Mechirat Chametz (Sale of Chametz Before Pesach)
The pre-Pesach institutional sale of chametz to a non-Jew via a rabbi, allowing Jews to satisfy the 'no chametz shall be seen' prohibition without destroying valuable stock.
The institutional sale of chametz to a non-Jew via a rabbi acting as agent before Pesach, allowing Jews to satisfy the biblical 'lo yera'eh' (no chametz shall be seen) without destroying valuable stock. Originates in Geonic responsa (Sheiltot, Halakhot Pesukot); codified Shulchan Aruch O.C. 448. Standard Orthodox practice; widely used in Conservative households as well, with the synagogue rabbi serving as agent. Reform Judaism generally does not maintain a formal sale, viewing chametz removal as a non-binding custom. Major modern Orthodox responsa debate the legal effectiveness of the sale (cf. Aruch HaShulchan, R. Moshe Feinstein).
How it traveled
- PesachimSura (Babylonia) · 500explains
- Mishneh Torah, Leavened and Unleavened BreadFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Sefer Mitzvot Katan— · 1263explains
- Meiri on PesachimPerpignan · 1300explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on PesachimBarcelona · 1340explains
- Menorat HaMaor— · 1391explains
- Terumat HaDeshenVienna · 1460explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1657explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1696explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Brit MosheAmsterdam · 1721explains
- Sheilat Yaavetz— · 1728explains
- Penei Yehoshua on PesachimFrankfurt am Main · 1730explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach ChayimPressburg (Bratislava) · 1839explains
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimBrody · 1855explains
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimLublin · 1855explains
- Eshel Avraham on Shulchan Arukh, Orach ChayimBuchach (Buczacz) · 1860explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Tosefta Kifshutah on Pesachim— · 1949explains
Key passages(20)
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
תָּנוּ רַבָּנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִמְכּוֹר אָדָם חֲמֵצוֹ לְגוֹי אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁיִּכְלֶה קוֹדֶם הַפֶּסַח, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כׇּל זְמַן שֶׁ
Tap to expand
ואם מכרו או נתנו לעכו"ם כו' תוספתא הביאה הרא"ש בפ' כ"ש בזה הלשון שמא אצטרך ואקחנו ממך וכ"כ הרמב"ם שמא וכו' וכן במרדכי ורבינו ירוחם אבל באגודה כתב בזה הלשון עד שאתה לוקח במאתים קח ממני במנה ואני אחזור
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
ולא יתן לו על תנאי. נראה פירושו על תנאי שיחזירנו לו אחר הפסח דא"כ לא הוי מכירה ולא מתנה אבל אם אמר ליה על תנאי שתחזיקהו לעצמך ותעשה בו כרצונך רק שלא תמכרם לשום אדם אחר דזה הוי מכירה גמורה אפי' בכל הש
Tap to expand
שמחוץ לבית. פי' גם החמץ יוציא חוץ לבית דאם ישאר בביתו יהא נראה כמקבל בפקדון חמצו של עכו"ם אבל מדינא שרי כיון דאין הישראל חייב באחריות אבל אם כשיאבד החמץ יצטרך הישראל להחזיר דמי המכירה לעכו"ם אסור ואם
Tap to expand
Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Moses Sofer (Chatam Sofer) · 1785 CE
שם במחבר ריש סעיף י"א בין חמץ. נ"ב מי ששכח למכור תערובות חמץ עיין תשובות ח"ס או"ח סי' ק"ט. [ע"ד אחד נתן רשות לשליח למכור חמצו לנכרי והיה לו חביות יי"ש שהוא מעורב בו י"ש מתבואה והוא תערובת חמץ פחות מס'
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה מֻפְקָד בְּיָדוֹ חֲמֵצוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל אַחֵר חֲבֵרוֹ (אוֹ שֶׁהָיָה מְמֻשְׁכָּן אֶצְלוֹ) — יַמְתִּין מִלְּמָכְרוֹ עַד שֶׁתַּגִּיעַ שָׁעָה ה' בְּעֶרֶב פֶּסַח, שֶׁמָּא יָבֹא בַּעַל
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
לְפִיכָךְ, אִם הָיָה הֶחָמֵץ רַב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַנָּכְרִי בְּעַצְמוֹ לְהוֹצִיא אֶת כֻּלּוֹ מֵרְשׁוּת הַיִּשְׂרָאֵל קֹדֶם הַפֶּסַח, וְכֵן אִם אֵין הַנָּכְרִי רוֹצֶה לְהוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת הַיִּשְׂרָ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
כְּשֶׁמּוֹכֵר לְהַנָּכְרִי אֶת הַחֶדֶר — צָרִיךְ שֶׁיִּטֹּל מֵהַנָּכְרִי כֶּסֶף אוֹ שְׁוֵה כֶּסֶף בְּעַד כָּל דְּמֵי הַמְּכִירָה, אוֹ שֶׁיִּקַּח מְעַט כֶּסֶף אוֹ שְׁוֵה כֶּסֶף וּבְעַד הַשְּׁאָר יַעֲמִ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
אֲפִלּוּ אִם הִקְנָה אֶת הֶחָמֵץ לְהַנָּכְרִי בְּאֶחָד מִשְּׁאָר דַּרְכֵי הַקְּנִיָּה וְלֹא מָכַר לוֹ אֶת הַחֶדֶר, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִמְסֹר לְהַנָּכְרִי אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִן הַחֶדֶר שֶׁהֶחָמֵץ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
אֲבָל מֻתָּר לוֹמַר לוֹ לְכַתְּחִלָּה: "הֲרֵינִי מוֹכְרוֹ לְךָ בִּמְכִירָה גְּמוּרָה לַחֲלוּטִין, אֲבָל זְכוּת זֶה שִׁיַּרְתִּי לִי בּוֹ שֶׁאִם תִּרְצֶה לְמָכְרוֹ לֹא תִּמְכְּרֶנּוּ לְשׁוּם אָדָם חוּץ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵץ הַרְבֵּה בְּעֶרֶב פֶּסַח וְרוֹצֶה לְמָכְרוֹ לְנָכְרִי הַמַּכִּירוֹ וּמְיֻדָּעוֹ אוֹ לִתְּנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּהַנָּכְרִי שֶׁלֹּא יִגַּע בּ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִמְכְּרֶנּוּ וְיִתְּנֶנּוּ לְעַבְדּוֹ הַקָּנוּי לוֹ לִצְמִיתוּת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא דָּר מִחוּץ לְבֵית הַיִּשְׂרָאֵל וּמוֹשֵׁךְ אֶת הֶחָמֵץ מֵרְשׁוּת הַיִּ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
אֲבָל אִם אֵינוֹ מַקְדִּים לוֹ דִּינָר — מֻתָּר לוֹמַר לוֹ: "תֵּן חָמֵץ לְעַבְדִּי וַאֲנִי אֶפְרַע לְךָ", שֶׁכָּל שֶׁלֹּא פָּרַע לוֹ הַיִּשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁנּוֹתֵן הֶחָמֵץ לְעַבְדּוֹ הֲרֵי הוּא נוֹתְנ
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Shlomo Kluger · 1820 CE
(שם סעיף ז') אסור להשכיר כלי לעכו"ם בפסח כדי שיבשל בו חמץ וכו' נ"ב הנה למכור התבואה וכל הכלים השייכים לזה אם מותר להנכרי לעשות ממנו יי"ש או שכר בפסח הנה זה היתר פשוט לפענ"ד דלא מיבעיא אם מוכר המאלטץ
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Shlomo Luria (Yam Shel Shlomo) · 1820 CE
(שם סעיף ז') אסור להשכיר כלי לעכו"ם בפסח כדי שיבשל בו חמץ וכו' נ"ב הנה למכור התבואה וכל הכלים השייכים לזה אם מותר להנכרי לעשות ממנו יי"ש או שכר בפסח הנה זה היתר פשוט לפענ"ד דלא מיבעיא אם מוכר המאלטץ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
נֹסַח שְׁטַר מְכִירַת חָמֵץ:אָנֹכִי הֶחָתוּם מַטָּה, מָכַרְתִּי לְהָעָרֵל (פְּלוֹנִי) אֶת כָּל סְפִּירְט שֶׁיֵּשׁ לִי בַּמַּרְתֵּף (קעלְלער) בַּדִּירָה שֶׁאֲנִי דָּר בָּהּ. וְהַמַּרְתֵּף הוּא בְּתוֹךְ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
הֶחָמֵץ שֶׁהוּא מוֹכֵר לְאֵינוֹ יְהוּדִי, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְֹרָאֵל. וְאִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי לוֹקֵחַ אֶת הֶחָמֵץ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, מַה טּוֹב. וְאִם אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּקָחֵהוּ לְבֵ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּמָקוֹם אַחֵר אוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲגָלוֹת אוֹ בַּסְּפִינָה, יָכוֹל לְמָכְרוֹ גַּם כֵּן אַגַּב קַרְקַע שֶׁבִּמְקוֹמוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם יַפְקִירוֹ גַּם כֵּן בִּפְנֵי בֵּית דִּין
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
והרמב"ם ז"ל בפרק רביעי דין ה כתב: ישראל שהרהין חמצו אצל האינו יהודי, אם אמר לו: "אם לא אביא לך מעות מכאן ועד יום פלוני, קנה חמץ זה מעכשיו" – הרי זה ברשות האינו יהודי, ואותו החמץ מותר לאחר הפסח. והוא ש
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ולכן אסור לאכול חמץ מתחילת שעה חמישית. וכל שעה זו – מותר בהנאה. ורשאי למוכרו לאינו יהודי, אפילו חמץ הרבה ביחד שוודאי לא יאכלנו קודם הפסח, שאינו מחוייב שחמצו יתבער מן העולם אחרי שמוכרו לאינו יהודי. ואי
Tap to expand