Skip to content
Wellsprings
tefillah ritualfeatured in 16 works

Kol Nidre (Annulment of Vows, Opening of Yom Kippur)

kohl nid-RAY

A haunting prayer that releases you from broken promises made to God before the holiest night of the year begins.

Imagine standing in a darkened synagogue as the sun sets on Yom Kippur, the holiest day in Judaism. Before the formal prayers begin, a cantor rises and chants Kol Nidre—an Aramaic formula, nearly 1,000 years old, that speaks directly to human frailty. The prayer asks God to release you from vows you made but couldn't keep, promises to yourself or to the divine that went unfulfilled. It's not a free pass to break your word carelessly; rather, it's an acknowledgment that we are imperfect creatures who sometimes make commitments we cannot sustain, and it asks for a spiritual clean slate before entering a day of confession and atonement.

The formula itself is spare and legal-sounding—almost like a court document—which is fitting because it evolved from actual Jewish legal traditions about vows. Over centuries, rabbis tinkered with its wording. An early version, recorded by Jewish scholars in the 9th century, looked backward at vows already broken. Later, around the 12th century, a rabbi named Rabbenu Tam reformulated it to cover vows you *might* make in the year ahead, essentially releasing you in advance from the human tendency to overcommit. This forward-looking version became standard in most Jewish communities of European origin. The words themselves are less important than the melody—a soaring, mournful tune that has become inseparable from Yom Kippur and moves many Jews to tears.

How it traveled

  1. Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)
    Sura (Babylonia) · 900
    explains
  2. Machzor Vitry
    · 1055
    explains
  3. Kol Bo
    · 1250
    explains
  4. Meiri on Nedarim
    Perpignan · 1300
    explains
  5. Abudarham
    · 1330
    explains
  6. Sefer HaTashbetz
    Tunis · 1430
    explains
  7. Bach
    Krakow (Cracow) · 1631
    explains
  8. Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Lviv (Lemberg) · 1646
    explains
  9. Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Lviv (Lemberg) · 1657
    explains
  10. Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Prague · 1712
    explains
  11. Sheilat Yaavetz
    · 1728
    explains
  12. Shulchan Arukh HaRav
    · 1795
    explains
  13. Arukh HaShulchan
    Novardok (Novogrudok) · 1884
    explains
  14. Ben Ish Hai
    Baghdad · 1894
    explains
  15. Mishnah Berurah
    Radin · 1907
    explains
  16. Shibbolei HaLeket
    explains

Key passages(20)

Kol Bo · 1250 CE

Very high

ואלו תורף דבריו של רב עמרם ז״ל יש עושין כך ביום הכפורים ואומר כך כל נדרי ואסרי וחרמי כלן חזרנו בהן ובאנו לפני אבינו שבשמים אם נדר נדרנו אין כאן נדר אם אסר אסרנו אין כאן אסר ואם חרם חרמנו אין כאן חרם ו

Tap to expand

Kaf Achat · Hayyim Joseph David Azulai (Chida) · 1768 CE

Very high

כל נדרי ואסרי ושבועי ונדויי וחרמי וקונמי וקונחי וקינסי די נדרנא ודי ננדר. די אשתבענא ודי נשתבע די נדינא ודי ננדי די חרמנא ודי נחרם. די אסרנו ודי ננסר על נפשתנא מיום הכפורים שעבר עד יום הכפורים הבא עלי

Tap to expand

Mishnah Nedarim 3:1foundational_source

Mishnah Nedarim · 190 CE

Very high

אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים, נִדְרֵי זֵרוּזִין, וְנִדְרֵי הֲבַאי, וְנִדְרֵי שְׁגָגוֹת, וְנִדְרֵי אֳנָסִים. נִדְרֵי זֵרוּזִין, כֵּיצַד. הָיָה מוֹכֵר חֵפֶץ וְאָמַר, קוֹנָם שֶׁאֵינִי פוֹחֵת לְ

Tap to expand

Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE

Very high

שנא.ליל יום הכיפורים למעריב: יתעטף בטליתו בלא ברכה. ויאמר בקול נמוך. נדרי נדרנא: ת'. פעם ראשונה יאמר נמוך יותר מדאי. כאדם שמשתומם ליכנס בהיכל מלך ולבקש פרס מאת המלך וירא מהתקרב אליו. ומדבר בחשאי דרך ה

Tap to expand

Kol Bo · 1250 CE

Very high

נוסח כל נדרי וחרמי מהרב רבנו סעדיה ז״ל: כל נדרים ואסרים וחרמי׳ ושבועות וקיומים שנדרנו ושאסרנו ושחרמנו ושנשבענו ושקיימנו על נפשנו בשבועה מיום הכפורי׳ שעבר עד יום הכפורים הזה הבא עלינו בכלן חזרנו ובאנו

Tap to expand

Kol Bo · 1250 CE

Very high

כתב רבנו יעקב ז״ל בספר הישר כל נדרי דאמרינן ביום הכפורים זה עד יום הכפורים הבא עלינו לטובה כלהון יהון שביקין וכן עקר. והאומר מיום הכפורים שעבר עד יום הכפורי׳ הזה הבא עלינו אינו אלא טועה שאי אפשר להתיר

Tap to expand

Kol Bo · 1250 CE

Very high

ואיכא נמי דוכתא קא מפקי ס״ת בההיא שעתא דקא מברכי לזמן והא דקא מפקי ליה לס״ת כדי להתיר בו נדרים ואמרי הכי כל נדרי וכו׳. וחוזרין אותו ג׳ פעמים ויש מקומות שמברכין לזמן קודם שיאמרו כל נדרי כמו שאמרנו ויש

Tap to expand

Kol Bo 68:12challenges

Kol Bo · 1250 CE

Very high

והאי מנהגא דקא עבדי בהני דוכתי לאפוקי ס״ת ולומר כל נדרי חזינן לרבוותא דאמרי דהאי מנהגא לית ליה עיקר ותעותא הוא וטובא מרבוותא דמבטלי ליה בדוכתיהו דלא למימ׳ יתיה כלל ולא עוד אלא שרוב עמי הארץ טועין בכך

Tap to expand

Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE

Very high

ואומר כל נדרי ואיסרי וכו' די נדרנא ודי חרמנא ודי אשתבענא ודי אסרנא על נפשנא מיום הכפורים שעבר עד יום הכפורים זה שבא כלהון אי חרטנא בהון וכו'. שמתכוונים להתיר הנדרים והשבועות והחרמות אולי עברו עליהם וכ

Tap to expand

Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE

Very high

והוקשה לרבינו תם מה מועיל להתיר על מה שעברו כבר והנהיג לומ' מיום הכפורים זה עד יום הכפורים הבא עלינו לטובה. וגם הנהיג לומ' דנדירנא ודמשתבענא כי אמ' שפשט זה המנהג מדתנן בנדרים הרוצה שלא יתקיימו נדריו ש

Tap to expand

Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE

Very high

ואנו נוהגים כר"ת וכ"כ מהרי"ל והאגור ואני תמה על המנהג שלנו שנהגו שבשעה שאומר הש"ץ כל נדרי הולכים ב' חשובי העיר ועומדים אצלו מאיזה טעם הוא מנהג זה דאי משום שיהיו המתירים ג' א"כ נדרי אותן הג' מי מתיר ו

Tap to expand

Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE

Very high

סדר ליל יום הכפורים. ובו ג סעיפים:ליל יום הכפורים נוהגים שאומר שליח צבור בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה ע"ד המקום ועל דעת הקהל אנו מתירים להתפלל עם העבריינים ונוהגים שאומר כל נדרי וכו' ואח"כ אומר שהחיי

Tap to expand

Bach · Yoel ben Shmuel Sirkes · 1585 CE

Very high

ואומר כל נדרי ואסרי וכולי די נדרנא ודי אשתבענא ודי אחרימנא מי"ה שעבר וכו' והוקשה לר"ת מה מועיל להתיר על מה שעברו כבר וכו' נראה דלא היתה דעת ר"ת לומר דלא הותר הנדר והשבועה אם כבר עברו עליהן דהא מסקנת ה

Tap to expand

Bach · Yoel ben Shmuel Sirkes · 1585 CE

Very high

ומ"ש ונוהגין לאמרו קודם ברכו הוא כדי ליישב דלפי מנהג הקדמונים קשיא ההיא דאין נשאלין לנדרים בשבת אלא לצורך השבת כשלמא לר"ת דאינו אלא תנאי ודאי שרי אפילו בשבת וע"כ כתב ונוהגין לאמרו קודם ברכו כו' בשבולי

Tap to expand

Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Menachem Mendel Auerbach · 1620 CE

Very high

אחד לימין וכו'. וכן בכל תענית ציבור עי"ל סי' תקס"ו והש"ץ אומר בקול רם כל נדרי ושנים שעמו בקול נמוך דתרי קלי לא משתמעי אבל מ"מ יאמרו הג' ביחד וגם כל הקהל יאמרו בנחת עם הש"ץ והנה בנוסח שלנו פתח בלשון יח

Tap to expand

Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE

Very high

ע"ד המקום כו'. מו"ח ז"ל פירש שאומרים כן כדי שלא יחשבו העבריינים שכבר נפטרו כיון שכבר התפללו עמהם לז"א ע"ד המקום כו' שיחזרו בתשובה למקום וק' ע"ז דדי היה בכך אם שומעים שאומרים אנו מתירים להתפלל כו' דמש

Tap to expand

Sheilat Yaavetz · Yaakov Emden · 1728 CE

Very high

נוסח כל נדרי שלנו מורכב אתרי ריכשי ועלתה בו תמור"ה זרה ותיקונו הנכוןכבר כתבתי בחיבורי שכל מה שטרחו אלו הרבנים ושאר האחרונים ז"ל לפרש נוסח כל נדרי ע"ד ר"ת הכל טעות ושיבוש בלשון במ"כ. ולא אחד בהם שידע ו

Tap to expand

Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE

Very high

וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר "כָּל נִדְרֵי כוּ'". וְיֹאמַר "מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים זֶה עַד יוֹם כִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה כוּ'", וְנוֹהֲגִין כֵּן כְּדֵי לְהַתְנוֹת עַל כָּל נְדָר

Tap to expand

Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE

Very high

וְנוֹהֲגִין לְהַתְחִיל "כָּל נִדְרֵי" מִבְּעוֹד יוֹם, דְּאֵין מַתִּירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מַתִּירִין הַנְּדָרִים שֶׁלֶּעָבָר אֶלָּא אָנוּ מְבַטְּלִין הַנְּ

Tap to expand

Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE

Very high

בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין, שֶׁקֹּדֶם כָּל נִדְרֵי, מוֹצִיא הַגָּדוֹל שֶׁבַּקָּהָל סֵפֶר תּוֹרָה וּמְסַבֵּב עִמּוֹ סְבִיב הַבִּימָה, וְהָאֲנָשִׁים מְחַבְּקִים וּמְנַשְּׁקִים אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, וּ

Tap to expand