Meraked (Sifting)
A Shabbat prohibition against separating mixed substances, rooted in the ancient practice of sifting flour.
In Jewish law, certain kinds of work are forbidden on Shabbat (the day of rest), and one of the most fundamental is *meraked*—the act of sifting. Picture yourself in an ancient kitchen with a bowl of grain mixed with chaff, dust, and stones. You pour it through a sieve, and the fine flour falls through while the coarse bits stay behind. That separation—that sorting of the useful from the waste—is considered a form of creative labor, the kind that was once needed to build the ancient Tabernacle. So on Shabbat, you don't do it.
But the concept extends beyond literal flour. The rabbis understood sifting as any act where you're separating one category of thing from another, especially when the goal is to keep the good stuff and discard the rest. This could mean straining liquid, picking stones from lentils, or even sorting through a pile of mixed items. The underlying principle is about *selecting* and *refining*—work that transforms a raw material into something more usable.
Over time, Jewish teachers debated exactly which actions count as sifting and which don't. Is rinsing food the same as sifting? What if you're just removing one bad apple from a bunch of good ones? These discussions shaped how Jewish families actually kept Shabbat, turning an ancient practice into a living framework for what 'rest' really means.
How it traveled
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · 400explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- Ran on ShabbatBarcelona · 1340explains
- Bartenura on Mishnah ShabbatJerusalem · 1482explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Brit MosheAmsterdam · 1721explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
הָדָא אִיתְּתָא כַד מְעָרְבָא בְחִיטַּיָּא. מִשֵּׁם מְרַקְּדָה. כַּד מַפְרְכַיָיא בְרָאשַׁיָיא. מִשֵּׁם דָּשָׁה. כַּד מַתְבְּרָא בִּצְדָדַיָּא. מִשֵּׁם בּוֹרֶרֶת. כַּד מְסַפְיָיא. מִשֵׁם טוֹחֶנֶת. כַּ
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מַתְנִי׳ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת: הַזּוֹרֵעַ, וְהַחוֹרֵשׁ, וְהַקּוֹצֵר, וְהַמְעַמֵּר, וְהַדָּשׁ, וְהַזּוֹרֶה. הַבּוֹרֵר, הַטּוֹחֵן, וְהַמְרַקֵּד, וְהַלָּשׁ, וְהָאוֹפֶה.
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
הַזּוֹרֶה, הַבּוֹרֵר, וְהַטּוֹחֵן, וְהַמְרַקֵּד. הַיְינוּ זוֹרֶה, הַיְינוּ בּוֹרֵר, הַיְינוּ מְרַקֵּד. אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כׇּל מִילְּתָא דַּהֲוַאי בְּמִשְׁכָּן,
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
הזורה הבורר והמרקד. אמרינן בכלל גדול (ע"ג ב') כל אלו שלשה אחת הן. תולדה דרבנן אמרינן בכלל גדול (ע"ד א') היו לפניו ב' מיני אוכלים בירר ואכל בירר והניח רב אשי מתני פטור אבל אסור ומוקמינן לה בקופא ותמחו
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַמְרַקֵּד מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת. לְפִיכָךְ אֵין כּוֹבְרִין אֶת הַתֶּבֶן בִּכְבָרָה וְלֹא יַנִּיחַ הַכְּבָרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תֶּבֶן בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּרֵד הַמֹּץ מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְר
Tap to expand
המרקד. בנפה. ובגמרא [שם] פרכינן היינו זורה היינו בורר היינו מרקד דכולהו להפריש פסולת מתוך האוכל נינהו אמאי פלגינהו תנא לתלת ומשנינן דכל מילתא דהוי במשכן אע"ג דאיכא אחריתי דדמיא לה חשיב לתרוייהו באבות
Tap to expand
Bartenura on Mishnah Shabbat · Ovadia Bartenura · 1482 CE
וְהַמְרַקֵּד. בַּנָּפָה, וְאַף עַל גַּב דְּהָנֵי כֻּלְּהוּ חֲדָא נִינְהוּ דִּלְהַפְרִישׁ פְּסֹלֶת מִתּוֹךְ אֹכֶל נַעֲשׂוּ שְׁלָשְׁתָּן, מִשּׁוּם דִּשְׁלָשְׁתָּן הָווּ בַּמִּשְׁכָּן אַף עַל גַּב דְּדָמ
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
אין מרקדין הקמח אפי' ע"י שינוי אבל אם רקדו מאתמול ונפל בו צרור או קיסם ורוצ' לרקדו פעם שנית מותר אף בלא שינוי: הגה וי"א דמותר ליטול הצרור או הקיסם בידו (רשב"א) אבל יש מחמירין ואוסרין [המגיד פ"ג] ואם ל
Tap to expand
יש מחמירין. דמחזי כבורר דהוי אב מלאכה כמרקד אבל השונה פי' שרקדו פעם שניה אינו מרקד שהרי נראה שהכל יוצא ואין שם סובין (רש"י) וא"כ בקמח שלנו שכבר נרקד ברחיים ואין שם סובין אפשר דשרי לרקדו שנית ועיין בשב
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
בורר אוכל מתוך פסולת הוי אב מלאכה, וכן הזורה ברוח לברור התבואה מן המוץ הוי אב מלאכה. ולא אמרינן הרי הרוח גמר המלאכה ולא האדם, דבשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, וכשגורם לזרות הרוח המסייעתו הוי מלאכת מחשבת,
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
כבר נתבאר שהמרקד הוא מאבות מלאכות, לפיכך אין כוברין את התבן בכברה, ולא יניח הכברה שיש בה תבן במקום גבוה בשביל שירד המוץ, מפני שזהו כמרקד. אבל נוטל התבן בכברה ומוליך להאבוס אף על פי שירד המוץ בשעת הולכ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וזה לשון הטור והשולחן ערוך סעיף ב: אין מרקדין הקמח בתחילה ביום טוב, אפילו על ידי שינוי. אבל אם רקדו מאתמול, ונפל בו צרור או קיסם ורוצה לרקדו פעם שנית – מותר אף בלא שינוי. לא נפל בו דבר, אלא שרוצה לרקד
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
כאן נשנו אפוא במשנת התוס' פרטי האבות: החורש והקוצר, הדש, הבורר, הטוחן והמרקיד והלש והאופה, הגוזז ("הנוטל מלא זוג משערו" ועי' תוס' פ"ח א: הגוזז, ב': המוסיך), המלבן (="המכבס") והצובע.
Tap to expand
הבורר והטוחן והמרקיד והלש והאופ' לאכילה כגרוגרת. לבהמה, כבמלא פי הגדי, לצבוע, כדי לצבוע בו בגד קטן. ושאר כל הדברים, כשיעור לטומאן כך שיעור להוציאן.
Tap to expand
תַּנֵּי. אֵין בּוֹרְרִין וְלֹא טוֹחֲנִין וְלֹא (מְדַקְדְּקִין) [מַרְקִדִין]. הַבּוּרֵר וְהַטּוֹחֵן וְהַמְרַקֵּד בַּשַּׁבָּת נִסְקַל. וּבְיוֹם טוֹב סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. וְהָתַנִּינָן. בּוֹרֵר כְּד
Tap to expand
תַּנֵּי. אֵין בּוֹרְרִין לֹא טוֹחֲנִין וְלֹא מַרְקִידִין. הַבּוֹרֵר הַטּוֹחֵן הַמַּרְקִיד בַּשַּׁבָּת נִסְקַל. בְּיוֹם טוֹב סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. וְהָא תַנִּינָן. בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּב
Tap to expand
רִבִּי זְעִירָא רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הַמְשַׁמֵּר חַיָיב מִשּׁוּם בּוֹרֵר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלֹא מִשׁוּם מְרַקֵּד. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן
Tap to expand
וְהַטּוֹחֵן. הָהֵן דִּשְׁחַק מֶלַח חֲסַף פִּילְפְּלִין חַיָיב מִשּׁוּם טוֹחֵן. הָהֵן דִּחְשַׁר גִּיר גִּבְּסִין מוֹץ חוֹל עָפָר חַיָיב מִשּׁוּם מְרַקֵּד. הָהֵן דִּגְבַל גִּיר גִּבְּסִין עָפָר קִילוֹרִ
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מִשּׁוּם מַאי מַתְרִינַן בֵּיהּ? רַבָּה אָמַר: מִשּׁוּם בּוֹרֵר. רַבִּי זֵירָא אָמַר: מִשּׁוּם מְרַקֵּד.
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַזּוֹרֶה אוֹ הַבּוֹרֵר כִּגְרוֹגֶרֶת חַיָּב. וְהַמְחַבֵּץ הֲרֵי הוּא תּוֹלֶדֶת בּוֹרֵר. וְכֵן הַבּוֹרֵר שְׁמָרִים מִתּוֹךְ הַמַּשְׁקִין הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת בּוֹרֵר אוֹ תּוֹלֶדֶת מְרַקֵּד וְחַיָּב. שׁ
Tap to expand