Arba Yesodot (Four Elements: Fire/Water/Air/Earth)
The four elements absorbed into Kabbalah — used to map sefirot, soul-faculties (Tanya 1), bad middot.
The four elements absorbed into Kabbalah — used to map sefirot, soul-faculties (Tanya 1), bad middot.
How it traveled
- Sefer Etz ChaimTzfat · 1573attested_hebrew_phrase
- Sidduro Shel ShabbatCzernowitz (Chernivtsi) · 1770attested_hebrew_phrase
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · 1775attested_hebrew_phrase
- Sha'arei HaYichud VeEmunahStrashelye · 1820attested_hebrew_phrase
- Shem MiShmuelSochaczew · 1925attested_hebrew_phrase
Key passages(20)
Chiddushei HaRa'ah on Berakhot · Aharon HaLevi (Ra'ah) · 1255 CE
ואחרי זה לימים רבים, אחרי שהשיגו תכלית השלמות שאפשר להם להשיג כל אחד ואחד לפי מדרגתו, ראשון ראשון כאשר יושג לו זה השלימות שאפשר לו להשיג הרי זה לחפצו ודעתו יעלה לענין אליהו135לדעת רבינו, והיא דעת הרמב
Tap to expand
Chiddushei HaRa'ah on Berakhot · Aharon HaLevi (Ra'ah) · 1255 CE
וזה נרמז במעשה בראשית שהכונה באדם שיחיה לעולם138עיין בהע' 135 מדברי הרמב"ן בשם חז"ל. לפי שאין שלימות האדם בלתי גוף [אלא בגוף כעין הגלגלים139כמ"ש הר"מ בהל' יסוה"ת פ"ג ה"ט ובמו"נ ח"ב פ"ד ופ"ה דהגלגלים ו
Tap to expand
Sha'arei Tzedek · Joseph Gikatilla · 1265 CE
ואחר שידעת זה יש לי להודיעך עיקר גדול שעליו תוכל להשען וממנו תכנס לסודות עליונים והוא שיש לך לדעת שהשי"ת ברא מים והרי המים מקבל האדם ממנו כמה מיני תועלת ואע"פ שהאדם נוגע בעצמו במים אינו ניזוק באות נגי
Tap to expand
Zohar Chadash · Anonymous (Zohar Chadash) · 1290 CE
ר' אֶלְעָזָר בַּר ר' שִׁמְעוֹן אֲמַר, יָאוֹת הוּא. אֲבָל אַרְעָא נָסְבָא חֵילָא דִּתְלָתְהוֹן בִּלְחוֹדָאָה, עַד דַּהֲוֵי בָהּ אַרְבַּע יְסוֹדוֹת קָיְימִין. מִן שְׁמַיָא תְּרֵין, וּמִן מַיָא חַד, וְחַ
Tap to expand
Akeidat Yitzchak · Yitzchak Aramah · 1455 CE
אחר שעשה המין הראשון מהחי בלתי שלם היציר' הנברא מהמים ומהרקק המציא הב"ח שהם שלמי היציר' בהמה ורמש וחיתו ארץ המתחזקים ללכת על פני האדמ' לפי שלימות מזגיהם מהשואת כל ארבע יסודות בהם והוא טעם אמרו ויהי כן
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש וגו' עד סוף הסדר. כפי דעת הראב"ע אחרי שזכרה התורה עונש העושה ביד רמה בעבור שנשאו קול כל העדה וגדפו את השם על דברת המרגלים זכר הכתוב גם כן ענין המקושש עצים ביום ה
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital · 1570 CE
דע כי בכל העולמות יש להם פנימיות וחיצוניות והנפשות הם מן הפנימיות והמלאכים מן החיצוניות כנודע והם ב' בחי' והחיצוניות נחלק לב' שהם מלאכים הנקרא מלאכי שלום שהם פנימיות דיצוניות ולכן הם דבוקים עם נפשות ה
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital · 1570 CE
דע כי בכל עולם יש ד' חיות כנגד ד' אותיות הוי"ה הכוללים כל י"ס שבאותו עולם והבן זה ובכל עולם נק' בשם אריה שור נשר אדם ובשם ד' מלאכים אשר נוטריקון שלהם הוא ר"ת ארגמ"ן נמצא כי ד' חיות טבעים דדכיו אשר בד'
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital · 1570 CE
ונבאר מהו ענין יצה"ט וימצה"ר כי הוא עומק גדול ונלע"ד דבר האמיתי כי נודע כי כל העולמות הם טו"ר והנה בעולם העשיה הרע הוא ד' יסודות שהם שמרים של האופנים ואלו נכנסין באדם לפתח חטאת רובץ החומר שהוא הגוף וה
Tap to expand
Sha'arei Kedusha · Chaim Vital · 1572 CE
וכבר נתבאר כי בכל העולמות היה עירוב טוב ורע, ונמצא כי גם בנפש האדם היה כן, כי הלא חוצבה מן ארבע יסודות רוחנים שמהם נוצרו כל העליונים והם ארבע אותיות שם הוי"ה ברוך הוא, ועל זה נאמר (יחזקאל ל"ז ט') מארב
Tap to expand
Sha'arei Kedusha · Chaim Vital · 1572 CE
ואחר כך ברא את האדם הישראלי זך בכל בחינותיו יותר מכל שאר הנבראים בגופו ובארבע בחינות נפשותיו הדוממת והצומחת והחיה והמדברת, מפנימיות הזך שבכל ארבע יסודות שבהן ובצורתן, רצוני לומר נפשות שבהן.
Tap to expand
Kli Yakar on Genesis · Shlomo Ephraim Luntschitz · 1598 CE
וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן. בַּיַּלְקוּט מַסִּיק שֶׁהָיָה לְמָקוֹם זֶה אַרְבַּע שֵׁמוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: אֶשְׁכּוֹל, מַמְרֵא, קִרְיַת אַרְבַּע, חֶבְרוֹן. וְאָמַרְתִּי לִתֵּן טוּב
Tap to expand
Kli Yakar on Genesis · Shlomo Ephraim Luntschitz · 1598 CE
וּכְנֶגְדָּם בָּאוּ אַרְבַּע שֵׁמוֹת אֵלּוּ, הַהוֹלְכִים עַל מִינֵי מִיתָה אֵלּוּ: מַמְרֵא, כְּנֶגֶד הַמֵּת בְּחֶטְאוֹ, מִלְּשׁוֹן ״מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה׳״ וּמִלְּשׁוֹן ״זָקֵן מַמְרֵא״. אֶשְׁכּוֹל,
Tap to expand
Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE
והרא"ג ז"ל כ' איתביה לברי' לבר. שלא ישמע כשהם מדברים במדות שאין ראוי לעסוק בחכמה הזאת בפני בלתי ראויים. ה' עשקה לי ערבני מלת עשקה פי' המפרשים מלשון עשיק לגביך ושוי לכריסיך שנאמר בגמ' והוא לשון תוספת ו
Tap to expand
Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE
ואלין אינון ארבע לארבע סטרי עלמא הם ד' ס' נאצלות במקומם למט' שבאמת שם במקומם הם מתבחנים אל ארבעה בעצם מה שאין כן בעומקם בבינה וז"ש ואלין אינון ארבע לארבע סטרי עלמא וקיימין בד' אלין צפון גבורה דרום חסד
Tap to expand
Chesed LeAvraham · Abraham Azulai · 1618 CE
ולהבין הדבר צריך לדעת איך כל הנמצאים בשמים ובארץ נאצלים ממקום גבוה, ולכך אסור לספר בגנות כל דבר, והענין הוא כי למעלה יהיה שרשי ארבע יסודות, והם גדולה יסוד המים, גבורה יסוד האש, ת"ת יסוד הרוח, מלכות יס
Tap to expand
Sidduro Shel Shabbat · Chaim Tyrer of Czernowitz · 1770 CE
א. ומעתה נתנה ראש נשוב' למה שהתחלנו בו לומר כי הוא זה ענין הבדל' שצונו להיות בדילין מן העמים הכוונה הוא אף בדברים שאנו עושין כמעשיה' נהיה בדילין ומופרשין מהם בהפרשת הדעת אשר בנו וכשם שנשתנה גבר בגוברי
Tap to expand
Sidduro Shel Shabbat · Chaim Tyrer of Czernowitz · 1770 CE
א. ונשאר לנו לבאר עוד איך שגם ענין התקרבות' אל אור פני מלך חיים וגם חובת השירה שהוקצב לכל הנבראים העליונים והתחתונים לשיר שירתו בכל יום כשירת המלאכים וכאומר בפרק שירה שיסד התנא רבי אליעזר הגדול. הכל ה
Tap to expand
Sidduro Shel Shabbat · Chaim Tyrer of Czernowitz · 1770 CE
ג. וזו הוא כוונת אמירתינו בימי החול בקפיטל הללו את ה' מן השמים הנזכר והוא בדרך צווי ופקידה לעורר לכל העולמות העליוני' ומלאכי מעלה וכל הנבראים אשר בעולם התחתון הנרמז הכל בקפיטל הלז כידוע כי מן השמים הו
Tap to expand
Kedushat Levi · Levi Yitzchak of Berditchev · 1772 CE
עתה ילחכו הקהל את כל כו' כלחוך השור את ירק השדה (במדבר בכ, ד). יש להבין למה זה המשיל לשור שאוכל ירק השדה. והנראה לבאר, ומקודם נבאר הפסוק (דברים יא, א) ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת, כי השם יתברך ב
Tap to expand