Achdut Hashem (Divine Unity)

מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְהַאֲמִין כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא הַפּוֹעֵל כָּל הַמְּצִיאוּת, אֲדוֹן הַכֹּל, אֶחָד בְּלִי שׁוּם שִׁתּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל

Tap to expand

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. שֶׁרָצָה הַשֵּׁם לְזַכּוֹת עִמּוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם מַלְכוּתוֹ וְיִחוּדוֹ בְּכָל יוֹם וָלַיְלָה כָּל הַיָּמִים שֶׁהֵם חַיִּים, כִּי בִּהְיוֹת הָאָדָם בַּעַל חֹמֶר, נִפְת

Tap to expand

ועל היות א' ראשונה בכל עניינה, ר"ל במערכת אלפ"א בית"א שהיא ראשונה לכל האותיות, ובמערכת מספר האחדים שהיא ראשית לכל המספרים, לפי היותה סימן למספר הראשון, שמצד אחד הוא מספר ומצד אחר אינו מספר, ולפיכך הית

Tap to expand

וסוד הענין כי האדם כלול מכלם עשוי לתבנית הבנין כלו כמו שיתבאר בסייעתא דשמיא. והטעם הנעלם כדי שיעיד גם הוא על אחדות השם המיוחד, ועל התפשטות מציאותו האצילות שהוא נכלל בו. נמצא האדם העשוי בצלם ודמות אות

Tap to expand

וזהו ענין מה היה העולם מנוחה, ר"ל השם יתברך נקרא מנוחה כנ"ל, בא שבת בא מנוחה, היינו בהירות הוייתם של הברואים, הנעלמת, שהוא מעצמותו יתברך שמו, ואז נתמלאו חשק ורצון אליו, כמו התינוק שהולך אחר מעשה נערות

Tap to expand

וביאור מדרש הנ"ל נ"ל, דכתבתי במקום אחר מביאור משנה (אבות פ"ד מ"א) איזה חכם הלומד מכל אדם, גם מיצר הרע, רק שיהא חכם לידע ליזרוק הקליפה, ותוכו שהי' לשם שמים יאכל, כמו רבי מאיר שלמד מאחר (חגיגה טו:) תוכו

Tap to expand

והנ"ל, דהנה במסכת ב"ב (דף קי"ז ע"א) יליף מקרא דונתתי אותה לכם מורשה, דליוצאי מצרים נתחלקה הארץ, עיין שם. ושם (ב"ב דף קי"ט ע"א) מסיק דמוחזקת היא ליוצאי מצרים, דבניהם נטלו חלק בכורה, עיין שם. והנה לכאור

Tap to expand

יא. עִקֵּר כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הוּא כְּשֶׁהַדִּין נִמְתָּק, הַיְנוּ: עַל יְדֵי אַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ.

Tap to expand

ג) והנה כמו שנצטוו על אכילת מצה בצאתם ממצרים בפועל ממש כך ג"כ נצטוו על אכילת מצה לדורות כדכתיב בערב תאכלו מצות (שמות י"ב י"ח) הכתוב קבעו חובה, כי באמת צ"ל בחי' יצ"מ ברוחני' גם עתה כי הנה בישראל יש ב'

Tap to expand

(יתרו) אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. זו מ"ע לידע ולהאמין שיש אלוה (חינוך כ"ה), והרמב"ם בס' המצות במ"ע סי' א' ביאר ענין מצוה זו בלשון זה, מצוה א' היא הציווי אשר ציונו בהאמנת האלהות ו

Tap to expand

לתת מחצית השקל בכל שנה (ק"ה) שנאמר זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה', (שמות ל' י"ג): ואפי' דל שבדלים חייב בו ואם אין לו שואל מאחרים או מוכר כסותו שעל

Tap to expand

(תי"ז) מצות אחדות השם: שנאמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד (דברים ו' ד'). וז"ל הרמב"ם בס' המצות, מצוה ב' היא הציווי שצונו בהאמנת היחוד והוא שנאמין שפועל המציאות וסבתו הראשונה אחד והוא אמרו יתעלה שמע ישרא

Tap to expand

ב) אחר שנת' בפרק הקדום ענין עמלק מעתה יש להבין ענין המלחמה שלו עם ישראל אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים (שמ"א ט"ו ב') דוקא כנ"ל, ומתחלה יש לבאר ענין יצ"מ אשר הוא מצוה ג"כ לזוכרו כל יום כמ"ש למען תזכור את

Tap to expand

מצוה לקרא קריאת שמע בבקר ובערב, ובכל פעם שיזכר אחדות ה' וקבלת על מלכותו ואהבתו וקבלת על מצוותיו, וכן כשמדבר בענינים אלו, מקים מעין מצות קריאת שמע:

Tap to expand

והנה הד' מלכיות הם הקמים בכח הקליפות על ישראל רצים לבטל האחדות ח"ו והם הגורמים שאין יחודו ואחדותו ית"ש בהתגלות לכל באי עולם וישראל גוי אחד הם הדבוקים באחדו"ת כמד"א ואתם הדבקים בהו"י' וכו' ע"כ המלכיות

Tap to expand

ומאמר בראשית רומז למאמר אנכי שאין בו שום תפיסה, ותפיסת האדם מתחיל ממאמר לא יהיה לך. כמו כן בתיבת בראשית נכלל כל הבריאה והכל נסקר בסקירה אחת. אמנם אחר כן יצא מפורש כל דבר בעתו ובזמנו כדאיתא בזוה"ק (ויק

Tap to expand

וידי משה כבדים. אבל ידי משה היו כבדים, כי רבו מחוסרי אמונה אשר לא היה לבבם שלם עם ה', ולכן לא היה יכול להרים ידיו, כי החומריית גבר על הרוחניית העולה היא למעלה, ויקחו אבן, האבן מרמז על אחדות ישראל ואגו

Tap to expand

ישימו לה' כבוד, להכיר חידוש העולם וההשגחה, ותהלתו באיים יגידו להכיר אחדות ה' ורוחניותו ושהוא משדד המערכה (וזה נגד מ"ש (פסוק ח') וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים):

Tap to expand

לאור גוים אלו עובדי כוכבים, שתאיר להם האמונה לבל ילכו באפל ויכירו אחדות ה', ומפרש נגד לאור גוים

Tap to expand

ואנכי, מעשי בעלי זאת האמונה ומחשבותיהם ואמונתם הנפסדת באה למען ע"י זה יתקבצו כל העכו"ם והלשונות ואז יראו את כבודי ויכירו אחדות ה' כי נשגב שמו לבדו:

Tap to expand