Shamor and Zachor (Guard and Remember)
Shabbat is a paradox: you actively celebrate it while carefully avoiding work.
Shabbat, the Jewish day of rest, has two faces that seem opposite but work together. One face is remembrance—actively celebrating through blessing the wine, enjoying good food, and honoring the day with beauty and intention. The other face is restraint—avoiding the kinds of creative work and labor that characterize the rest of the week. Think of it like a musical rest: the silence is as important as the notes, and both define the melody.
The Talmud noticed that the Torah gives two slightly different versions of the Shabbat commandment: Exodus says 'remember' (zakhor), while Deuteronomy says 'guard' or 'keep' (shamor). Rather than seeing these as contradictory, Jewish sages understood them as two dimensions of a single practice, so inseparable they were uttered together by divine voice. You don't truly observe Shabbat by passively refraining from work; you don't truly celebrate it without also protecting its sanctity through restraint.
This tension—between active joy and disciplined stillness—became central to how Jewish mystics understood Shabbat's spiritual power. The day was not merely a break from labor, but a microcosm of creation itself: a world where divine presence could be felt most directly because ordinary doing had paused.
How it traveled
- DeuteronomyEretz Yisrael (travels) · -1000explains
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · 250explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- BerakhotSura (Babylonia) · 500explains
- PesachimSura (Babylonia) · 500explains
- Sheiltot d'Rav Achai GaonPumbedita · 750explains
- Halakhot GedolotSura (Babylonia) · 760explains
- Pirkei DeRabbi EliezerEretz Yisrael (travels) · 800explains
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · 900explains
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Rashi on ExodusTroyes (Champagne) · 1080explains
- Bekhor Shor— · 1145explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Guide for the Perplexed— · 1190explains
- Chizkuni— · 1220explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Ramban on ExodusGirona · 1265explains
- Meiri on PesachimPerpignan · 1300explains
- Sefer HaChinukhBarcelona · 1300explains
- Abudarham— · 1330explains
- Menorat HaMaor— · 1391explains
- Sefer HaIkkarim— · 1425explains
- Akeidat YitzchakTarragona · 1490explains
- Abarbanel on TorahNaples · 1505explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Kli Yakar on ExodusPrague · 1610explains
- Chidushei Agadot on ShabbatPosen (Poznań) · 1612explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Magen Avraham— · 1665explains
Key passages(20)
שָׁמ֛֣וֹר אֶת־י֥וֹם֩ הַשַּׁבָּ֖֨ת לְקַדְּשׁ֑֜וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖֣ ׀ יְהֹוָ֥֣ה אֱלֹהֶֽ֗יךָ׃
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · 200 CE
(שמות כ,ז) ["זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ."] "זָכוֹר" (דברים ה,יא) וְ"שָׁמוֹר", שְׁנֵיהֶם בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ. (שמות לא,יד) "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת", (במדבר כח,יט) "וּבְיוֹם הַשַּׁבּ
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · 200 CE
"זָכוֹר" וְ"שָׁמוֹר", "זָכוֹר", מִלְּפָנָיו וְ"שָׁמוֹר", מֵאַחֲרָיו. מִכָּן אָמָרוּ: מוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ. מָשָׁל לַזְּאֵב, שֶׁהוּא טוֹרֵד מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו.*טוֹרֵד: מגרש, מרחיק, מתו
Tap to expand
שמור. וּבָרִאשׁוֹנוֹת הוּא אוֹמֵר "זָכוֹר", שְׁנֵיהֶם בְּדִבּוּר אֶחָד וּבְתֵבָה אַחַת נֶאֶמְרוּ, וּבִשְׁמִיעָה אַחַת נִשְׁמְעוּ (מכילתא):
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
טעמי מצוות השבת – תיקון הנפש והגוף2 למצווה זו הובאו שני טעמים שונים, משום שהם לשני עניינים שונים. בטעם להחשבת השבת, א) נאמר בעשר הדברות הראשונות: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים" וכו' (שם); ב) ובמשנה תורה (=חומש
Tap to expand
Chizkuni · R. Chizkiyah ben Manoach (Chizkuni) · 1220 CE
כאשר צוך פי׳ רש״י במרה. בדברות ראשונות נאמרה בם זכור דקאי הוא אשבת שנתן במרה לא הוזקק לכתוב כאשר צוך אבל בדברות הללו שלא נאמר בם זכור אלא שמור צריך לכתוב שם כאשר צוך כדי לפרש בו במרה לפי שמכאן ולהלן
Tap to expand
ויש מוסיפין בברכה זו כשאמרו זכר למעשה בראשית אומ׳ וליציאת מצרי׳ וכן נמי באתה קדשת אחר ויכולו אומרים ויום השביעי רצית בו וקדשתו חמדת ימים אותו קראת זכר למעשה בראשית וליציאת מצרים. אלהינו ואלהי אבותינו
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
זכור את יום השבת לקדשו, ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, וביום השביעי שבת לה' אלהיך וגו'. וגרסינן במכילתא זכור את יום השבת לקדוש, וכתי' (שמות כ, יג) כנגדו על הלוחות לא תענה ברעך עד שקר. מגיד שכל מי שהו
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
ארבעה דברים נאמרו בשבת, שנים מן התורה, והם זכור ושמור, ושנים מן הנביאים, והן כיבוד ועונג. ושניהם בפסוק אחד, שנא' (ישעיהו נח, יג) וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר.
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
וגרסי' במכילתא זכור ושמור, זכור מלפניו ושמור מאחוריו. משל למה הדבר דומה, לאריה שהיה בשדה, וכל בני אדם מתפחדין ממנו ונשמרין ממנו מלפניו ומלאחוריו. ומה אם הארי, שאינו ממית אלא בעולם הזה, בני אדם נזהרין
Tap to expand
Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE
והבן זה כי הוא נפלא מאד בפירוש המאמר הזה שלא ראיתי לאחד מן המפרשים בו באור מספיק. כי יש מי שאומר כי בעבור שלשון זכור יורה על מצות עשה ושמור על מצות לא תעשה, כמו שאמרו רבותינו ז״ל השמר פן ואל אינו אלא
Tap to expand
Chidushei Agadot on Shabbat · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
חד כנגד זכור וחד כנגד שמור כו'. דאע"ג דזכור ושמור בדבור אחד נאמרו כדאמרינן פרק שבועות שתים מ"מ הוו תרי מילי זכור הוא עשה ושמור הוא לא תעשה כמפורש בדברי הרמב"ן וכבר הארכנו בזה פרק שבועות שתים ע"ש ומטעם
Tap to expand
Chidushei Agadot on Shevuot · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
זכור ושמור בדבור אחד נאמרו כו'. פי' הרמב"ן שזכור הוא מצות עשה ושמור הוא ל"ת כמ"ש כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא ל"ת ועיין באורך בפירושו וכן מוכיח סוגיא דשמעתין דקאמר כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה וה
Tap to expand
Kli Yakar on Exodus · Shlomo Ephraim Luntschitz · 1598 CE
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. רָאֹה רָאִינוּ לָתֵת טוּב טַעַם וָדַעַת עַל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁנִּמְצְאוּ בְּדִבְּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְאַחֲרוֹנוֹת: א׳, בָּרִאשׁוֹנוֹת כְּתִיב ״זָכוֹר אֶת יוֹם הַש
Tap to expand
Kli Yakar on Exodus · Shlomo Ephraim Luntschitz · 1598 CE
וּבְזֶה יְתוֹרְצוּ כָּל הַשִּׁנּוּיִים הַלָּלוּ, בָּרִאשׁוֹנוֹת אָמַר זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. לֹא רָצָה לוֹמַר ״שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת״, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לָאֻמּוֹת לֵאמֹר:
Tap to expand
Kli Yakar on Exodus · Shlomo Ephraim Luntschitz · 1598 CE
וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כִּי הַנֶּעְלָם מִן זָכוֹר כְּשֶׁתִּכְתּוֹב זַיִ״ן כַּ״ף רֵישׁ סוֹף תֵּיבוֹת נֶפֶשׁ, וְהַנֶּעְלָם מִן שָׁמוֹר כְּשֶׁתִּכְתּוֹב שִׁי״ן מֵ״ם רֵי״שׁ סוֹף תֵּיבוֹת נְשָׁמָה, רֶמֶז לְתוֹס
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וכן מפורש בסמ"ג (עשין כ"ט) וזה לשונו: "זכור את יום השבת… וצריך לקדשו בכניסתו וביציאתו… אחת בכניסתו היא 'זכור', ואחת ביציאתו מוזכרת דכתיב גבי 'שמור', שאומר במדרש שזהו על יציאת שבת" עכ"ל, וגם בספר החנוך
Tap to expand
Torah Temimah on Torah · Barukh HaLevi Epstein · 1898 CE
זכור את יום השבת. תניא, זכור ושמור בדבור אחד נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ומה שאין האוזן יכול לשמוע נובירושלמי ומכילתא ובתוס' ובפירש"י בפסוק זה חשיבי כל הדברים שנאמרו בדבור אחד, שוא ושקר [ע"ל בפסוק י"ג
Tap to expand
Sefer Charedim · Rabbi Elazar ben Moshe Azikri
(ב) כתב רמב״ן בפסוק זה נכללו שתי מצות א׳ קידוש בליל שבת שדרשו ז״ל מתיבת לקדשו שתזכרנו בפה ותקדשנו בתחיל׳ כניסתו מלשון קידוש ב״ד שהיו מקדשין את החדש ואת היובל ואומרי׳ מקודש מקודש, מצו׳ שנית והוא עיקרו
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
ואחי ר' בנימין נר"ו פי' מה שאומרים ושמרו על שם זכור ושמור שמור בתפלה וזכור בקדוש כדאמרינן זכור זכריהו על היין בכניסתו. ושמרו כנגד שמור לומר כל השומר שבת כתקנה השבת משמרתו. שאלו מקמי רב נטרוניא גאון זצ
Tap to expand