Niggun (Hasidic Melody)
A wordless melody used in Hasidic prayer and gathering to express what words cannot, lifting the soul beyond language.
The Hasidic spiritual melody (often wordless), considered a vehicle for achieving devekut and elevating consciousness. Each Hasidic dynasty preserves its own niggun corpus, with thousands of distinct melodies. The Baal HaTanya, R. Aharon of Karlin, and Modzitz are particularly known for their niggun repertoires. Chabad's 'Niggun of Four Bavot' is treated as especially holy.
How it traveled
- Meiri on PsalmsPerpignan · 1300explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- TanyaLiadi · 1797alludes
- Likutei MoharanBreslov (Ukraine) · 1802alludes
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
Key passages(20)
וְנֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית בְּיִשְׂרָאֵל, הִיא חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים״, וְ״אַתָּה נָפַחְתָּ בִּי״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, מַאן דְּ
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi · 1786 CE
וְהִנֵּה, עַל יְדֵי קִיּוּם הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, לִהְיוֹת גּוּפוֹ נִבְזֶה וְנִמְאָס בְּעֵינָיו, רַק שִׂמְחָתוֹ תִּהְיֶה שִׂמְחַת הַנֶּפֶשׁ לְבַדָּהּ, הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְקַלָּ
Tap to expand
דַּע, כִּי צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר, צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע, וְעַל יְדֵי זֶה ש
Tap to expand
וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת וְכוּ': (בראשית מ״א:א׳-ב׳)
Tap to expand
ובשעה שמאריכין בניגון. בסוף התיבה אבל לא בעוד שאומרים התיבה דאז צריך לשתוק וכמ"ש סכ"ו ואף על גב דבתיבת שלום א"א להמתין עד שיסיימו התיבה שהרי מאריכין בניגון קודם שיגמרו המ' דשלום מ"מ מאי דאפשר לתקן ולמ
Tap to expand
Brit Olam on Sefer Chasidim · Hayyim Joseph David Azulai (Chida) · 1768 CE
כל ניגון כמו שהוא מתוקן שהכל הלל"מ. אפשר דהכונה דהלל"מ שינגנו תורה לחוד וכו' דהא בניגון יש חילוק בין הארצות ואפילו במבטא וגם אפשר דהלל"מ לאו דוקא ועיין מ"ש הרב המפרש ודו"ק:
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וְיֵשׁ לְהַאֲרִיךְ וּלְהַנְעִים בְּנִגּוּן הַזְּמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַיּוֹם. וְאֵין לִמְחוֹת בִּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁמַּאֲרִיךְ בָּהֶם בְּנִגּוּן, אַף עַל פִּי שֶׁהַמּוֹחֶה מִתְכַּו
Tap to expand
וכבר כתבו הפוסקים, שמי שאין קולו ערב לשומעים לא ישורר בקול כי לא לרצון יהיה לפני השם, דחינך בעינן. ויבחר לו לשורר בשירי דוד המלך עליו השלום בשפה ברורה ובנעימה ונרצה לו לפני השם מאד, כי הוא הבוחר בדוד
Tap to expand
וכל אחד ישורר על שלחנו שירים נאים מענינא דיומא, דבר בעתו מה טוב, וזה עבודת השם חשובה מאד שכל מלאכי מרום וכל צבא המרום משתמשים בה, וזוהי עבודתם, וכלם פותחים את פיהם בשירה ובזמרה כמו שאנו אומרים ביוצר.
Tap to expand
למנצח וגו׳. כבר ביארנו בעלמות שהוא א׳ מכלי הניגון ונרא׳ שהוא מיוחד לעורר השמחה היתרה ולכן נתיחס לעלמות להיות כל שמחה גדולה נעדרת כלומ׳ לחשק העלמות ולנעם שיריהם. ואמ׳ למנצח ר״ל לאותו המשורר שבבני קרח ר
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וְכָל זֶה בְּנִגּוּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְעִימָה כְּעֵין שֶׁעוֹשִׂין בִּפְסוּקֵי דְזִמְרָה, אֲבָל לֹא כְּמוֹ הַמְשׁוֹרְרִים הַמַּאֲרִיכִים בְּשִׁיר וּמַפְרִידִים תֵּבָה מֵחֲבֶרְתָּהּ, וּכְבָר הִפְלִיגוּ הַ
Tap to expand
Sefer Charedim · Rabbi Elazar ben Moshe Azikri
(ג) משחרב בה״מ אסרו לשמוע קול ניגון כלי וכל מיני זמר ומשמיעי קול שיר ואוזן השומעת תיעקר: סוף מסכת סוטה והביאוה הרי״ף ורמב״ם וכל הפוסקים:
Tap to expand
Sefer Charedim · Rabbi Elazar ben Moshe Azikri
ולפי שכתבנו למעלה מצות ואהבת את ה׳ אלהיך שרשה ועיקרה וענפיה ומצאתי לרב בעל חובת הלבבות שזו המעלה היא תכלית כל מדות הטובות מאנשי החסד הנביאים והפרושים וסופה ואין מדרגה למעלה ממנו ולא אחריו ומפני זה סמכ
Tap to expand
Chidushei Agadot on Shevuot · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
שיר של פגעים כו' וי"א שיר של נגעים כו'. איך שיהיה ענינו להעביר רוח הטומאה מאותו מקום שנתקדש דפגעים הם בעצמם המזיקים ורוחות הטומאה השולטות במקומות שלא נתקדשו וכן הנגעים באים מהם שע"כ כל מצורע מחוץ למח
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְנַגֵּן בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים ב' אוֹ ג' נִגּוּנִים, מִשּׁוּם טֵרוּף הַדַּעַת, שֶׁכְּשֶׁרוֹצִים לָצֵאת מִנִּגּוּן לְנִגּוּן — צְרִיכִים לְכַוֵּן וּלְדַקְדֵּק יָפֶה לְהַשְׁמ
Tap to expand
ולכן איתא דבקושי התירו לדבר ד"ת בשבת כי היא בחי' שתיקה שלמעלה מבחי' דיבור שהשתיקה הוא בחי' בטול במציאות וכמ"ש ויכלו השמים לשון כלות הנפש. ולכן המצוה לשורר בשבת כמ"ש האריז"ל שהוא בחי' כלות הנפש. וגם ב
Tap to expand
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · 150 CE
ד"א עשה לך. אתה משתמש בהן, שאתה מלך, ואין אחר משתמש בהן, אלא דוד המלך, שנאמר ויעמדו הלוים (על עמדם) [וגו'] והשיר משורר והחצוצרות מחצרים (דה"ב כט כו כח), אמרו רבותינו אף החצוצרות שהיו במקדש אף הם נגנז
Tap to expand
מי שיש לו בן קטן מוטל בעריסה כדי שלא יבכה לא ירננו לו שירים וזמירות של גוים וגם לא נגונים של ישראל שהם להקב"ה אבל אם יש חרוזות מפסוקי תלמוד והוא מנגנם כדי שיזכרם ולא ישכחם אף על פי שהתינוק שותק ונהנה
Tap to expand
בראשונה לא היו החזנים חוזרים לאחו' אלא במקום שסיימו הצבור שם מתחילין כגון הצבור אומר נאוה תהלה. והעומד לפני התיבה מתחיל בפי ישרים, וכשהיו הפריצים ממהרים לומר הברכות ושבחות ולא במשך היה היורד לפני התיב
Tap to expand
הללויה - אמר רבי משה: בקדשו השמים. וככה ברקיע עזו, כמו: ועזו בשחקים. ורבי יהודה הלוי אמר: הללו אל שהוא בקדשו והטעם הדביר וההיכל וברקיע עזו הוא הארון וזה המשורר עם הלוים ידבר, שהם משוררים בנבלים ובכל מ
Tap to expand