Nusach HaTefillah (Liturgical Rite)
The liturgical rite a community follows—Ashkenaz, Sefard (Hasidic), Sephardic, Yemenite—each with its own prayer-book traditions.
The institution of distinct liturgical rites — Nusach Ashkenaz (Western and Eastern Ashkenazi variants), Nusach Sefard (the Lurianic-influenced rite used by most Hasidim), Nusach Edot HaMizrach (Sephardi), Nusach Ari (Chabad's specific Lurianic rite), Nusach Italki (Italian), Nusach Teimani (Yemenite, with Baladi and Shami sub-variants), Nusach Persi (Persian). Each is a coherent inheritance traceable to medieval sources and protected by minhag-avoteinu.
How it traveled
- BerakhotSura (Babylonia) · 500explains
- Tractate SoferimEretz Yisrael (travels) · 800explains
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Mishneh Torah, Prayer and the Priestly BlessingFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, The Order of PrayerFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Tosafot on BerakhotTroyes (Champagne) · 1230explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Chiddushei HaRa'ah on BerakhotBarcelona · 1290explains
- Meiri on BerakhotPerpignan · 1300explains
- Abudarham— · 1330explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Sefer HaTashbetzTunis · 1430explains
- Terumat HaDeshenVienna · 1460explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Beit YosefTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- DrishaLviv (Lemberg) · 1605explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1657explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1696explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Sheilat Yaavetz— · 1728explains
- Penei Yehoshua on BerakhotFrankfurt am Main · 1730explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach ChayimVilna (Vilnius) · 1780explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Chayyei AdamVilna (Vilnius) · 1810explains
- Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach ChayimPressburg (Bratislava) · 1839explains
Key passages(20)
Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Moses Sofer (Chatam Sofer) · 1785 CE
במג"א שוה לכל. נ"ב ואילו ידע זה הרשד"ם חלק או"ח סי' ל"ד לא היה כותב כמ"ש ע"ש. ועיין תשובות ח"ס או"ח סי' ט"ו ט"ז [שם כתב ע"ד אחד שמיחה בש"ץ שלא יעבור לפני התיבה בבגדי צמר להתפלל בנוסח ספרד כי אין הלובש
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ברכה שניה היא "אהבה רבה" לפי נוסח אשכנז, ו"אהבת עולם" לפי נוסח ספרד. ובגמרא (יא ב) יש פלוגתא בזה. וכתבו רבותינו בעלי התוספות דלכן תיקנו לומר בשחרית "אהבה רבה" ובערבית "אהבת עולם", עיין שם. וזהו כנוסח
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
האר"י ז"ל לא היה אומר פיוטים ופזמונים אלא מה שסידרו הראשונים כגון הקלירי, שנתקנו על דעת האמת. והמנהגים שנהגו בנוסחות התפילה אין לשנות ממנהג המקום, כי שנים עשר שערים בשמים נגד שנים עשר שבטים, וכל שבט י
Tap to expand
ולאחר שיסיים ברכה שנייה יאמר נקדישך ונעריצך וכו' ויענו אחריו קדושה ואומרים באשכנז נוסח אחר וזהו נקדש את שמך בעולמך כשם שמקדישין אותו בשמי מרום וכן כתוב על ידי נביאך וקרא זה אל זה ואמר ויש בו י"ד תיבו
Tap to expand
בערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה ירושלמי רבי יוסי בר בון בשם ריב"ל על שם שבע ביום הללתיך ר"נ בשם רבי מנא אומר כל המקיים שבע ביום הללתיך כאילו קיים והגית בו יומם ולילה הראשונה אשר בדברו מעריב ערבים ו
Tap to expand
ובאשכנז אין משנין בה כלל אלא אומרים בימות הגשמים ותן טל ומטר וכו' נראה דתרתי קאמר חדא דבאשכנז אין משנין בנוסחתה מימות החמה לימות הגשמים ולא כמנהג ספרד שבימות החמה אומרים ברכנו ובימות הגשמים ברך עלינו
Tap to expand
ואני תמה על מנהג ספרד שאומרים למעלה מכל הברכות וכו' בל' הקדש למה מפסיקים באמצע לומר בל' הקדש וא"ת גם לדברי ר"ע קשה למה מפסיק באמצע לומר בלשון הקדש יתברך וישתבח ויתפאר וכו' כבר תירץ ה"ר דוד אבודרהם כי
Tap to expand
ואומרים באשכנז נוסח אחר וזהו נקדש וכו' עד בשמי מרום וכן כתוב על יד נביאך וקרא וכו' ויש בו י"ד תיבות וכו' כצ"ל ורצונו לומר דיש בו י"ד תיבות עד תחלת הפסוק וקרא וכו' וא"כ צ"ל וכן כתוב על יד נביאך דלא כנו
Tap to expand
ולאחריה במקום שנוהגין וכו' עד כתב רב עמרם לא אמרינן האל וכו' כ"כ המרדכי בשם בה"ג דהכי נהוג במתיבתא והר"א טירנא כתב עוד דאף בחתימה אין אומרין האל הנפרע אלא בא"י הנפרע כיון שגם עתה הזכיר השם וכתב עוד שי
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
מהצבור. והאר"י ז"ל לא היה אומר פיוטים ופזמונים אלא מה שסדרו הראשונים כגון הקליר שנתקנו ע"ד האמת: וכן לא היה אומר יגדל אמנם המנהגים שנהגו בשרשי התפלה אין לשנות ממנהג מקומו כי י"ב שערים בשמים נגד שנים
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[א] [לבוש] צח ונקי וכו'. ויען שראיתי הרבה שינויים בנוסחאות רמיתי אנפשיה ועיינתי בראשונים לתקן נוסחת ברכת המזון כתיקונה וזה יצא ראשונה, וברחמים נותן לחם, כן הוא בר' דוד אבודרהם ולא בנוסחא הוא נותן. לא
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ודע כי התפילה עד אחר שמונה עשרה נחלקה לארבע חלוקות: הראשונה עד "ברוך שאמר", והשניה עד "יוצר אור" והם פסוקי דזמרה, והשלישית מ"יוצר אור" עד "גאל ישראל" והרביעית היא שמונה עשרה. ומרומזים לענינים גבוהים ו
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ודוד המלך עליו השלום אמר "ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה, וישמע קולי". ואמר: "תכון תפילתי קטורת לפניך" – הרי שהתפילה חשובה כקטורת. ודניאל הצדיק גם בהיותו בגדולה היה מתפלל שלוש פעמים ביום, כדכתיב: "וזמני
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(יג) בכל לשון - ומצוה מן המובחר הוא דוקא בלשון הקודש ועיין בסימן ס"ב ס"ב ובמשנה ברורה שם מה שכתבנו בשם האחרונים בזה וגם עיין בתשובת ח"ס או"ח סי' פ"ד ופ"ו שהאריך בכמה ראיות דמה שהתירו להתפלל בכל לשון ה
Tap to expand
Olat Reiyah · Avraham Yitzchak HaKohen Kook · 1900 CE
נוסח מטבען של הברכות והתפלות הנתון בזה הנהו, בעיקרו, עד "יהי כבוד", הנוסח הכתוב בהתחלות־הדבורים בכתי"ק זה של אאמו"ר הרב זצ"ל בעצמו, ומשם ולהלן הוא הקבוע בשולחן־ערוך, בהגהות הרמ"א, בהוראות המשנה־ברורה,
Tap to expand
שכח תפלת מנחה בערבי ימים שנוסח התפלה מתחלף, כגון ערב שבת כשהוא מתפלל ערבית פעם שניה לתשלומי מנחת חול ששכח אינו מתפלל כנוסח מה ששכח אלא כנוסח שהוא בו עכשיו, טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל ערבית שתים
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
והשיאנו ה' אלקינו פירשנוהו למעלה. ורבינו יצחק הלוי הנהיג בגרמישא שלא לאומרו אלא מתחיל מן קדשנו במצותיך תן חלקנו וכו' לפי שברכת מועדיך לא שייך אלא בשלש רגלים שאמ' שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וסמיך ליה
Tap to expand
Terumat HaDeshen · Israel Isserlin · 1440 CE
תשובה יראה דיש קצת לחלק בדבר אשירי כתב בשילהי ר"ה דיש לומר יום תרועה כשחל בחול וכן כתב בהגה"ה במיימון דכך איתא במס' סופרים ואח"כ כתב שכן הוא מנהג אשכנז. אמנם אחד מהגדולים קבל מרבותיו שיש לומר לעולם זכ
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור כך היא הנוסחא המפורסמת והמדקדקים לומר לזרע יעקב תזכור משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות ואינו אלא טועה: הגה ואומרים עלינו ומלוך והש"ץ מוסיף אוחילה ושאר פיוטים כל מקום לפי מנהג
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[א] רפאינו וכו'. כתב רש"ל שאין לומר רפאינו ה' אלהינו אלא רפאינו ה' ונרפא, וכתב מעדני מלך שכן מוכח מטור וכלבו שכתבו שיש בהן עשרים ושבע תיבות, וזהו לפי הנוסח רפאינו ה' ונרפא וכו', עד כאן. ולעניות דעתי א
Tap to expand