Ashkenazi Minhag Tradition
The cluster of customs developed in medieval Franco-German Jewry, later carried to Eastern Europe and now followed by most American Orthodox Jews.
The minhag tradition of medieval Franco-German Jewry (later expanded eastward through Poland-Lithuania-Russia). Defining texts: Maharil (Sefer HaMaharil, 15c.), Terumat HaDeshen, Rema's Mappah on Shulchan Aruch, Magen Avraham, Mishnah Berurah. Distinguished from Sephardi practice in scores of details — kitniyot, kohanim's daily blessing, melavah malkah, women's head-covering forms, kaddish recitation (one mourner at a time, vs. all simultaneously), etc.
How it traveled
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Terumat HaDeshenVienna · 1460explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1696explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Sheilat Yaavetz— · 1728explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Shibbolei HaLeket—explains
Key passages(20)
ומ"ש ובאשכנז אין משנין בה כלל וכו' פי' ב"י שבא רבינו להוציא ממנהג ספרד דמשנין דביה"ח אומרים ברכנו וביה"ג אומרים ברך עלינו ועוד דבאשכנז ביה"ג אומרי' ותן טל ומטר לברכה וביה"ח אומרים ותן ברכה ובספרד אומר
Tap to expand
ונוהגין בספרד וכו' עד ובאשכנז אין נוהגין לאמרו והכי מסתבר וכו' וכ"כ לעיל בסי' ת"ץ מיהו עכשיו נשתנה המנהג באשכנז שאומרים מקרא קודש בי"ט ובחול המועד וכיוצא בזה אשכחן שנשתנה המנהג בענין צדקתך כדלעיל בסימ
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
ונהגו בבשר וביצה. בשר נהגו ליקח זרוע ע"ש זרוע נטויה והוא זכר לפסח שהיה נצלה בשפוד ע"כ צולין ע"ג גחלים וביצה זכר לחגיגה שהיו מקריבים בי"ד ונאכל עם הפסח. וביצה הוא לשון ביעא בל' ארמי כלו' בעי רחמנא לפר
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[יד] ולא בט"ו בשבט וכו'. שהוא ראש השנה לאילנות, ונוהגים האשכנזים להרבות בו מיני פירות של אילנות לכבוד שמו של יום, תיקון יששכר. ופשוט דכל זה לענין תחנון, אבל למנצח אומרים אף בט"ו באב ושבט וימי ניסן ותש
Tap to expand
Teshuvot HaRosh · Rabbenu Asher ben Yechiel (Rosh) · 1275 CE
ששאלת על החסידה כבר השבתיך על שאלתך ולא בא אדם בשביל השאלה והנני משיב לך שנית דע כי בארצנו ובספרד אין אוכלין עוף המקנן על הבתים ואומרים שהוא מעש' אפרוחים ומאכלו צפרדעים ולועזין קורין אותו סיגוניא ואנו
Tap to expand
ולאחר שיסיים ברכה שנייה יאמר נקדישך ונעריצך וכו' ויענו אחריו קדושה ואומרים באשכנז נוסח אחר וזהו נקדש את שמך בעולמך כשם שמקדישין אותו בשמי מרום וכן כתוב על ידי נביאך וקרא זה אל זה ואמר ויש בו י"ד תיבו
Tap to expand
Terumat HaDeshen · Israel Isserlin · 1440 CE
תשובה יראה דיש קצת לחלק בדבר אשירי כתב בשילהי ר"ה דיש לומר יום תרועה כשחל בחול וכן כתב בהגה"ה במיימון דכך איתא במס' סופרים ואח"כ כתב שכן הוא מנהג אשכנז. אמנם אחד מהגדולים קבל מרבותיו שיש לומר לעולם זכ
Tap to expand
Terumat HaDeshen · Israel Isserlin · 1440 CE
סימן קמב שלומך יסגא לחדא אהובי מהר' יעקב אנשט"ט. אשר שלחת אלי ודרשתני היאך כותבין גיטין במקום מושבך רוטנ"בורק ונסתפקת בשמות האיש והאשה ובשם העיר והנהר ואיזה נהרות כותבין או לא וכתבת שדרשת וחקרת בכל סב
Tap to expand
ובאשכנז אין משנין בה כלל אלא אומרים בימות הגשמים ותן טל ומטר וכו' נראה דתרתי קאמר חדא דבאשכנז אין משנין בנוסחתה מימות החמה לימות הגשמים ולא כמנהג ספרד שבימות החמה אומרים ברכנו ובימות הגשמים ברך עלינו
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
וכ"נ ועוד נוהגין ליקח למעוברת ב' תרנגולות ותרנגול אחר מספק שמא תלד בן או בת וכ"ה במהרי"ל ליקח כפרה לעובר ועוד איתא במהרי"ל שהיה מחזר אחר תרנגול לבן ע"ש אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו.
Tap to expand
אפילו נסרכת באלכסון כו' וכן נוהגין בכל המקומות. ובבדיקות האשכנזית כל שמחציו ולמטה לצד העיקר כשירה אבל כל שמחציו ולמעלה לצד חוד האונא טריפה שזה נקרא חלון וחלון נהגו להטריף מ"ו ודין חלון כתבו ג"כ הסמ"ק
Tap to expand
תשובה אותו היודע לא ידע ולא מידי בהך מילתא וטעה במה שראה בב"י שכתוב בשם מהר"י די ליאון ז"ל שפסל התפילין שבספרד שהיו כתובין ע"ד הרא"ש ז"ל והעולה לקרות בתורה כו' נעשה תורה כב' תורות ח"ו עכ"ל ואין זה עני
Tap to expand
למחר באין אצלנו ועכשיו מחרפין אותנו - ותימה והא אמרי' בפ' התכלת (מנחות דף מא.) ההיא שעתא ודאי רמינן ליה פי' נותנין ציצית בטליתותיהן משום לועג לרש וי"ל דה"פ הכא דמביישין אותם במה שהחיים מצווים והמתים א
Tap to expand
Teshuvot HaRosh · Rabbenu Asher ben Yechiel (Rosh) · 1275 CE
וששאלת מי ששכח ולא אכל מצה שמורה באחרונה וברך וקרא את ההלל ונזכר שלא אכל מצה כיצד יעשה דע כי חכמי אשכנז וצרפת פירשו שאין צריך שימור אלא משעת לישה ואילך שראוי להחמיץ שאז צריך שימור לשם מצה ולכך נהגו שא
Tap to expand
Terumat HaDeshen · Israel Isserlin · 1440 CE
סימן קסה שכר שעושין באשכנז הוא חמץ גמור וכן ספר מצות גדול במצות חמץ וכן תוספות שנ"ץ בריש פסחים. נאם הקטן והצעיר שבישראל:
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
ומצאתי כתוב במנהגים ישינים דלפי המנהג בני אשכנז אפילו לאשר ברא בעינן ב' כוסות עכ"ל ולא ראיתי נוהגין כן וטוב להחמיר:
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
ומנהגא דידן שאין שום אחד מן העולים עולה אלא מי שקורא אותו ש"ץ לעלות והש"ץ אינו קורא לו לעלות אלא מי שמצוה לו הקונה סגן כמנהג הארץ וכשרוצה הסגן שיעלה הש"ץ אומר הוא לש"ץ לעלות וא"כ גם הש"ץ אינו עולה בל
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
וכתב הרשב"א בתשובה סימן תר"ז דמותר לצאת בפלטינ"ש לר"ה בשבת אע"ג דמשתלפי מהרה וממילא וכן נהגו וכתב האגור כי מנהג אשכנז שלא לצאת בהן ובאיטליא נוהגין היתר ומהרי"ק היה אוסר עכ"ל:
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
במהרי"ל כשהיה קורא איכה היה קורא איכה ראשון בקול נמוך ובב' איכה היה מגביה קולו מעט יותר וכן הפסיק מעט בין כל איכה ואיכה וכ"ה המנהג וע"ל סי' ת"ץ דמברכין על איכה לקרות מגילה וכ"ה בהגהת מרדכי דמ"ק דף שצ
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
וכן אנו נוהגין לברך זמן על השופר ב' ימים ועל הקידוש מהדרין אחר פרי חדש מיהו אם אין להם פרי חדש מברכין זמן בלא"ה וכ"כ האגור דכן נוהגין בעלי נפש שבאשכנז וב"י כתב מנהג אחד שאנו נוהגים כתבתי וכ"כ הרשב"א
Tap to expand