Kaddish Yatom (Mourner's Kaddish)
Mourners recite this ancient Aramaic prayer praising God during the eleven months after losing a parent and on the yahrzeit each year.
The Mourner's Kaddish, recited by mourners during the first 11 months after a parent's death and on yahrzeit. Origins traditionally traced to a story of R. Akiva (Tana Devei Eliyahu Zuta 17); standardized in medieval Ashkenaz. Categorized as minhag (alongside mourning halacha) so it appears in the minhag dropdown — its standardized form is medieval-customary rather than Talmudic-statutory.
How it traveled
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahLviv (Lemberg) · 1646explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
כפי דברי רבינו האר"י ז"ל קדיש דקודם הודו וקודם יוצר, ושל אחר העמידה קודם אשרי, ושל קודם תפלה לדוד, ושל קודם פטום הקטורת, וכל חמשה אלו חובה הם ואין הקטן יוכל לאומרם לבדו אלא צריך גדול להוציא הציבור ידי
Tap to expand
ואע"פ שאמרו יעלה ויבא בבונה ירושלים וגומר על כל הכוס ברכת הזימון אותו כוס נותנו לאשתו לקיים מה שנא׳ (יחזקאל מ״ד:ל׳) להניח ברכה אל ביתך ומביא לו כוס אחר ומברך בורא פרי הגפן ואחריו אשר בעגולה כולה וכן א
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
משמע דאין לומר אחר עלינו קדיש וכן למטה במה שקאמר שבספרד נוהגים לומר מזמור וקדיש ואח"כ עלינו ולא כתב שאומרים קדיש אחר זה. אמנם אין המנהג כן אלא אומרים קדיש אחריו והוא נקרא קדיש יתום. משום דהיתומים רגי
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · 1563 CE
עכשיו נוהגים שאחר שנגמר סתימת הקבר מעפר (או לאחר שהפך האבל פניו מן המת) חולצין מנעל וסנדל ומרחיקין מעט מבית הקברות ואומרים קדיש דהוא עתיד לחדתא עלמא ואחר כך תולשין עפר ותולשין עשבים ומשליכים אחר גוום
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
שתוך ז' לאבלם. במנהגים כתוב שבן ל' נדחה מבן יארציי"ט לגמרי אם הוא תושב כל אותו יום ורמ"א כ' כאן שאין ליא"צ אלא קדיש א' תוך ל' ובספר משאת בנימין הקשה דברי המנהגים אהדדי דמתחלה כתבו בן ל' ויא"צ דוחה היא
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
קדיש יתום. ספק שמת אביו או אמו יאמר קדיש כשאין אבל אחר שם מהרי"ל. בני בנים יכולים לומר קדיש אך שאר אבלים יאמרו ב' קדישים והם קדיש א' ואין חילוק אם הם מן האב או מן האם ובתשוב' כנסת יחזקאל כתב דדוקא ב
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
נוֹהֲגִין שֶׁאֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ רַק י"א חֳדָשִׁים, שֶׁלֹּא לְהַחְזִיק אָבִיו וְאִמּוֹ כִּרְשָׁעִים, דְּמִשְׁפַּט שֶׁל רְשָׁעִים הוּא י"ב חֹדֶשׁ. שֶׁאִם מֵת דֶּרֶךְ מָשָׁל, יו"ד שְׁבָט, פּוֹסֵק לו
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
אִם אֵין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אָבֵל עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, יֹאמַר אוֹתוֹ קַדִּישׁ מִי שֶׁאֵין לוֹ אָב וָאֵם, בְּעַד כָּל מְתֵי יִשְֹרָאֵל. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ, שֶׁשְּׁאָר קְרוֹבִים אוֹמְרִים קַדּ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וכתב רבינו הרמ"א שנמצא במדרשים לומר קדיש על אב ואם, ולכן נהגו לומר עליהם הקדיש האחרון שנים עשר חודש. וכן נהגו להיות מפטיר, ולהתפלל ערבית במוצאי שבת לפני העמוד, שהוא הזמן שחוזרין הנשמות לגהינם. וכשהבן
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
עוד כתב דאומרים קדיש אפילו בשבת ויום טוב. אבל לא נהגו להתפלל בשבת ויום טוב אף על פי שאין איסור בדבר. אבל בימות החול מי שיידע להתפלל – יתפלל, ויותר מועיל מקדיש יתום, שלא נתקן אלא לתינוקות. ומי שאינו יו
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(י) קדיש יתום אחר עלינו - שהרי לעולם צריכין לומר קדיש אחר שאמרו פסוקים ובעלינו יש ג"כ פסוקים וצריכים קדיש אחריו אלא שנהגו בקדיש זה להניחו ליתום שמת אביו ואמו מפני שיש יתומים קטנים או אפילו גדולים שאינ
Tap to expand
Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Shabbatai HaKohen (Shach) · 1641 CE
תוך שלשים יש לו קדיש אחד. ליארצייט אבל לבן י"ב חדש אין לו כלום שהתושב בן שלשים דוחה את התושב בן י"ב בתפלה ובקדיש לפני העמוד אך בקדיש ובפריסת שמע שעל פתח ב"ה שניהם שוין בו ויחלקו בגורל כ"כ במנהגים ויש
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
הלבוש מביא כאן תשובת מהר"מ מינץ בענין קדישים וכיון שהובא גם כן במנהגים לא נצרכתי להביא ועתה אפרש דבריהם בסייעתא דשמיא: [א] מכל מקום פעם ראשונה וכו'. כתב הש"ך ביו"ד סימן שע"ו וזה לשונו, דהא דיש לו לאור
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ט] כולם בגורל וכו'. בתשובות שבסוף הספר כתבתי ששמעתי בשם גדולים (ועתה נדפס ספר מגן אברהם בשם הגאון מהור"ר מנחם מן זכרונו לברכה) ביש שלושה יארצייטים, והטיל אחד כ' ושנים כל אחד למ"ד, דבטל הגורל למפרע וצ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
אִם יֵשׁ יָתוֹם בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲזַי לְאַחַר הַקְּבוּרָה (אִם הוּא יוֹם) מַרְחִיקִין לְכָל הַפָּחוֹת אַרְבַּע אַמּוֹת מֵהַקְּבָרִים, וְאוֹמְרִים אֶת הַמִּזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ וְגוֹ' שִׁמְעוּ זֹאת
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
מִי שֶׁהָיָה לוֹ יָאהרְצַיְיט, וְלֹא [הָיָה] יָכוֹל לוֹמַר קַדִּישׁ, כְּגוֹן, שֶׁהָיָה בַּדֶּרֶךְ, אוֹ שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לוֹ קַדִּישׁ, יָכוֹל לוֹמַר קַדִּישׁ בִּתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁלְּאַחַר הַיָּאהרְצ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
אִם יֵשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת גַּם יָאהרְצַיְיט (פי' יום השנה לפטירת אביו או אמו). אֲזַי אִם הַבֶּן שִׁבְעָה הוּא קָטָן, שֶׁהוֹלֵךְ כָּל יְמֵי הַשִּׁבְעָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, יֵשׁ לְהַיָּארְצַיְיט קַדִּי
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
יָאהרְצַיְיט וּבֶן שְׁלֹשִׁים הֵיכָא דְּאִכָּא רַוְחָא (פ' כשיש אפשרות), בֶּן שְׁלֹשִׁים קֹדֶם, וְאֵין לְהַיָּאהרְצַיְיט רַק קַדִּישׁ אֶחָד. וְאִם יֵשׁ הַרְבֵּה יָאהרְצַיְיט יֵשׁ לְכָל אֶחָד קַדִּישׁ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
הקדמונים לא אמרו רק שבעה קדישים בכל היום: שלושה בשחרית: אחד אחר "ישתבח", והשני אחר תחנון, והשלישי אחר "ובא לציון גואל". ושנים במנחה: אחד אחר "אשרי", והשני אחר תחנון. ושנים בערבית: אחד קודם שמונה עשרה,
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
"בחייכון… בעגלא ובזמן קריב" – זהו תפילה שנזכה לראות זה בחיינו, וזה יהיה במהירות. שמפני שחבלי משיח קשים הם לסובלם, לזה אנו מתפללים שתהיה זה במהירות. זמן ד"עגלא" בארמית הוא כמו "מהרה" בעברית, כדאיתא בבר
Tap to expand