Sephardi Minhag Tradition
The customs of Jews tracing back to Spain and Portugal—now followed across North Africa, the Middle East, and Sephardic diaspora communities.
The minhag tradition tracing to medieval Iberian Jewry (post-1492 spread across Ottoman Empire, North Africa, and beyond). Defining texts: Beit Yosef + Shulchan Aruch (R. Yosef Karo), Ben Ish Chai (R. Yosef Chaim of Baghdad), Kaf HaChaim (R. Yaakov Chaim Sofer), Yalkut Yosef (R. Yitzchak Yosef, modern). R. Ovadia Yosef's project (mid-late 20c.) was to restore unified Sephardi practice on Beit Yosef positions, against later Ashkenazi-influenced syncretism.
How it traveled
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
Key passages(20)
עד השאלה דלעיל (סקע"ב) חזרו ושאלו אותי ע"ד הקריעה איך יתנהג בה. והשיבותים דבר. כי בזה נ"ל פשוט שחייב לקרוע. לפי שאין ז"י משתה כי"ט של תורה. שהרי אינו אסור במלאכה שאינה של אוכל נפש (רק בדבר מלאכת טורח
Tap to expand
ולאחר שיסיים ברכה שנייה יאמר נקדישך ונעריצך וכו' ויענו אחריו קדושה ואומרים באשכנז נוסח אחר וזהו נקדש את שמך בעולמך כשם שמקדישין אותו בשמי מרום וכן כתוב על ידי נביאך וקרא זה אל זה ואמר ויש בו י"ד תיבו
Tap to expand
ובאשכנז אין משנין בה כלל אלא אומרים בימות הגשמים ותן טל ומטר וכו' נראה דתרתי קאמר חדא דבאשכנז אין משנין בנוסחתה מימות החמה לימות הגשמים ולא כמנהג ספרד שבימות החמה אומרים ברכנו ובימות הגשמים ברך עלינו
Tap to expand
Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
מִנְהָג פָּשׁוּט בְּכָל עָרֵינוּ בִּסְפָרַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת מַדְלִיקִין נֵר אֶחָד בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן וּמוֹסִיפִין וְהוֹלְכִין נֵר בְּכָל לַיְלָה עַד שֶׁנִּמְצָא מַדְלִיק בְּלֵיל
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
סב) שם בהגה. וכן נוהגין. היינו מנהג בני אשכנז אבל לספרדים שקבלו חומרות הש"ע אין להתיר אלא א"כ הוא ע"ש וכו' כפסק הש"ע.
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
כא) שם הגה. וי"א דסגי בפעם א' ס' וכן נוהגין. היינו מנהג אשכנזים אבל למנהג הספרדים שקבלו עליהם הוראות הש"ע ובפרט בכאן שהוא לחומרא צריך ב' פעמים ס' בלא נודע. וכ"פ זב"צ או' ט"ז.
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
קריאת ובראשי חדשיכם בפסוקי דזמרה. ובו סעיף אחד:נוהגין באשכנז שאומרים פרשת ובראשי חדשיכם שחרית אחר פרשת התמיד ובספרד אין נוהגין לאומרה לפי שעתידין לקרות אותה בספר תורה:
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
כשעומד להתפלל יכוין רגליו להיות שוים ודבוקים זה עם זה ביושר כדי להדמות למלאכים דכתיב בהו "ורגליהם רגל ישרה" (יחזקאל א, ז), ועוד יש טעמים אחרים בזה, ומנהג הספרדים כשעומדים להתפלל תפלת העמידה קודם התפלה
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
רפא) שם הגה. ויש אוסרים כל החתיכה אפי' מה שחוץ לציר ואפי' לא נמלח רק מעט כדרך שמולחין לצלי ואפי' לא שהה שיעור מליחה רק מעט עד שנראה ציר בכלי וכן נוהגין ואין לשנות. כל זה הוא למנהג האשכנזים אבל אנחנו
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
בא"י אמ"ה אקב"ו על דברי תורה שנאמר והגית בו יומם ולילה כך אומרים בספרד, ויש מקומות שאומרי' לעסוק בדברי תורה, ומנהג ספרד יותר נכון שכולל עסק הלמוד ועשיית המצות. וכן כת' אב"ן הירחי, ונהגו ישראל להתנועע
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
כתר. היינו לפי מנהג הספרדיים ובאשכנז אומרים נקדש כמו ביוצר. בתפלת מוסף י"א זכרון לכלם היו וי"א יהיו וי"א לכולנו ואין לשנות שום מנהג. צ"ל ומנחתם ונסכיהם. תי"ט פ"ט דמנחות. מ"א ע"ש:
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
דִּין צו"צ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבוֹ סְעִיף אֶחָד:אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁאָר יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּשַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים "צִדְקָתְךָ" בְּמִנְחָה, אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל בְּשַׁבָּת אוֹמְרִים, לְפִי
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(יג) לא הזכירו - המחבר קאזיל למנהג ספרד שנוהגין לכתחילה לומר מוריד הטל בימות החמה אפ"ה אין מחזירין מאחר שלא חייבום חכמים בזה:
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
קודם קידוש ישב במושבו על מטה מוצעת ויאמר פתיחת אליהו זכור לטוב עד 'קום רבי שמעון ויתחדשון' וכו', אח"כ יאמר פסוק (בראשית ו, ח) "ונח מצא חן בעיני ה'" שתים עשרה פעמים, ואח"כ פסוק (שם כו, יב) "ויזרע יצחק
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
קעב) שם בהגה. ואם נתבשל צריך ס' כנגדו. והיינו להתיר מה שנתבשל עמו אבל החתיכה עצמה אסורה כדאיתא בתו"ח שם. ש"ך ס"ק מ"ח. ולדידן אף החתיכה מותרת ולדידהו החתיכה אסורה. פר"ח או' מ"ד. לה"פ או' ס"ב. בל"י או'
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
ס) שם הגה. וי"א לקלוף מעט סביב הכבד וכו' ואין חילוק בין דבוק לעוף בין תלוש. ד"מ או' ח' תו"ח שם. ש"ך סק"ך. פר"ח או' י"ט. לה"פ או' ט' שפ"ד או' ך' חו"ד או' י"ט. מק"מ או' כ"א. ואנו (ר"ל הספרדים) נוהגין ל
Tap to expand
ונוהגין לומר ויהי נועם לפי שהוא מזמור של ברכה שבו בירך משה לישראל בשעה שסיימו מלאכת המשכן ונוהגין לכפול פסוק אורך ימים אשביעהו שע"י כן נשלם השם היוצא ממנו ואומרים סדר קדושה לפי שהוא זמן חזרת רשעים לג
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
יש נוהגין להמתין לברך על נטילת ידים עד בואם לבית הכנסת ומסדרים אותם עם שאר הברכות ובני ספרד לא נהגו כן: (ועכ"פ לא יברך ב' פעמים ומי שמברכם בביתו לא יברך בבה"כ וכן מי שמברכה בבה"כ לא יברך בביתו (כל בו
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
בליל ב' של שבועות בחו"ל ילמוד התנ"ך המסודר בליל א' ואח"כ יישן וכן מנהגינו בבתינו, ואם יוכל ללמוד גם תרי"ג מצות ואדרא רבא ולהיות ניעור כל הלילה אשריו ואשרי חלקו, וכבר נודע המעשה שהיה בזמן מר"ן ז"ל, ויז
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
אבל ביום ראשון אסור להניח תפילין, אבל ביום שני חייב אחר הנץ החמה מיד, ואם מת לו מת ביום אחד ונקבר ביום אחר אסור להניח תפילין ביום קבורה, וכן אסור להניח תפילין ביום שמועה קרובה אמנם אם מת לו מת ברגל דמ
Tap to expand