Tu B'Shvat (New Year of the Trees)
The 15th of Shvat — the Mishnaic 'New Year of the Trees,' originally for tithing fruit and revived in Kabbalistic and Zionist traditions as a celebration of the Land.
The 15th of Shvat, designated by the Mishnah as 'Rosh HaShanah la-ilanot' — the new year for trees, primarily for tithing purposes. Mishnah Rosh HaShanah 1:1 (Beit Hillel vs. Beit Shammai on whether 1 or 15 Shvat); Bavli RH 14a. Lurianic Tzfat developed the Tu B'Shvat seder of fruits with kabbalistic kavanot (Pri Etz Hadar, 17c.); revived as an ecological/Zionist holiday in the modern period.
How it traveled
- Jerusalem Talmud BikkurimTiberias · 400explains
- Rosh HashanahSura (Babylonia) · 500explains
- Tosafot on Rosh HashanahTroyes (Champagne) · 1230explains
- Meiri on Rosh HashanahPerpignan · 1300explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahPrague · 1700explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Penei Yehoshua on Rosh HashanahFrankfurt am Main · 1730explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Tosefta Kifshutah on Sheviit— · 1936explains
Key passages(20)
רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלֹּוֹ בְּט"ו בִּשְׁבָט. רִבִּי יוֹחָנָן שָׁאַל לְרִבִּ
Tap to expand
Rosh Hashanah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ.
Tap to expand
Tosafot on Rosh Hashanah · Tosafot · 1150 CE
ופירות נטיעה זו אסורין עד ט"ו בשבט. דנהי דלנטיעה ר"ה תשרי לענין ערלה לאילן מיהא ט"ו בשבט כדדריש רבי ינאי מדכתיב ובשנה הרביעית ובשנה החמישית והא דקבעי שבט ר"ה הואיל ויצאו רוב גשמי שנה כדאמרינן לקמן (רא
Tap to expand
Meiri on Rosh Hashanah · Menachem HaMeiri · 1280 CE
באחד בשבט ר"ה לאילן לענין מעשר שאף הפירות אינן מתעשרות מן החדש על הישן והוקבע זמן זה לאילן מפני שהפירות אין עשורן הולך אחר לקיטתן כירק אלא אחר חנטת האילנות וזמן חנטה הוא בשבט שעברו רוב גשמים ומפני זה
Tap to expand
אתרוג שוה לאילן לילך אחר חנטה לערלה ולרבעי ולשביעית אבל לענין מעשר הולכין בו אחר לקיטה כירק וראש השנה שלו חמשה עשר בשבט ואינו מעשר ממה שנלקט קודם חמשה עשר ואם היא שנה שניה הנכנסת לשלישית כל שנלקט קודם
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
אם חל ט"ב בשבת מותר בכלן אפי' בתשמיש המטה: הגה ויש אוסרים בתשמיש המטה וכן נוהגין: (טור בשם ר"י ואגור ומנהגים):
Tap to expand
בט"ו בשבט. ראש השנה לאילנות. ונוהגין האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות (תיקון יששכר דף ס"ב כ"ה):
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[יד] ולא בט"ו בשבט וכו'. שהוא ראש השנה לאילנות, ונוהגים האשכנזים להרבות בו מיני פירות של אילנות לכבוד שמו של יום, תיקון יששכר. ופשוט דכל זה לענין תחנון, אבל למנצח אומרים אף בט"ו באב ושבט וימי ניסן ותש
Tap to expand
Penei Yehoshua on Rosh Hashanah · R. Yaakov Yehoshua Falk (Pnei Yehoshua) · 1702 CE
בגמרא באחד בשבט ר"ה לאילן מ"ט א"ר אלעזר א"ר אושעיא הואיל ויצאו רוב גשמי שנה. ומשמע דבית שמאי ובית הלל פליגי אימתי יצאו רוב גשמי השנה דלמר באחד בשבט ולמר בט"ו. והיה נראה לכאורה דתליא בפלוגתא דר' מאיר ו
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
בַּחֲמִשָּה עָשָׂר בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת. אֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן. וְנוֹהֲגִין לְהַרְבּוֹת בּוֹ בְמִינֵי פֵרוֹת אִילָנוֹת.
Tap to expand
Rosh Hashanah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: הוֹאִיל וְיָצְאוּ רוֹב גִּשְׁמֵי שָׁנָה, וַעֲדַיִין רוֹב תְּקוּפָה מִבַּחוּץ.
Tap to expand
Rosh Hashanah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אֲבָל אִילָן הָעוֹשֶׂה בְּרִיכָה אַחַת, כְּגוֹן דְּקָלִים וְזֵיתִים וְחָרוּבִין, אַף עַל פִּי שֶׁחָנְטוּ פֵּירוֹתֵיהֶן קוֹדֶם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט — מִתְעַשְּׂרִין לְשָׁנָה הַבָּאָה.
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Zechariah Mendel ben Aryeh Leib · 1665 CE
שיחנטו. הטעם דכל שהוא חונט בין תשרי לט"ו בשבט היינו מחמת יציקת מים שלפני ר"ה והרי הן כאלו חנטו קודם תשרי וכיון שכן ליכא לאפלוגי בין שנטעה מ"ד יום לפני ר"ה או פחות מכן. הר"ן כתב הש"ך בשם הרא"ש דהאידנ
Tap to expand
Beur HaGra on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Vilna Gaon · 1750 CE
הא דאמרינן כו'. רמב"ם וביאר שם שאם נטען מט"ו בשבט ואילך עד מ"ד יום קודם ר"ה חשבינן עד ט"ו בשבט של רביעית ומי"ו באב עד ר"ה אסור ער ר"ה של רביעית ומאחר ר"ה עד ט"ו בשבט חשבינן ג' שנים מיום ליום והראב"ד כ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ג' שנים של ערלה אינם נמנים מיום ליום אלא אזלינן אחרי שנת העולם שהוא ר"ה וקיי"ל דשלשים יום בשנה חשוב שנה (ר"ה י':) וקמ"ל דעד שיושרש האילן בארץ צריך י"ד יום מיום נטיעתה (יבמות פ"ג.) והל' יום צריך לחשוב
Tap to expand
Rosh Hashanah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט — כְּבֵית שַׁמַּאי? הָכִי קָאָמַר: שְׁלֹשָׁה לְדִבְרֵי הַכֹּל, בְּאֶחָד בִּשְׁבָט — מַחְלוֹקֶת בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל.
Tap to expand
Torah Temimah on Torah · Barukh HaLevi Epstein · 1898 CE
שלש שנים. באחד בתשרי ראש השנה לנטיעה קפגאילן שנטעו מ"ד יום קודם ר"ה חוץ מיום הקליטה, דהיינו י"ד יום בכדי שיקלוט האילן וישתרש בקרקע [שזה שיעור קליטה והשרשה] ואח"כ עוד ל' יום שיחשב שנה, אז כשהגיע תשרי ע
Tap to expand
Jerusalem Talmud Rosh Hashanah · 375 CE
משנה: בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִיטִּין וְלַיּוֹבֵילוֹת וְלַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל א
Tap to expand
Moed Katan · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ קוֹרִין אֶת הַמְּגִילָּה בַּכְּרַכִּים, וְיוֹצְאִין לְקַוֵּוץ אֶת הַדְּרָכִים, וּלְתַקֵּן הָרְחוֹבוֹת, וְלָמוֹד הַמִּקְוָאוֹת. וְעוֹשִׂין כׇּל צוֹרְכֵי רַבִּים, וּמְצַיְּנִין
Tap to expand
Mishneh Torah, Second Tithes and Fourth Year's Fruit · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעֲשַׂר תְּבוּאוֹת וְקִטְנִיּוֹת וִירָקוֹת. וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא אֶחָד בְּתִשְׁרֵי. וּבְט"ו בִּשְׁבָט הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעֲש
Tap to expand