Pidyon HaBen Seudah (Redemption Meal)
Thirty days after a firstborn son's birth, a festive meal accompanies the ritual where his father redeems him from a kohen.
The festive meal at a Pidyon HaBen ceremony — itself considered a seudat mitzvah of significant merit (Magen Avraham O.C. 305:10). Eating at a pidyon haben is treated by tradition as equivalent to attending 84 fasts (Pri Chadash, Sedei Chemed). Universal across Orthodox communities.
How it traveled
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
יֵשׁ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְאֵינוֹ בְכוֹר לַכֹּהֵן, בְּכוֹר לַכֹּהֵן וְאֵינוֹ בְכוֹר לַנַּחֲלָה, בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְלַכֹּהֵן, יֵשׁ שֶׁאֵינוֹ בְכוֹר לֹא לַנַּחֲלָה וְלֹא לַכֹּהֵן. אֵיזֶהוּ בְּכוֹר לַנּ
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · 1563 CE
מי חייב בפדיון בכור ומתי ראוי לפדיון וכל דיניו. ובו ל"א סעיפים:מצות עשה לפדות כל איש מישראל בנו שהוא בכור לאמו הישראלית בה' סלעים שהם ק"כ מעים שהם שלשים דרהמים כסף מזוקק: (וע"ל סי' רצ"ד כמה היא המעה ו
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
סְעֻדַּת פִּדְיוֹן הַבֵּן בִּזְמַנּוֹ, דְּהַיְנוּ בְּיוֹם ל"א לְלֵדָתוֹ — דִּינָהּ כִּסְעֻדַּת מִילָה. אֲבָל אִם אֵרַע אֵיזֶה אֹנֶס שֶׁלֹּא פְדָאוֹ בְּיוֹם ל"א — אֵין לִפְדּוֹתוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְלַ
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(כ) להתענות וכו' - ואם חל יום ל"א של לידת בנו בשבת שצריך לעשות הפדיון ביום א' דהוא פדיון שלא בזמנו מסתפק המ"א אם הוי סעודת מצוה ומותר לאכול כשחל בעשי"ת או לא (ואינו דומה לברית מילה דהוי סעודת מצוה אף
Tap to expand
ואח"כ נוטל הכהן את הכסף בידו ומוליכו על ראש הבן ואומר כסף זה חלופו של זה זה תחת זה זה מחול על זה יצא כסף זה לכהן ייכנס הבן לחיים לתורה ולחופה וליראת שמים ומברך הכהן את אבי הבן ואומר יהי רצון מלפני אלה
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
כתב רבינו הרמ"א בסעי' י"א י"א דאין לעשות פדה"ב בחוה"מ ויש מתירין וכן עיקר עכ"ל וטעם האוסרים משום דאין מערבים שמחה בשמחה כמו סעודת נשואין שאסור בחוה"מ כמ"ש בא"ח סי' תקמ"ו ואף שבפדיון אין מברכין שהשמחה
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ה] [לבוש] שכיון שזמנו וכו'. בתוס' מועד קטן דף מ"ח ד"ה מפני וכו' מבואר דאף שלא בזמנו מותר משום דלא חשיב שמחה בשמחה כי אם בשעת נישואין בלבד וגם קשיא על הלבוש מתוס' שם דמשמע דסעודת פדיון הבן חשיב שמחה י
Tap to expand
Dagul MeRevava on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yechezkel Landau (Noda BiYehudah) · 1750 CE
ולענ"ד יעשה גוף הפדיון עם הסעודה בליל מ"ש ואין זה דומה למ"ש הש"ך שם דשם יום ל"א הוא תענית ציבור לכן אין מקדימין הפדיון ללילה שלפניו משום דלפעמים בליל א' אכתי לא נשלם כ"ט י"ב תשצ"ג אבל נדון זה של המג"א
Tap to expand
Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Shabbatai HaKohen (Shach) · 1641 CE
אם לא שמל בנו הבכור כו'. ואין נוהגין כן מעולם אלא אין מברכין שהחיינו כלל אפי' ישראל שמל בנו הבכור וכן בדין וגם הרב שהוציא זה ממהרי"ל וכ"כ בד"מ וז"ל ומהרי"ל כתב דאין לאב לברך שהחיינו אא"כ מל בעצמו בנו
Tap to expand
[יט] מצוות עשה ולא תעשה מדברי קבלה ודברי סופרים התלויות בפה ובושט: לענג השבת בתבשילין טובים, ערבים לחכו. מצות סעדה רביעית במוצאי שבת, שיסדר שלחן אפלו לכזית. מצות סעדת פורים. לאכל סעדת נשואין ומילה. אר
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(יב) ברית מילה - אפילו אם אינה בשמיני ללידתו כגון שהיה חולה בשמיני ונדחית מ"מ מקרי זמנה קבוע דכל שעתא ושעתא זמניה הוא דאסור להניחו ערל אפילו יום אחד וכן בפדיון הבן אפילו עבר זמנו מ"מ כיון שמן הדין אפי
Tap to expand
והוא הדין שאומ׳ שהשמח׳ במעונו לכל סעודה של שמחה כגון סעודת פדיון הבן וכיוצא בה מדאמר גבי סעודת ברית מילה שאין אומרין אותה משו׳ צערא דינוקא מכלל דאי לאו הכי אמרי ליה בכל סעודת שמחה ולעולם אומ׳ אותו כל
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
ואם אמר ליה לאחר ל' יום כו'. א"ל א"כ אמאי כתב בסעיף י"א דימתין עד יום א' אמאי לא יפדה ביום ו' ויאמר יהא בני פדוי לאחר ל' תירץ בת"ה סי' קס"ט דא"א לעשות אז הסעודה וברכת פדיון ורש"ל בתשובה סי' י"ז כתב דב
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ז] ברית מילה וכו'. ויזהרו להתחיל קודם תשע שעות זמניות ואם לא התחילו מותר להתחיל אחר כך (ב"ח). כתב בשל"ה דף קל"א מורי מהר"ש היה סנדק בערב שבת ולא רצה לילך על הסעודה מאחר שהיה מנין בלעדו ולמד כן ממילה
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה בְּיוֹם הַמִּילָה. שֶׁכָּל מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְֹרָאֵל בְּשִׂמְחָה (כְּמוֹ מִצְוַת מִילָה), עֲדַיִן עוֹשִׂין בְּשִׂמְחָה. וּכְתִיב, שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ וְגוֹ'
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
יש מי שאומר דהמתענה בראש השנה – אין לו לאכול אפילו כשיש ברית מילה, שהרי בלאו הכי הוי יום טוב, ומכל מקום מתענה. אם כן, מה יוסיף הברית מילה (שערי תשובה בשם שבו"י)? ודברי טעם הן. וכל שכן בתענית חלום, דאפ
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · 1563 CE
בשעה שנותן הפדיון לכהן מברך אקב"ו על פדיון הבן וחוזר ומברך שהחיינו ואח"כ נותן הפדיון לכהן ואם פודה עצמו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לפדות הבכור ומברך שהחיינו. (רמב"ם שם ד"ה) : הגה וי"א דאף הפודה עצמו
Tap to expand
Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Jacob Reischer · 1690 CE
יש לנהוג כסברא ראשונה. ואם חל ע"פ בע"ש מתענין בע"ש: וכתב מהרי"ל בתשובה סי' קע"ג דתענית בכורים צריך להשלים דהוי ת"צ ע"ל סי' רמ"ט. ואם קשה להם התענית ביום ה' כיון שאין רשאי לסעוד טרם בדיקת חמץ ויש בכו
Tap to expand
Beur HaGra on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Vilna Gaon · 1750 CE
נוהגים לעשות כו'. בפר"א שם ר' ישמעאל אומר לא עיכב אברהם מכל אשר צוהו וכשנולד יצחק בן שמנת ימים הגישו למילה שנאמר וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים והגישו למנחה ע"ג המזבח ועשה שמחה ומשתה מכאן אמרו חכ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ומה שאומרים לשון "מעונו" מפני שמשם מברך הקב"ה את ישראל, כדכתיב "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ" וגו' (דברים כו טו), ובתפלה למשה (תהלים צ א) אמר "ה' מָעוֹן אַתָּה
Tap to expand