Gartel / Avnet (Hasidic Prayer Belt)

נשמטה. אבל במנעל חדש אסור ליתן הרצועות בשבת דמתקן מנא וה"ה בסרבל או במכנסיים אבל אבנט שרי להכניס במכנסים דלא מבטל ליה התם ועשוי להכניס ולהוציא תדיר לא הוי מתקן מנא ב"י סוף סי' זה ע"ש וכתב המ"א וא"כ

Tap to expand

בא"ד וקשה לרשב"א דאפילו אם לא נארג בו מעולם ג' על ג' מקבל טומאה כו' עכ"ל. נראה מלשון זה דהרשב"א מפרש דהאי דאריג כ"ש טמא בפרק במה אשה היינו כל שהוא ממש וכמ"ש התוספות שם דטמא משום דראוי לכוף ולקפלו דטמא

Tap to expand

בגמרא טעמא דכתב קרא הא לא כתב קרא לא אמרינן ק"ו. ולכאורה יתור לשון הוא כמ"ש רש"י ז"ל בעצמו ונדחק ליישב. מיהו למאי דפרישית בסמוך יש ליישב דודאי מסברא פשוטה אין לחלק בהך סברא בין מה דחזיא לעניים או אף ל

Tap to expand

בתוס' בד"ה רשב"א ותנא דבי ר"י אמרו דבר אחד וא"ת כו' אפי שלשה על שלשה טהור כו' עכ"ל. ולכאורה טפי הו"ל להקשות דאפילו בגד שלם לרשב"א בשאר בגדים טהור אלא דהתוספות סמכו בזה אמ"ש לקמן דלפי האמת שלשה על שלשה

Tap to expand

שם ג' על ג' בצמר ופשתן מיטמא בנגעים מנ"ל. נראה לי דאע"ג דלכאורה כל הנך שיעורין דשלשה על שלשה בבגד למדרס ושק ד' על ד' ועור ה' על ה' ומפץ ו' על ו' כולהו הנך שיעורין הל"מ מסיני הם לפי מה שלא מצאתי בשום ס

Tap to expand

בתוס' בד"ה אתיא בק"ו ומפרש הר' פורת כו' דמה לי שלש' על שלש' כף עד סוף הדיבור. עיין מ"ש מהרש"ל ומהרש"א בזה בחילופי גרסאות. מיהו בעיקר דברי הרב פורת במ"ש דהאי ק"ו לא הוי אלא לרווחא דמלתא דבלא"ה אין לחלק

Tap to expand

בא"ד ואפילו אם נמחק שם ספרים כו' ונגרוס דיליף מאו בבגד פשתן דכתיב גבי נגעים כו' עס"ה. ודע שכאותה הגירסא שכתבו התוס' משמע בברייתא דת"כ בפרשת תזריע וא"כ לפ"ז משמע דאריג כ"ש טמא ג"כ בנגעים אלא דמהך בריית

Tap to expand

כה"ג משמש בשמונה בגדים וכהן הדיוט בארבעה כתונת ומכנסים מצנפת אבנט מוסיף עליו כה"ג חשן ואפוד ומעיל וציץ וכו' הנה כהן הדיוט לא יכול להמתיק כ"כ הדינים עד שלא הי' יכול ללבוש רק בגדים לבנים מבחי' החסדים אב

Tap to expand

והשתא אתי שפיר, דחכמי ישראל היה להם ראיה דעליה לאיסורא משום דמצד הסברא הוה אמינא להיתר משום דילפינן מכלאים בציצית דעשה דוחה לא תעשה גרידא ותו ילפינן אח"כ מיבום דדחי גם לא תעשה שיש בו כרת וכדאמרן. וכי

Tap to expand

נט. אַבְנֵט – תִּקּוּן עַל הִרְהוּרִים.

Tap to expand

את הכתנת. כאן היה ראוי לכתוב וחגרת אותו אבנט. וכן היה במעשה כמבואר בסדר צו אלא כאן כתיב בסמוך וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו בשביל דרשה כדאיתא ביומא פ״א:

Tap to expand

ואת מכנסי הבד שש משזר. דאע״ג שלא נתפרש שיהי׳ שש משזר מ״מ כך נצטוה. או מדעת בצלאל נעשה כך כדי שיהיו עבים ומכסים ביותר בשר ערוה. והנה הקדים מכנסים להאבנט. ולא כסדר המקרא בצווי. וגם האבנט היה מקודש יותר

Tap to expand

ואת האבנט וגו׳. ידוע מחלוקת בגמ׳ אי קאי רק בשל אהרן או גם בכהנים הדיוטים. והכי קיי״ל דכולהו בכלאים. וכמו שביארנו לעיל כ״ח מ״ב דהכי סתים המשנה בסוכה פ״ה מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן וכו׳. והכי באמת פשט

Tap to expand

מדו בד. פירש הת״א לבושין דבוץ. ופי׳ מדו. כל בגדיו. והא דכתיב ומכנסי בד בפ״ע הוא כדי ללמדנו שילבשם על בשרו בלי חציצה. אבל זה הפי׳ אינו אלא למ״ד דאבנט של כה״ד היה בד. אכן אנן קיי״ל שהיה של כלאים כמש״כ ב

Tap to expand

ויחגר אתו באבנט. לא כמו דכתיב בצווי וחגרת אותם אבנט אחר כל הבגדים. ולא בא אלא לדרשה שיהיו של כלאים כדאי׳ בגמ׳ יומא פ״א:

Tap to expand

א"נ הושענא לאורוחי בי' ואתרוג כו'. הוא המבואר בסוכה דל"ז ב' אמר רבה הדס של מצוה אסור להריח בו אתרוג ש"מ מותר להריח בו מ"ט הדס דלריחא קאי כי אקצי' מריחא אקצי' אתרוג דלאכילה קאי כי אקצי' מאכילה אקצי' וא

Tap to expand

[נ] תתן לו, נתינה עם מלת לו מורה תמיד שנותן לו דבר חשוב, ושערו כדי שיוכל לעשות אבנט שהוא הפחות שבבגדי כהונה דכתיב לעמוד לשרת שיהיה ראוי לשירות (דף קלח) ושעור הצאן ס"ל לב"ה שהם חמש שנאמר וחמש צאן עשויו

Tap to expand

כבר אמרנו שכמו שילבש הגוף החיצוני שהוא לבוש אל הנפש מלבושיו החיצונים, כן תתלבש הנפש הפנימית את מלבושיה הפנימים ותתעשר בהם, וכמו שנקראו הלבושים החיצונים בשם מד, שעשויה למדת האדם, כן מלבושי הנפש נקראים

Tap to expand

את הכתנת, ודלג את האבנט רק אמר אח"כ וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו, עמש"ש (סימן קע"ב): ואת האפד ואת החשן, עמש"ש (סימן קע"א):

Tap to expand

וחגרת אותם אבנט, עמש"ש (סימן תע"ב), ויתר הדברים עיי"ש מן (סימן קפ"ו עד סימן קפ"ח):

Tap to expand