Zoreh (Winnowing)
A forbidden Shabbat work: tossing grain in the air to let wind blow away the worthless chaff.
On Shabbat, Jewish law forbids 39 categories of creative work. One of them is *zoreh*—the ancient farming practice of throwing threshed grain into the air. The wind carries away the light, useless chaff while the heavier grain falls back down, leaving you with clean, edible seed. It's one of the most concrete and everyday examples of prohibited labor, because it was essential to how ancient people prepared food.
The reason it's forbidden isn't because grain-cleaning is morally wrong, but because Shabbat is meant to be a day of complete rest from the work of transforming the world. By listing something as specific as winnowing—rather than just saying 'no work'—the rabbis were helping people understand what counts. If you can't toss grain to separate it, you also can't separate other mixtures in similar ways on Shabbat. The principle extends beyond the farm.
How it traveled
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · 400explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- Ran on ShabbatBarcelona · 1340explains
- Bartenura on Mishnah ShabbatJerusalem · 1482explains
- Brit MosheAmsterdam · 1721explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
משנה: הַזּוֹרֵק אַרְבַּץ אַמּוֹת בַּכּוֹתֶל לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים כְּזוֹרֵק בָּאֲוִיר לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים כְּזוֹרֵק בָּאָרֶץ וְהַזּוֹרֵק בָּאָרֶץ אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָיב. זָרַק לְתוֹך
Tap to expand
הָדָא אִיתְּתָא כַד מְעָרְבָא בְחִיטַּיָּא. מִשֵּׁם מְרַקְּדָה. כַּד מַפְרְכַיָיא בְרָאשַׁיָיא. מִשֵּׁם דָּשָׁה. כַּד מַתְבְּרָא בִּצְדָדַיָּא. מִשֵּׁם בּוֹרֶרֶת. כַּד מְסַפְיָיא. מִשֵׁם טוֹחֶנֶת. כַּ
Tap to expand
הָהֵן כִּיתַנַּיָיא בְקוֹפָּנָה. מִשֵּׁם דָּשׁ. בְּמַעֲרוֹבָה. מִשֵׁם טוֹחֵן. בְּאַפְּסְטִיתָה. מִשֵׁם זוֹרֶה. בְּכַף. מִשּׁוּם בּוֹרֵר. כַּד מְפַלֵּג. מִשֵּׁם מְנַפֵּס. כַּד מְתַלֵּשׁ. מִשֵּׁם מְחַתֵ
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מַתְנִי׳ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת: הַזּוֹרֵעַ, וְהַחוֹרֵשׁ, וְהַקּוֹצֵר, וְהַמְעַמֵּר, וְהַדָּשׁ, וְהַזּוֹרֶה. הַבּוֹרֵר, הַטּוֹחֵן, וְהַמְרַקֵּד, וְהַלָּשׁ, וְהָאוֹפֶה.
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
הַזּוֹרֶה, הַבּוֹרֵר, וְהַטּוֹחֵן, וְהַמְרַקֵּד. הַיְינוּ זוֹרֶה, הַיְינוּ בּוֹרֵר, הַיְינוּ מְרַקֵּד. אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כׇּל מִילְּתָא דַּהֲוַאי בְּמִשְׁכָּן,
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
הזורה הבורר והמרקד. אמרינן בכלל גדול (ע"ג ב') כל אלו שלשה אחת הן. תולדה דרבנן אמרינן בכלל גדול (ע"ד א') היו לפניו ב' מיני אוכלים בירר ואכל בירר והניח רב אשי מתני פטור אבל אסור ומוקמינן לה בקופא ותמחו
Tap to expand
רב אשי אמר כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו הני מילי לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה. וכשגורם לזרות הרוח המסייעתו הוי מלאכת מחשבת ולהכי חייב בגרמת זרייה זו אבל עושה מעשה של זרייה בפני עצמו לא אקרי (זורה)
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
זוֹרֶה וּבוֹרֵר מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת הֵן לְפִיכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לִמְלל מְלִילוֹת בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו. כְּשֶׁהוּא מְנַפֵּחַ מְנַפֵּחַ בְּיָדוֹ אַחַת בְּכָל כֹּחוֹ. אֲבָל לֹא בְּקָנוֹן וְ
Tap to expand
המרקד. בנפה. ובגמרא [שם] פרכינן היינו זורה היינו בורר היינו מרקד דכולהו להפריש פסולת מתוך האוכל נינהו אמאי פלגינהו תנא לתלת ומשנינן דכל מילתא דהוי במשכן אע"ג דאיכא אחריתי דדמיא לה חשיב לתרוייהו באבות
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
הַזֵּרְעוֹנִים אַחַר שֶׁנִּתְפָּרְכוּ מֵהַשִּׁבֳּלִים וַעֲדַיִן הֵם מְעֹרָבִים עִם הַמֹּץ — מֻתָּר לְנַעֲרָן מִיָּדוֹ הָאַחַת לְיָדוֹ הַשֵּׁנִית וּלְנַפֵּחַ מֵהֶן הַמֹּץ. וְלֹא יְנַפַּח הַרְבֵּה בְּיַ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ודע, שמצאתי דבר אחד שזה דבעינן מלאכת מחשבת הוי חומרא, והיינו דמי שזורה את התבואה ברוח - חייב, והיא מאבות מלאכות. ואף על גב דעיקר המלאכה עושה הרוח, ודבר זה אפילו בנזקין פטור, מכל מקום - בשבת חייב, משום
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
בורר אוכל מתוך פסולת הוי אב מלאכה, וכן הזורה ברוח לברור התבואה מן המוץ הוי אב מלאכה. ולא אמרינן הרי הרוח גמר המלאכה ולא האדם, דבשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, וכשגורם לזרות הרוח המסייעתו הוי מלאכת מחשבת,
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
{יד} כגון ע"ג השולחן - דבחול הדרך לנפות ע"ג תיבה או עריבה ואם דרכו של אדם זה לנפות גם בחול על שולחן יעשה שינוי אחר וכ"ש אם ינפה על גב הנפה מצד השני דשרי. וכתבו האחרונים דכ"ז אם הנפה השניה אין נקביה קט
Tap to expand
ודע דזורה יש לפרש בתרי אנפין חדא דזורה ברחת וגם יש לפרש דזורה ביד דהיינו שנוטל התבואה עם המוץ שלה בידו וזורק ממקום גבוה לארץ ונזרה ע"י הרוח ובב"ק ס' ע"א וב"ב כ"ו ע"א מוכח דהזורה והרוח מסייעתו ג"כ חייב
Tap to expand
וע"כ עלה ברעיוני דלעולם גם רש"י ודכוותי' סברו דזורה ביד חייב והא דמפרשו במשנה דשבת ברחת משום דסברו דאב מלאכה לא הוי אלא כשזורה ברחת כיון שכן דרך כל העולם לזרה [עי' רש"י ונמ"י ב"מ ק"ה ע"א ד"ה הרחת וד"ה
Tap to expand
וראיתי ברש"י ב"ק ס' ע"א ד"ה ליהוי כזורה שכ' וז"ל דחייב משום מלאכה בשבת אע"פ שהרוח מסייעתו כשהוא מגביה התבואה ברחת שקורין פליי"א עכ"ל ואי נאמר כהנ"ל מחודש פ"ו קשה על רש"י דמדוע נקט ברחת דוקא מדוע ל"כ כ
Tap to expand
וגם הרמב"ם נ"ל דס"כ דלכאורה ק"ל דמדוע לא הביא בהל"ש בדינא דזורה את מ"ש הסתם גמ' וגם רב אשי בב"ק שם שזורה ורוח מסייעתו חייב בשבת הלא ליכא מאן דפליג ע"ז וגם הרי"ף בב"ק שם הביא א"ז ומדוע השמיטו הרמב"ם ול
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַזּוֹרֶה אוֹ הַבּוֹרֵר כִּגְרוֹגֶרֶת חַיָּב. וְהַמְחַבֵּץ הֲרֵי הוּא תּוֹלֶדֶת בּוֹרֵר. וְכֵן הַבּוֹרֵר שְׁמָרִים מִתּוֹךְ הַמַּשְׁקִין הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת בּוֹרֵר אוֹ תּוֹלֶדֶת מְרַקֵּד וְחַיָּב. שׁ
Tap to expand
רִבִּי זְעִירָה רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם כָּהֲנָא. הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת חַיָיב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. זוֹמֵר כְּנוֹטֵעַ. נָטַע וְזָמַר בַּשַּׁבָּת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכָהֲנָא
Tap to expand
Bava Kamma · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
רַב אָשֵׁי אָמַר: כִּי אָמְרִינַן זוֹרֶה וְרוּחַ מְסַיַּיעְתּוֹ – הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שַׁבָּת, דִּמְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה; אֲבָל הָכָא – גְּרָמָא בְּעָלְמָא הוּא, וּגְרָמָא בִּנְזָקִין
Tap to expand