביום ארבעה עשר מניסן וזו היא מצות השבתת שאור. והוא אמרו יתברך אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם. והנה התבארו דיני מצוה זו בפרק ראשון מפסחים. (בא אל פרעה, זמנים הלכות חמץ ומצ
Tap to expand
Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כֵּיצַד בִּעוּר חָמֵץ. שׂוֹרְפוֹ אוֹ פּוֹרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ זוֹרְקוֹ לַיָּם. וְאִם הָיָה הֶחָמֵץ קָשֶׁה וְאֵין הַיָּם מְחַתְּכוֹ בִּמְהֵרָה הֲרֵי זֶה מְפָרְרוֹ וְאַחַר כָּךְ זוֹרְקוֹ לַיָּם. חָמ
Tap to expand
Mishneh Torah, Positive Mitzvot · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
לבער חמץ, שנאמר: "ביום הראשון, תשביתו שאור מבתיכם" (שמות יב,טו).
Tap to expand
ואחר הבעור מבטל ואומר כל חמיר וכל חמיע דאיתיה ברשותי דלא ידענא ביה ליבטיל וליהוי כעפרא פירוש שצריך לומר כל חמיר וכל חמיע לפי שחמץ ושאור שני דברים וצריך שיאמר ברשותי גם כן שאם יאמר בביתא הדין לא בטל ש
Tap to expand