Yahrzeit (Anniversary of Death)
A yearly memorial on the date someone died, marked by lighting a candle and reciting a special prayer.
Yahrzeit is the Jewish practice of honoring someone who has died by observing their death anniversary every year. On that date—calculated by the Hebrew calendar, not the secular one—family members light a memorial candle that burns for twenty-four hours, recite the Kaddish prayer (a declaration of faith and hope), and often study Torah in the person's memory. It's a way of saying: this person mattered, and we remember them not just with sadness, but with spiritual attention.
The practice became formalized during the medieval period, though the deeper idea—that remembrance connects the living and the dead—runs through Jewish tradition for centuries. Over time, yahrzeit evolved from a practice mainly for immediate family into a widespread custom. Many Jewish communities now have yahrzeit plaques in synagogues, listing names so the whole community can participate in remembrance. Some families mark the occasion with a meal or charitable donation as well.
What makes yahrzeit distinct is its rhythm: it returns every year, a gentle but steady reminder. Unlike a one-time funeral, yahrzeit says that grief and memory have a season, and that season comes round again and again, year after year.
How it traveled
- Terumat HaDeshenVienna · 1460explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen Avraham— · 1665applies
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahPrague · 1700explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach ChayimPressburg (Bratislava) · 1839explains
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimLublin · 1855applies
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimBrody · 1855applies
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
ולא ביום קבורה. בי"ד סי' ת"ב כתבתי דגם בשנה ראשונ' עושין היאר צייט ביום המית' ולא ביום הקבורה דהיינו אם מת בע"ש בר"ח שבט ואין פנאי לקברו עד יום א' שהוא ג' בשבט דהו' היא"צ בר"ח שבט אע"ג דהאבילו' לא יה
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁעַל אָבִיו וְאִמּוֹ, לָא אָמְרִינָן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלּוֹ, וְאַדְרַבָּא נוֹהֲגִין לְהוֹסִיף גַּם יוֹם הַיָארְצֵייט לִנְהוֹג בּוֹ כָּל דִּין שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וַאֲפ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
מִצְוָה לְהִתְעַנּוֹת בְּכָל שָׁנָה יוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה, לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו בְּאוֹתוֹ הַיוֹם וּלְהִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה יְזַכֶּה אֶ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
מִתְעַנִּין לְעוֹלָם בְּיוֹם הַמִּיתָה, וַאֲפִלּוּ בַּשָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. וַאֲפִלּוּ מֵת בְּסוֹף הַיּוֹם לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלְּלוּ עַרְבִית, אִם עֲדַיִן הוּא יוֹם, נִקְבַע זֶה הַיּוֹם לְיָארְצַייט. אַ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
חֹדֶשׁ חֶשׁוְן, לִפְעָמִים הוּא מָלֵא, דְּהַיְנוּ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאָז רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא שְׁנֵי יָמִים. יוֹם רִאשׁוֹן דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא יוֹם הַשְּׁלשִׁים שֶׁל
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
מִי שֶׁהָיָה לוֹ יָאהרְצַיְיט, וְלֹא [הָיָה] יָכוֹל לוֹמַר קַדִּישׁ, כְּגוֹן, שֶׁהָיָה בַּדֶּרֶךְ, אוֹ שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לוֹ קַדִּישׁ, יָכוֹל לוֹמַר קַדִּישׁ בִּתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁלְּאַחַר הַיָּאהרְצ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
אִם יֵשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת גַּם יָאהרְצַיְיט (פי' יום השנה לפטירת אביו או אמו). אֲזַי אִם הַבֶּן שִׁבְעָה הוּא קָטָן, שֶׁהוֹלֵךְ כָּל יְמֵי הַשִּׁבְעָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, יֵשׁ לְהַיָּארְצַיְיט קַדִּי
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
יָאהרְצַיְיט וְכֵן בֶּן שְׁלֹשִׁים, קוֹדְמִין לִשְׁאָר אֲבֵלִים שֶׁהֵם בְּתוֹךְ הַשָּׁנָה. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָהֶם לָתֵת גַּם לָהֶם אֵיזֶה קַדִּישִׁים. וְיֵשׁ לִנְהֹג שֶׁקַּדִּישׁ דְּרַבָּנָן, וְגַ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
יָאהרְצַיְיט וּבֶן שְׁלֹשִׁים הֵיכָא דְּאִכָּא רַוְחָא (פ' כשיש אפשרות), בֶּן שְׁלֹשִׁים קֹדֶם, וְאֵין לְהַיָּאהרְצַיְיט רַק קַדִּישׁ אֶחָד. וְאִם יֵשׁ הַרְבֵּה יָאהרְצַיְיט יֵשׁ לְכָל אֶחָד קַדִּישׁ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אינו צריך להתענות אלא ביום מיתת אביו ואמו, ולא ביום קבורה, ואפילו בשנה ראשונה. ויש אומרים דאם אירע יום מיתת אביו ואמו בשבת או בראש חודש – ידחה למחר. ואין נוהגין כן, אלא אין מתענין כלל. וכן בשארי ימים
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(מב) מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם - עיין במ"א שמסיק דאם קבל עליו בנדר להתענות יום שמת בו אביו או רבו מחוייב להתענות בשניהם דכן הוא העיקר לדינא [וכ"כ הגר"א] אכן אם לא קבל עליו בפירוש רק מצד מנהגא שמנ
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(מד) ולא ביום קבורה - ואפילו בשנה ראשונה שהאבילות של יב"ח מתחלת מיום הקבורה אפ"ה יא"צ הוא ביום המיתה ולא מיבעי אם יום הקבורה היה למחרת יום המיתה דאז נשלם הי"ב חודש של אבילות ג"כ ביום המיתה עצמה אלא אפ
Tap to expand
שאלה רצד מי שנפטרו הוריו באדר בשנה פשוטה כשיגיעו שנות העיבור באיזה אדר יצום ויאמר קדיש וברכו בראשון או בשני:
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Zechariah Mendel ben Aryeh Leib · 1665 CE
להוסיף. ואפילו חל אותו היום בשבת נוהג בו דין י"ב חדש כן הוא בת"ה סי' רצ"ב. מיהו כשהשנה מעוברת דמותר ליכנס לבית המשתה לאחר י"ב חדש כמ"ש בסי' שצ"א ס"ב אין נוהג דין י"ב חדש ביום שמת בו אב או אם אע"פ שא
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ז] [לבוש] יתענה במעוברת באדר ראשון וכו'. אם לא שמתו בשנת עיבור באדר שני אז יתענה בשני בעיבור ויש מחמירין להתענות לעולם בשניהם (לבוש סימן תקס"ח), אבל רמ"א לא כתב תיבת לעולם ומשמע דלכולי עלמא אם מת ברא
Tap to expand
Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Moses Sofer (Chatam Sofer) · 1785 CE
(שם) במחבר סעיף ט' נ"ב עיין פה בא"ר ס"ק ט"ו דין יום שמת בו רבו ודין יום מיתת ת"ח ר"ל ומסתמ' יום שמועה כבפניו דמי דהרי שאול ויהונתן יום שמועה היה גבי דוד והתענה ומי שמסופק ביום מיתת אביו עיין תשובות ח"
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Shlomo Kluger · 1820 CE
(שם סעיף ז') כשאירע יום שמת אביו אי אמו באדר וכו'. נ"ב עיין במג"א סק"כ במ"ש במי שמת לו מת ביום ראשון דר"ח כסליו ובשנה שאחריה היה חשון חסר והעלה לחלק שם בין אם היה שנה ראשונה חסרה ע"ש: והנה אני בחיבור
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Shlomo Luria (Yam Shel Shlomo) · 1820 CE
(שם סעיף ז') כשאירע יום שמת אביו אי אמו באדר וכו'. נ"ב עיין במג"א סק"כ במ"ש במי שמת לו מת ביום ראשון דר"ח כסליו ובשנה שאחריה היה חשון חסר והעלה לחלק שם בין אם היה שנה ראשונה חסרה ע"ש: והנה אני בחיבור
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
אִם מֵת לוֹ מֵת בְשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת בַּאֲדָר רִאשׁוֹן אוֹ בַּאֲדָר שֵׁנִי, אֲזַי בְּשָׁנָה פְשוּטָה מִתְעַנֶּה כֵּן בַּאֲדָר, וּבְשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת מִתְעַנֶה בְּזֶה הָאֲדָר שֶׁמֵּת. אִם בָּרִאשׁוֹן, ב
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָארְצֵייט (יום זכרון הוריו) בַּשַׁבָּת וְשָׁכַח לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יַארְצַיְיט, יָכוֹל לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁיַּדְלִיק, אֲבָל לֹא בַשַׁבָּת (מג"א סִימָן רס
Tap to expand