Melichah (Salting Meat to Remove Blood)

כתוב (א) בפ׳ ויקרא וכל קרבן מנחתך במלח תמלח לא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח הרי למדת שמליחת קרבנות מצות עשה ותניא בפ׳ הקומץ רבה (מנחות דף כ׳) אילו נא׳ על כל קרבנך תקריב מלח בלב

Tap to expand

כתוב (א) בפ׳ ויקרא וכל קרבן מנחתך במלח תמלח לא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח הרי למדת שמליחת קרבנות מצות עשה ותניא בפ׳ הקומץ רבה (מנחות דף כ׳) אילו נא׳ על כל קרבנך תקריב מלח בלב

Tap to expand

דיני מליחה כיצד סדר מליחה מדיח הבשר תחילה ואם הדיחו הטבח אין צריך להדיחו עוד ואם מלח ולא הדיחו תחילה י"א שאין לו תקנה עוד אף אם ידיחנו וימלחנו פעם אחרת ויש מתירין ולזה הסכים א"א הרא"ש זכרונו לברכה ומ

Tap to expand

אָמַר רַב נַחְמָן: דָּגִים וְעוֹפוֹת שֶׁמְּלָחָן זֶה עִם זֶה – אֲסוּרִין. הֵיכִי דָמֵי? אִי בִּכְלִי שֶׁאֵינוֹ מְנוּקָּב – אֲפִילּוּ עוֹפוֹת וְעוֹפוֹת נָמֵי אֲסִירִי, אִי בִּכְלִי מְנוּקָּב – אֲפִילּו

Tap to expand

וְלֵימָא לֵיהּ מִדִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ, וְכָבוּשׁ הֲרֵי הוּא כִּמְבוּשָּׁל!

Tap to expand

אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הַבָּשָׂר יוֹצֵא מִידֵי דָּמוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן מוֹלְחוֹ יָפֶה יָפֶה, וּמְדִיחוֹ יָפֶה יָפֶה. אִתְּמַר: רַב הוּנָא אָמַר: מוֹלֵחַ וּמֵדִיחַ. בְּמַתְנִיתָא תְּנָא: מֵדִיחַ וּמוֹלֵ

Tap to expand

תָּא שְׁמַע מִסֵּיפָא דְּסֵיפָא: אֲבָל אִם הָיָה טָמֵא מָלִיחַ וְטָהוֹר תָּפֵל – אָסוּר. טָמֵא מָלִיחַ וְטָהוֹר תָּפֵל הוּא דְּאָסוּר, הָא שְׁנֵיהֶן מְלוּחִין – שְׁרֵי.

Tap to expand

מַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחְלִיד, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מִפְּנֵי שֶׁהוּא דּוֹרֵס? קָסָבַר: מוֹלִיךְ וּמֵבִיא בִּמְלִיקָה כָּשֵׁר. וּמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁהוּא דּוֹרֵס, מַאי טַעְמָא לָא אָמ

Tap to expand

דין בשר כדי לצלות אין צריך למלוח. ואם לתת בקדירה צריך להדיחה תחילה ואחרי כן למולחה משני צדדין. וכן התרנגולת מבפנים ומבחוץ. ושימלח היטב שיהא אינו נאכל מחמת מלחו. ולשהות שיעור צלייה. ואחרי כן ידיח הבשר

Tap to expand

קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה רותח שמואל לטעמיה דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח כבוש הרי הוא כמבושל ואף ר' יוחנן סבר לה להא דשמואל דהא ר' אמי תלמידו של ר' יוחנן כד אימלח ליה בשרא בההיא פינכא תברה *בגמ'

Tap to expand

(דף קיג.) דג טהור שמלחו עם דג טמא מותר והוא שיהיה הטהור מליח והטמא תפל אבל אם היו שניהן מלוחין אסור ואצ"ל שהיה הטהור תפל והטמא מליח שהוא אסור אמר שמואל אין הבשר יוצא מידי דמו אא"כ מולחו יפה יפה ומדיחו

Tap to expand

סימן תנז (שעה) מליקות. יתברך שם יוצרנו לעד צוה למלוק קרבנות תורים ובני יונה בין עולת בין חטאת דכתיב בפ' ויקרא (א' ט"ו) בעולה ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ובחטאת העוף כתיב בפ' צו את אהרן ומלק את ראשו מ

Tap to expand

ושעור שהיית הבשר במלח, פי' רב יהודאי גאון זצ"ל כשיעור צלייתו [ושעור] דמלוח אמרינן דהוי כרותח דצלי, וכאשר הצלי מפליט את הדם כך המלח מפליט הדם. ושעור המלה כדתניא גבי קרבנות במנחות בפרק הקומץ רבה (מנחות

Tap to expand

ונסבין חבריא למימר רבי יהודה היא - אבל לרבנן שרי באכילה אפילו בו ביום וא"ת והא אין יכול למולחה בשבת וי"ל כגון שעבר ומלחה אי נמי בלא מליחה נמי שריא באומצא אע"ג דאיכא לאו בדם הנבלע באברים כדאמר בפרק דם

Tap to expand

אֵין הַבָּשָׂר יוֹצֵא מִידֵי דָּמוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מוֹלְחוֹ יָפֶה יָפֶה וּמְדִיחוֹ יָפֶה יָפֶה. כֵּיצַד עוֹשֶׂה. מֵדִיחַ הַבָּשָׂר תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מוֹלְחוֹ יָפֶה יָפֶה וּמַנִּיחוֹ בְּמִלְחוֹ

Tap to expand

כְּשֶׁמּוֹלְחִין הַבָּשָׂר אֵין מוֹלְחִין אוֹתוֹ אֶלָּא בִּכְלִי מְנֻקָּב. וְאֵין מוֹלְחִין אֶלָּא בְּמֶלַח עָבֶה כְּחוֹל הַגַּס. שֶׁהַמֶּלַח דַּק כְּקֶמַח יִבָּלַע בַּבָּשָׂר וְלֹא יוֹצִיא דָּם. וְצָ

Tap to expand

כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ לְבָשָׂר שֶׁצָּרִיךְ לְבַשְּׁלוֹ אֲבָל לְצָלִי מוֹלֵחַ וְצוֹלֶה מִיָּד. וְהָרוֹצֶה לֶאֱכל בָּשָׂר חַי מוֹלְחוֹ יָפֶה יָפֶה וּמְדִיחוֹ יָפֶה יָפֶה וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל. וְאִם

Tap to expand

אֵין מַנִּיחִין כְּלִי תַּחַת הַצָּלִי לְקַבֵּל מֵימָיו עַד שֶׁתִּכְלֶה כָּל מַרְאֶה אַדְמוּמִית שֶׁבּוֹ. וְכֵיצַד עוֹשִׂין. מַשְׁלִיכִין לְתוֹךְ הַכְּלִי מְעַט מֶלַח וּמַנִּיחַ הַכְּלִי עַד שֶׁיִּצָּ

Tap to expand

אמר ליה אביי לרב ספרא כי סלקת להתם בעי מינייהו כבדא מה אתון ביה פי' רש"י מ"כ מהו לבשל בקדירה לאחר שהוא נמלח דכיון דכולו דם לעולם פולט וחוזר ונבלע אבל לצלי מה שפולט נופל לארץ ומה שאין פולט מותר כל כמה

Tap to expand

אמר רב נחמן אמר שמואל קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה רותח. שמואל לטעמיה דאמר מליח כרותח כבוש כמבושל. ההוא בר יונה דנפל לכדא דכמכא שרי' רב חיננא. אמר רבא קסבר כי אמר שמואל מליח כרותח ה"מ היכא דאינו נאכ

Tap to expand