Maot Chitim (Wheat Money for the Poor)
Before Passover, Jews collect money to ensure poor families can afford matzah for their sacred meal.
Passover is the Jewish spring festival celebrating freedom, centered on a family meal called the seder where unleavened bread (matzah) is essential. For centuries, rabbis recognized that poor families couldn't afford to buy matzah—so a community practice emerged: collect money specifically for this purpose and distribute it before the holiday.
The idea is beautifully practical. It's not vague charity; it's targeted at a specific need at a specific time. A poor person shouldn't have to choose between eating matzah at the seder or going without. This practice appears in Jewish law from the medieval period onward, mentioned in early rabbinic sources and later formalized in the standard Jewish law codes. It reflects a core Jewish value: that ritual observance shouldn't be reserved only for the wealthy.
How it traveled
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907applies
Key passages(20)
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
כתב א"ז מנהג הקהילות להשים מס על הקהל לצורך החיטים ליתן בפסח לעניים כדאמרינן פ"ק דב"ב בירוש' לחיטים דפסחא י"ב חדש בין לישא בין ליתן פי' אם שהה בעיר והוא עשיר צריך ליתן ואם הוא עני נותנים לו עכ"ל:
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
שאין נופלים על פניהם כל ניסן. ובו ב סעיפים:שואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום: הגה ומנהג לקנות חטים לחלקן לעניים לצורך פסח וכל מי שדר בעיר י"ב חדש צריך ליתן לזה: (א"ז):
Tap to expand
Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Jacob Reischer · 1690 CE
י"ב חודש. וכתב המ"א שאין נותנין לעני חטים אא"כ שדר בעיר י"ב חודש וכתב בסמ"ק סי' רמ"ז דהאידנא סגי בשלשים יום וכ"כ הרב בי"ד סי' רצ"ו ואם דעתו להשתקע הוי כאנשי עיר מיד כמבואר שם בי"ד ועיין בח"מ בסי' קס"
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
מִנְהָג פָּשׁוּט בְּכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל קָהָל וְקָהָל מְשִׂימִים מַס עַל בְּנֵי עִירָן לְצֹרֶךְ חִטִּים לְפֶסַח לִקְנוֹתָם וּלְחַלְּקָם לַעֲנִיֵּי עִירָן. וְכָל מִי שֶׁדָּר בָּעִיר י"ב חֹדֶשׁ נַעֲש
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Shlomo Kluger · 1820 CE
סעיף א' שואלין בהלכות פסח וכו' עיין מג"א דה"ה שאר יו"ט ועמ"ש בחידושי לאו"ח בהלכות סוכה סי' תרלו בחיבורי על או"ח שנת תרי"ב דקכ"ז מ"ש ראיה להב"י דדוקא פסח ולא בשאר יו"ט ע"ש בעזה"י ודוק: (שם בהג"ה) והמנ
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Shlomo Luria (Yam Shel Shlomo) · 1820 CE
סעיף א' שואלין בהלכות פסח וכו' עיין מג"א דה"ה שאר יו"ט ועמ"ש בחידושי לאו"ח בהלכות סוכה סי' תרלו בחיבורי על או"ח שנת תרי"ב דקכ"ז מ"ש ראיה להב"י דדוקא פסח ולא בשאר יו"ט ע"ש בעזה"י ודוק: (שם בהג"ה) והמנ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ונהגו כל ישראל במעות חטים, לקנות לעניים קמח פסח, או ליתן להם מעות שיקנו בעצמם. וכל מי שדר בעיר שנים עשר חודש – חייב ליתן לזה. ועכשיו נהגו שאפילו הדר שלושים יום – צריך ליתן לזה. וגם תלמיד חכם צריך ליתן
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ג) ומנהג וכו' - הוא מנהג קדום מזמן הגמרא והובא דבר זה בירושלמי פ"ק דב"ב ויכולין בני העיר לכפות זה לזה לענין זה:
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ד) חטים לחלקן - ובמדינותינו המנהג לחלק להן קמח שעי"ז מקרבא הנייתה טפי ושיעור הנתינה הוא כפי צרכו לכל ימי הפסח ופשוט דאם הוא עני גדול ואין לו במה לאפות המצה צריך ליתן לו גם דמי האפיה דהוא בכלל די מחסו
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וְכָל זֶה שֶׁבָּא לָעִיר לָגוּר שָׁם וְאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם. אֲבָל מִי שֶׁבָּא לָעִיר לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם, נַעֲשָׂה כִּבְנֵי הָעִיר מִיָּד, וְכוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן עִמָּהֶם לְ
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ח] וליתן בבית אחר. אפילו מת הבעל הבית ואפילו השני נותן מעות לבני החצר להניח בביתו ואפילו הוא תלמיד חכם וראשון עם הארץ (רדב"ז י"ד), ואם בתחילת הנתינה התנו לשנות מותר לשנות ואם הוא דבר שצריכין ליתן מעו
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ה] שנים עשר חודש וכו'. ודוקא לעני הדר פה שתים עשרה חודש (פסקי רקנטי), מיהו ביורה דעה סימן רנ"ו סעיף ה' כתב רמ"א ויש אומרים דבזמן הזה משערין לכל בשלושים יום והוא מסמ"ק שפסק נמי כן בחיטים דהכא, ונראה ד
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[טז] צריך מעות וכו'. ומגן אברהם פירש אפילו צריך עתה המעות שלא לצורך המועד לדברים אחרים שרי דהוה ליה דבר אבד ומיהו אם אין צריך עתה אלא לאחר המועד לכולי עלמא אסור ואם לא ימצא אחר המועד מעות ללות מותר לכ
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ו) ליתן לזה - ואפילו ת"ח הפטור ממס [אחרונים] ועיין בפמ"ג ושיעור הנתינה צריך להעריך על כל אחד לפי ממונו ואלה המשתמטים עצמם מליתן קמח עניים יש עון בידם. והנה ידוע שעיני העניים נשואות לזה וכשהם ישארו בד
Tap to expand
Pesachim · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וְהָא רַבִּי הִיא, וּמִשּׁוּם הָכִי מָעוֹת שֶׁבְּיָדוֹ חוּלִּין, דְּבַפֶּסַח לָא מְשַׁיַּיר אִינִישׁ, וּבְמָעוֹת וַדַּאי מְשַׁיַּיר אִינִישׁ.
Tap to expand
Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Shabbatai HaKohen (Shach) · 1641 CE
וכל תענית כו'. רגילין היו בליל תענית לעשות צדקה והיו עיני העניים נשואות לכך ואם ילינו נמצאו עניים רעבים שנשענו על כך אבל מעות וחטים לא נשענו עניים עליהם אותו הלילה ולית לן בה עד למחר עכ"ל רש"י:
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
מים. אם העכו"ם שלקח ממנו החטים אמר שרחץ אותם אי מהימן ליה אסורי' עמ"א סימן תס"ז ס"ק ג' וע"ש בח"י:
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ולכן כשגובין מצות מכל בעלי הבתים קודם הפסח, שיש שכבר הפרישו חלה ויש שעדיין לא הפרישו, מפני שיש ממתינין עד ערב פסח – ממילא שאי אפשר להפריש חלה מהנקבצות, דשמא יפריש מאותן שכבר נפטרו, והוה מפריש מן הפטור
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(מב) מכל בית ובית מעט קמח - וה"ה כשנותנים מעות לקנות בהם קמח ואפילו אם לא נתנו איזה בע"ב ג"כ אין קפידא בדבר וכדמסיים לבסוף דכל אחד נותן קמחו לעירוב בשביל כולם:
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ה) של חול - ויש מסירין מעצמן אפילו הכיס של מעות. ומה שגובין מעות אתרוג מפני שרוב הקהל מתאספין בהו"ר ויש ריוח לצדקה מזה [פמ"ג]:
Tap to expand