Cherem (Ban / Excommunication)
A formal religious ban that cuts someone off from community life—the Jewish equivalent of shunning with legal force.
In Jewish tradition, when someone violated serious communal laws or religious standards, the community could impose a *cherem*—a formal exclusion that made them an outsider. No one could eat with them, do business with them, marry into their family, or even sit near them in prayer. It wasn't quite excommunication in the Christian sense; it was more like a powerful social boycott backed by religious authority.
The practice evolved significantly over time. The Talmud mentions it as a tool for enforcing rabbinic decisions, but it remained rare and required careful due process. By the medieval period, as Jewish communities became more self-governing in Christian Europe, the *cherem* became a major disciplinary weapon. Famous rabbis like Rabbeinu Gershom (10th-century Rhineland) used it to enforce new rules—including, famously, a ban against polygamy. Communities could threaten *cherem* to maintain order, enforce tax collection, or punish those who betrayed communal secrets to gentile authorities.
Over centuries, the practice became institutionalized differently in different places. Mediterranean communities used it more sparingly; Northern European communities wielded it as a key governance tool. By the early modern period, some rabbis debated whether it had been overused, while others defended it as essential for communal survival. The threat of *cherem* shaped how Jews policed themselves from within.
How it traveled
- JoshuaEretz Yisrael (travels) · -600explains
- Tosefta Arakhin— · 190explains
- Jerusalem Talmud Moed KatanTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud NedarimTiberias · 400explains
- Moed KatanSura (Babylonia) · 500explains
- NedarimSura (Babylonia) · 500explains
- SanhedrinSura (Babylonia) · 500explains
- BekhorotSura (Babylonia) · 500explains
- Midrash TanchumaTiberias · 600explains
- Sheiltot d'Rav Achai GaonPumbedita · 750explains
- Halakhot GedolotSura (Babylonia) · 760explains
- Pirkei DeRabbi EliezerEretz Yisrael (travels) · 800explains
- Teshuvot HaGeonim (Harkavy)Sura (Babylonia) · 900explains
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · 900explains
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Rif Moed Katan— · 1085explains
- Rif Nedarim— · 1085explains
- Rif Pesachim— · 1085explains
- Sefer Yereim— · 1135explains
- Bekhor Shor— · 1145explains
- Sefer ChasidimRegensburg · 1175explains
- Teshuvot HaRambamFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within Their JurisdictionFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, Torah StudyFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, VowsFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, Overview of Mishneh Torah ContentsFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Radak on Joshua— · 1185explains
- Chizkuni— · 1220explains
- Sefer Mitzvot Gadol— · 1243explains
- Kol Bo— · 1250explains
Key passages(20)
וְהָיָה֙ הַנִּלְכָּ֣ד בַּחֵ֔רֶם יִשָּׂרֵ֣ף בָּאֵ֔שׁ אֹת֖וֹ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ כִּ֤י עָבַר֙ אֶת־בְּרִ֣ית יְהֹוָ֔ה וְכִֽי־עָשָׂ֥ה נְבָלָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
Tap to expand
עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים. אָמְרוּ לוֹ, עֲקַבְיָא, חֲזֹר בְּךָ בְאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר וְנַעַשְׂךָ אַב בֵּית דִּין לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶן, מוּטָב לִי לְה
Tap to expand
המקדיש חצי עבדו וחצי שפחתו הוא וכהן שותפין בו חרמי כהנים שהקדישן להקדש המזבח או להקדש בדק הבית לא עשה כלום הקדש המזבח שהקדישו לחרמי כהנים או להקדש בדק הבית לא עשה כלום אבל הקדש בדק הבית שהקדישו לחרמי
Tap to expand
תַּמָּן תַּנִּינָן. אֶת מִי נִידּוּ. אֶת אֶלְעָזָר בֶּן הַנָּד שֶׁפִּיקְפֵּק בְּטָהֳרַת הַיָּדָיִם. הָדָא אָמְרָה. הַמְפַקְפֶּק בְּדָּבָר אֲפִילוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים צָרִיךְ נִידּוּי. תַּמָּן תַּנִּ
Tap to expand
Midrash Tanchuma · Anonymous (Tanchuma redactors) · 500 CE
מֶה עָשָׂה עֶזְרָא וּזְרֻבָּבֶל וִיהוֹשֻׁעַ. קִבְּצוּ אֶת כָּל הַקָּהָל אֶל הֵיכַל ה', וְהֵבִיאוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוֹפָרוֹת וּשְׁלֹש מֵאוֹת סִפְרֵי תוֹרָה וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת ת
Tap to expand
Midrash Tanchuma · Anonymous (Tanchuma redactors) · 500 CE
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, הַחֵרֶם הִיא הַשְּׁבוּעָה, וְהַשְּׁבוּעָה הִיא הַחֵרֶם. צֵא וּלְמַד מִיהוֹשֻׁעַ שֶׁהֶחֱרִים אֶת יְרִיחוֹ, וְנִשְׂרַף עָכָן עַל שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ בַּחֵרֶם וְלָקַח אֶת הָאַדֶּרֶת ו
Tap to expand
Pirkei DeRabbi Eliezer · Anonymous (Pirkei DeRabbi Eliezer redactor) · 630 CE
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הַחֵרֶם הוּא שְׁבוּעָה וְהַשְּׁבוּעָה הוּא הַחֵרֶם, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וּמֵפֵר הַחֵרֶם כְּאִלּוּ הוּא מֵפֵר אֶת הַשְּׁבוּעָה, וְכָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הַדָּבָר וְאֵינוֹ מ
Tap to expand
Pirkei DeRabbi Eliezer · Anonymous (Pirkei DeRabbi Eliezer redactor) · 630 CE
תֵּדַע לְךָ כֹּחַ הַחֵרֶם. בֹּא וּרְאֵה מִשָּׁאוּל בֶּן קִישׁ שֶׁהֶחֱרִים שֶׁיָּצוּמוּ כָּל הָעָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם״ וְכוּ'. וִיהוֹנָתָן לֹא שָׁמ
Tap to expand
Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Achai Gaon · 705 CE
ברם צריך למימ' אילו מן דשמתי' בי דינא ואזל לעלמא מהו למישר' ליה בי דינא אחרינא דאשתמית אדינא דממונא לא קא מיבעיא לן דהתם אדעתא דבעל דיניה שמתוה בבעל דינא תליא מילתא כי תיבעי לן דשמתוה עילוי חטאיה מי
Tap to expand
Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Achai Gaon · 705 CE
דרשה עשיר ועני ורשע באין לדיןשאילתא דאילו מאן דמחייב שמתא ומשמתין ליה בי דינא מיחייב למינהג נזיפותא בנפשיה כאבל כדתניא מתעטפין ויושבין כמנודין ובאבלין למימרא דמחייב בעיטוף הראש כאבל ואסור בתשמיש ה
Tap to expand
(שם טז.) תנו רבנן מנודה לתלמיד אין מנודה לרב מנודה לרב מנודה לתלמיד מנודה לעירו מנודה לעיר אחרת מנודה לעיר אחרת אין מנודה לעירו מנודה לנשיא מנודה לכל ישראל מנודה לכל ישראל אין מנודה לנשיא אלמא נשיא אל
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
תקעו.והחרם. ששם רבינו שלא לישא שתי נשים אין להתירה רק במאה אנשים משלש קהילות משלש ארצות כגון אניוב נורמדיאה צרפת. גם אותם לא יסכימו עד אשר יראו טעם מבורר להתיר. ושתהא כתובתה צרורה ומונחת ביד נאמן במעו
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
רבי עקיבא אומר החרם הוא השבועה והשבועה הוא החרם וכל מי שהוא מפר השבועה כאלו מפר את החרם והמפר את החרם מפר את השבועה. וכל מי שיודע דבר ואינו מגיד החרם בא עליו ומכלה אותו ואת עציו ואת אבניו, שנאמר והוצא
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
סימן קנ (שנח) מצות חרם. צוה והזהיר הבורא ב"ה כל המקדיש נכסיו בלשון חרם או בכנוי חרם כדתנן בנדרים פ"א (י' א') כל כנויי חרמים (כחרמים) חרק חרף הרך הרי אלו כנוים באחד מאלו הלשונות שיאמר צריך (ליתן) לכהן
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
סימן שעה (עד) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. צוה והזהיר הב"ה שלא ליהנות מדבר שנקרא חרם. נכסי עיר הנדחת נקרא חרם דכתיב החרם אותה ואת כל אשר בה. ע"ז נקרא חרם דכתיב פסילי אלהיהם תשרפון באש וכתיב שקץ תשקצנ
Tap to expand
אין גוזרין שני חרמות ביום אחד שנאמר (בראשית ח כא) לא אוסיף עוד לקלל ולא אוסיף עוד וכתיב (מלאכי ג ו) כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם וסמיך ליה במארה אתם נארים. וכתיב (נחום א ט) לא תקום פעמים
Tap to expand
עשרים וארבע דברים מנדים עליהן את האדם הן איש הן אשה ואלו הן. המבזה שליח בית דין. המבזה את החכם ואפי' לאחר מותו. הקורא לחבירו עבד. המזלזל בדבר אחד מדברי סופרים ואין צריך לומר בדברי תורה. מי ששלחו לו ב"
Tap to expand
Teshuvot HaRambam · Moses ben Maimon (Rambam) · 1160 CE
והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח מן הגר את ה' הוא מגדף אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו מה שנודע לעדת התלמידים חיל ה' מבורכין הדרים בכפר אסכנדרייא ולזקני הקהל היקרים המכובדים ו
Tap to expand
Teshuvot HaRambam · Moses ben Maimon (Rambam) · 1160 CE
תשובה קהל דאחרימו על דבר שלא לעשותו לזמן קצוב ונתחרטו עליו ילכו אצל חכם ויתיר להם את החרם כמו שעושין לשבועה למי שנתחרט עליה ואי ליכא חכם דידע למישרא נדרי לא ועיקר הנדוי הוא השמתא שמשמתין בית דין מי שנ
Tap to expand
Mishneh Torah, Torah Study · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
אַף עַל פִּי שֶׁהַמְבַזֶּה אֶת הַחֲכָמִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, אִם בָּאוּ עֵדִים שֶׁבִּזָּהוּ אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים חַיָּב נִדּוּי, וּמְנַדִּין אוֹתוֹ בֵּית דִּין בָּרַבִּים וְקוֹנְסִין אוֹת
Tap to expand