Melachah She'eina Tzricha L'Gufa

כְּמַאן — כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ — פָּטוּר עָלֶיהָ.

Tap to expand

תָּנוּ רַבָּנַן: הַחוֹתֶה גֶּחָלִים בְּשַׁבָּת לְהִתְחַמֵּם בָּהֶם וְהוּבְעֲרוּ מֵאֵילֵיהֶן – תָּנֵי חֲדָא: חַיָּיב, וְתָנֵי אִידַּךְ: פָּטוּר. הָדְתַנְיָא: חַיָּיב, קָסָבַר: מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִי

Tap to expand

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הָאָמַר: כׇּל מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ – פָּטוּר עָלֶיהָ.

Tap to expand

וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא: הַצָּד נָחָשׁ בְּשַׁבָּת, אִם מִתְעַסֵּק בּוֹ שֶׁלֹּא יִשְּׁכֶנּוּ — פָּטוּר, אִם לִרְפוּאָה — חַיָּיב. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִ

Tap to expand

וְעַל עַקְרָב שֶׁלֹּא תִּישָּׁךְ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הַמַּזִּיקִין נֶהֱרָגִין בְּשַׁבָּת. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: חֲמִשָּׁה נֶהֱרָגִין בְּשַׁבָּת, וְאֵלּוּ הֵן: זְבוּב שֶׁבְּאֶרֶץ מִצ

Tap to expand

אָמַר רַבִּי אַבָּא: הַחוֹפֵר גּוּמָּא בְּשַׁבָּת וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לַעֲפָרָהּ — פָּטוּר עָלֶיהָ. וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ חַיָּיב עָלֶיהָ —

Tap to expand

אַף בְּמוֹצִיא אֶת הַמֵּת לְקוֹבְרוֹ. אָמַר רָבָא: וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּמָר לַחְפּוֹר בּוֹ וְסֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת בּוֹ — דְּחַיָּיב. פְּשִׁיטָא, דְּאִי הָא נָמֵי מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה

Tap to expand

ברם צריך מהו למעבד ביה חבורה לרפואה כגון למישקל ליה דמא ומתעקר ליה שיניה כיון דלא לצעוריה קא מכוין שפיר דמי או דילמא זמנין דעביד ביה טפי ממאי דמתבעי ואתי לידי איסורא ת"ש דאיבעיא להו בן מהו שיקיז דם ל

Tap to expand

(שבת קנג.) מי שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לנכרי אין עמו נכרי מניחו על החמור הגיע לחצר החיצונה נוטל את הכלים הניטלין בשבת ושאינן ניטלין מתיר החבלים והשקים נופלים מאי טעמא שרו ליה רבנן למיתן כיסו לנכרי קים

Tap to expand

חמתו אחמתו לא קשיא הא ר' יהודה הא ר' שמעון הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה הא ר' שמעון דאמר פטור עליה. כבר פירשנו בפרק ראשון אבל דבריהם מתני' ר' יהודה היא דאמר מקלקל בחבורה פטור ובר

Tap to expand

מלאכה שאינה צריכה לגופה. דפליגי בה ר' יהודה ור' שמעון כבר כתבנוה בפרק יציאות השבת:

Tap to expand

ר' יהודה אומר כל מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה כבר פירשנוה בפרק יציאות השבת ואמרנו כי עיקרה הן דברי ר' יהודה שאמרם כאן בזו המשנה מעשה בא:

Tap to expand

לא קשיא הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה הא ר' שמעון דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה אבל עיקר דבריו של ר' שמעון במשנה בפרק המצניע (שבת דף צג) דתנן וכן כזית מן המת וכזית מהנביל

Tap to expand

רבא כר' נתן סבירא ליה דאמר חי נושא את עצמו. עיקר דבריו של ר' נתן בפרק המצניע (שבת דף צד) ר' נתן אומר על השחוטין חייב על החיים פטור מפני שהחי נושא את עצמו. רבא כר' שמעון סבירא ליה דאמר מלאכה שאינה צריכ

Tap to expand

כלומר הדבר שנא' לדעת ר' יהודה שהיה סובר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה וכבר הקדמנו פירושו בפרק הראשון [רישא] במאי עסקי' אי בחולה שיש בו סכנה מותר מיבעי ליה והעיקר דיליה הוא דאמר הכתוב (ויקרא י״ח:ה׳

Tap to expand

ואפילו לר' יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה הני מילי מתקן והאי מקלקל הוא. כבר פירשנו בפרק א' עיקר דבריו של ר' יהודה אבל מקלקל הוא והוא ששנינו במשנה בפרק ר' אליעזר אומר האורג (לקמן שבת דף ק

Tap to expand

(דף צט.) וכן לא ירוק: אמר רב יוסף השתין או רקק כשוגג חייב חטאת ואע"פ שלא עקר מעל גבו מקום ארבעה דאמר רבא זרק לפי הכלב ולפי הכבשן חייב אלמא מחשבתו משויא להו מקום הכא נמי מחשבתו משויא להו מקום והני מילי

Tap to expand

א"ר אבא החופר גומא בשבת ואינו צריך אלא לעפרה פטור עליה ואפילו לר' יהודה דאמר כל מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה הני מילי מתקן אבל האי מקלקל הוא:

Tap to expand

וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת, בְּחָנֶק. אֵימָא עַד דְּקָטִיל לֵיהּ מִיקְטַל, לָא סַלְקָא דַּעְתָּךְ, קְטַל אַחֵר בְּסַיִף, קְטַל אָבִיו בְּחָנֶק. הָנִיחָא לְמַאן דַּאֲמַר חֶנֶק קַל, אֶלָּא לְמ

Tap to expand

[דף קו ע"א] והא אנן תנן כל המקלקלין פטורין מתני' ר' יהודה דאמר מקלקל בחבורה פטור ברייתא ר"ש דאמר מקלקל בחבורה חייב ופלוגתייהו דר"י ור"ש לא אשכחן לה עיקר ברור בכולי תלמודא אלא שאנו תולין מחלוקתם זו בזו

Tap to expand