V'ani Tefilati / Extended Tachanun (Mon-Thurs)
On Mondays and Thursdays, Jews recite an extra prayer asking God for mercy, tied to Torah reading days.
In Jewish prayer services, there's a moment called *tachanun*—a time when worshippers pour out heartfelt pleas for forgiveness and mercy. On most days, this is brief. But on Mondays and Thursdays, something special happens: the prayer expands. Worshippers add a longer recitation that begins with the words *V'hu Rachum*—'And He is merciful'—drawing out the moment of vulnerability and appeal.
Why those two days? Because Mondays and Thursdays are the traditional days when Torah (the Five Books of Moses) is publicly read in synagogues. The idea is ancient: these are days when the community gathers around sacred text, and with that gathering comes a heightened awareness of divine judgment and the hope for divine compassion. The extended prayer emerged from the Geonic period—the era of Jewish scholars in Iraq after the Talmud was closed—and became woven into the fabric of Jewish worship across many communities.
The practice reflects a beautiful logic: when we encounter God's law most directly, we also need to encounter God's mercy most directly. The extended *tachanun* is thus a kind of choreography—a way the prayer service itself breathes differently on those particular days.
How it traveled
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
בשני ובחמישי מוסיפין לומר תחנונים וכו' אבל בכל אלו הארצות אין נוהגים לומר אלא והוא רחום כאשר הוא כתוב בסידורים. טעם תיקון זה דוהוא רחום מפורש בכלבו דע"י מעשה נס גדול נתקן ועכשיו נוהגים לומר תחנונים ג'
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
סדר והוא רחום והגבהה התורה. ובו ב סעיפים:הגה נוהגין להרבות בתחנונים בשני וחמישי [טור] ואומרים והוא רחום ואומרים אותו בקול רם ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר: הגה וכן נוהגין לאומרו מעומד
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ולפיכך אומרים "והוא רחום" באריכות כנדפס בסידורים. וכתבו הקדמונים שנתקן על ידי שלושה זקנים על ידי נס שנעשה להם, שהצילן הקדוש ברוך הוא מן האש שלא שלט בהם כששרפן הגמון אחד. וכתב רבינו הבית יוסף שאומרים א
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(א) נוהגין להרבות וכו' - יש מקומות שנוהגין לומר קודם והוא רחום י"ג מדות של רחמים ווידוי:
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
ונהגו בטוליטולה לומר והוא רחום כמו בחול, אע"פ שלא התקינו רז"ל לאומרו בערבית בחול כי אם על המלקות, לפי שהלוקין היו מלקין אותם בערבית כדי שיתכפר להם מה שחטאו כל היום, והיו אומרים והוא רחום אחר המלקות, ו
Tap to expand
סדר תפלת ערבית אומר והוא רחום וכו' פי' ג' טעמים יש בו אחד כיון שאין בערבית תמיד לכפר תקינו לומר פסוק והוא רחום לבקש ממנו יתברך שהוא ברחמיו יכפר עון וגו' אע"פ שאין שם קרבן. ב' שהוא תפלה שיקובל לפניו המ
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
נוהגין ברוב המקומות בספרד לומר והוא רחום כשאר הימים. וכבר כתבנו למעלה בשם אבן הירחי שני טעמים על שנהגו לאומרו ולפי הטעם הראשון אין ראוי לאומרו בשבת ולפי הטעם השני ראוי לאומרו. וגם רב נחמן כתבו.
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
בלא זה. ר"ל דנהגו לומר והוא רחום בכל ת"צ אף שאינו ב' וה'. אפ"ה אם חל מילה בו אין אומרים והוא רחום:
Tap to expand
בשחרית. כמדומה שסבר שעל והוא רחום דקודם ברכו קאמר וליתא דעל והוא רחום שלפני תחנון קאמר שמנהג פשוט בכל מקום לאומרו כמ"ש סי' קל"ד וצ"ע:
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
(הָיוּ) נוֹהֲגִים לוֹמַר "וְהוּא רַחוּם" וּ"בָרְכוּ" בְּמֶשֶׁךְ גָּדוֹל וּבַאֲרִיכוּת נֹעַם, כְּדֵי לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ:
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(כט) בלא זה - ר"ל דנהגו באיזה מקומות לומר והוא רחום בכל תענית צבור אף שאינו בב' וה' אפ"ה אם חל מילה בו אין אומרים והוא רחום:
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(א) בערב וכו' - והמנהג לומר והוא רחום קודם תפלת ערבית [טור בסי' רל"ז ע"ש הטעם]. ודע דמה שמבואר לעיל בסימן נ"ד במ"ב סקי"ד בשם האחרונים דאחר ברכו דינו כאמצע הפרק [דעיקר ברכו שאומר הש"ץ הכונה אברכות שמבר
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
וכיון דבלילה הוא שליטת הדינים לכך נתקן לומר פסוק והוא רחום קודם קריאת שמע וברכותיה דתפילת ערבית בחול דוקא, וכמו שכתב רבנו ז"ל בספר פרי עץ חיים וזה לשונו: "והוא רחום" שבתפלת ערבית יש י"ג תיבין כנגד י"ג
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
אחר פסוק והוא רחום אומרים שלשה פסוקים "ה' צבאות עמנו וכו'" "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך", "ה' הושיעה וכו'" וכמפורש בשער הכונות יעוין שם, וכתב מהר"א הכהן ז"ל בשם הרמ"ק ז"ל דפסוק א' אמרו אברהם אבינו עליו
Tap to expand
Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva) · Geonim of Sura and Pumbedita (collective)
וששאלתם כי יש מקומות שאומרים והוא רחום במעלי שבת וי"ט הכי הוא בב' ישיבות שאסור הוא בשבת כיון שקדש היום ואין אומר והוא רחום ולא שומר את עמו ישראל דהכי קי"ל לענין והוא רחום תקינו ליה בערבין משום שעת הדי
Tap to expand
בערב שבת באין לבית הכנסת ומתפללין תפלת מנחה כמו בשאר ימי השבוע ואין אומ׳ תחנ׳ מפני כבוד השבת ובגלילו׳ קטולוניי״א נהגו לומר קדיש אחר שהתפללו תפלת המנחה בלחש קודם שיפתח החזן התפלה בקול רם. ואחר תפלת המנ
Tap to expand
ובעוד החזן אומ׳ והוא רחום יאמ׳ הקהל אל רחום ה׳ אלהינו לא תרפנו ולא תשחיתנו ולא תשכח את ברית אבותינו אשר נשבעת להם כמו שכתוב כי אל רחום ה׳ אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם
Tap to expand
בשני ובחמישי מוסיפין לומר תחנונים אחר שמסיים ש"צ חזרת התפלה ובסדר רב עמרם כתב שנוהגין לומר אם עונינו ענו בנו ווידוי ויעבור אבל בכל אלו הארצות אין נוהגין לומר אלא והוא רחום כאשר הוא כתוב בסידורין ומה
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ודע דשבעה ימים של חתן אינו במעת לעת משעה לשעה. וכיון שעברו שבעת ימי המשתה אף שהחופה היתה לעת ערב, מכל מקום אומרים בשמיני בבוקר תחנון. וכל מקום שאין אומרים תחנון בחול – אין אומרים בשבת "אב הרחמים" ו"צד
Tap to expand
ובתפלת נעילה אינה פוטרת של ערבית. ואחר תפלת נעילה סומכין תפלת ערבית ופותח ש״צ ואומר והוא רחום כמו בחול וקודם שיפתח ברכו תוקעין קשר״ק זכר לתקיעה שתוקעין ביום הכפורים של יובל. וי״א שטעם תקיעה זו כדי לער
Tap to expand