Cholent / Chamin (Shabbat Slow-Cooked Stew)
A stew you cook before sunset Friday and eat warm all through Saturday, letting Jewish law and fire do the work together.
Cholent (or hamin in Sephardi communities) is a beloved slow-cooked stew that sits on a low heat from Friday evening through Saturday lunch. Because Jewish law forbids kindling fire on the Sabbath, Jews developed this elegant workaround: prepare a hearty pot of meat, beans, potatoes, and spices before Shabbat begins, set it on a heat source that was already lit, and let it cook gently overnight. The result is deeply tender meat and a rich broth—and a meal that needs no cooking on the holy day itself.
What makes cholent special isn't just the taste. It solves a real problem: how to have a warm, nourishing meal on Saturday when you cannot cook. The dish became so woven into Ashkenazi and Sephardi Jewish culture that it's inseparable from Shabbat itself. Different communities developed their own versions—some add whole eggs, some add grains like barley or rice, some include spiced meat dumplings. The long, slow cooking became a metaphor too: patience, care, and the way Jewish practice transforms necessity into joy.
The legal reasoning behind cholent appears in the Talmud's detailed discussions of which foods can be left on heat and under what conditions. Later Jewish law codes refined these rules, and by the time of the Shulchan Aruch (the sixteenth-century code still used today), cholent was already an established institution. It represents a beautiful collision of law, practicality, and love of good food.
How it traveled
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565applies
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
שְׁמַע מִינָּה מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ מוּתָּר! שָׁאנֵי הָכָא דְּקַטְמַהּ. אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא?! הוּבְעֲרָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דְּהוּבְעֲרָה הָדְרָא לָהּ לְמִילְּתָא קַמ
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
דיני הטמנת החמין. ובו ח סעיפים:אין טומנין בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל אבל בספק חשיכה טומנין בו ואין טומנין בדבר המוסיף הבל אפי' מבעוד יום ואם הטמין בדבר המוסיף הבל התבשיל אסור אפילו בדיעבד ודוקא ב
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(א) אין טומנין וכו' - לאחר שנתבשל התבשיל רוצה להטמינו בדבר שישמור חומו כגון בכרים וכסתות וכדומה ואסרו לעשות כן בשבת וטעמא דשמא ימצא אז קדרתו צוננת וירתיחה דחייב משום מבשל ואפילו למ"ד דאינו חייב משום מ
Tap to expand
ולענין הטמנת חמין בערי"ה כתב ר"ע שאין להטמין מפני שאין טומנין החמין אלא לכבוד שבת וזה שאוכל בחול במוצאי י"ה אין לו להטמין לכבוד החול וכבר הפליגו אנשי אספמי' ועשו סמיכה שאין להטמין בערב י"ה אבל רב נטר
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
ועוד מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל בערב יום הכיפורים אינן רשאין להטמין את החמין כמו שעושין בערבי שבתות מפני שאין טומנין את החמין אלא לכבוד השבת וזה נמצא אכלו בחול במוצאי יום הכיפורים והלכך אינו רשאי בר יש
Tap to expand
ואנו עכשיו מניחין את החמין על גבי כירה ואין הקדרה נוגעת על הגחלים וכל כה"ג שיהוי מיקרי ולא הטמנה כמ"ש למעלה ואע"פ שמכסין אותה בבגדים מלמעלה ההיא הטמנה בדבר שאינו מוסיף היא שמותרת מבע"י אבל באש שתחתיה
Tap to expand
שאלה סה תנורים שלנו שמטמינים בהן את החמין לשבת שהן מחוברים לקרקע בבנין וסותמים את פיהן בדף ושורקים אותה בטיט ועפר שרי לסתור אותה סתימת הדף בשבת כדי להוציא החמין או לאו:
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
וכן הוא באגור והמרדכי ס"פ כל הכלים כתב להתיר: כתב הכלבו בשם הר"ז תקנת חכמים הוא לענג בשבת בחמין וכל שאינו מאמין ואוסר החמין חיישינן שמא מין הוא עכ"ל. והם דברי בעל המאור פרק במה טומנין:
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
ואיני מבין דבריו דמה בין זמנינו לזמנם בדבר סכנה אבל נראה דיש להחם החמין ע"י א"י כמ"ש סימן שכ"ח גבי חולה:
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
המשכים בבקר וראה שהקדיחה תבשילו וירא פן יקדיח יותר יכול להסיר ולהניח קדירה ישנה ריקנית על פי הכירה ואז ישים הקדיר' שהתבשיל בתוכה על גבי הקדירה ריקנית ויזהר שלא ישים קדירתו על גבי קרקע ושתהיה רותחת: וכ
Tap to expand
Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Moses Sofer (Chatam Sofer) · 1785 CE
במג"א סק"א כתב הר"ן ועיין בפרי מגדים בפתיחה כוללת הלכ' י"ט סעיף י"ג שנתקשה על חמין הטמונים שאפי' בלילה אין נגמרין לא שייך הואיל כמובן. ואני ישבתי מנהגם של ישראל בקונטריסי על סוגיא דהואיל [מהגאון כ"ס]:
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
הַתַּבְשִׁילִין צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ לַהֲסִירָן מִן הַגֶּחָלִים קֹדֶם שַׁבָּת, (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן פ' סָעִיף ה'). וְאִם שָׁכַח וְלֹא הֵסִירָן, אֲזַי אִם יָבֹא בַשַׁבָּת לָקַחַת אֶת הַקְּדֵרָה וְ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וכתב על זה רבינו הרמ"א: "ויש אומרים דאפילו אם הקדירה עומדת על האש ממש, כל זמן שהיא מגולה למעלה - לא מיקרי הטמנה ושרי, וכן המנהג, רק שנזהרים לנתקו קצת קודם השבת מן האש כדי שיוכל ישראל להסירו משם. ואם ל
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
קכב) כשאין ישראל בבית. ואפי' ישראל בבית אלא שהוא ישן בלילה בחדר משכבו והקדירות של החמין עומדות בבית התבשיל. חיישינן לאחלופי משום דהשפחה לא מירתתא, דחזקה שלא יקום באמצע שינת קבע של הלילה לבא פתאום לבי
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אבל מותר בין השמשות לעשר את הדמאי, מפני שאין זה תקון גמור, דרוב עמי הארץ מעשרין הן, ולכמה דברים התירו דמאי בלא הפרשה. ומערבין עירובי חצירות בין השמשות, שאין בזה עניין איסור והוא דבר מצוה, אבל לא עירוב
Tap to expand
Eruvin · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַל הַחַמִּין חַיָּיב, וְעַל הַצּוֹנֵן פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁמַּחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר.
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
חמין. ואפי' בחמי טבריא אסור ליתן צוננין באמבטי שהומשכה מן המעיין לתוכו אלא צריך ליטול מהאמבטי בכ"ש ואח"כ יתן המים לתוכה גמ' ועיין ט"ז:
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ו) אפילו מבעוד יום - כתב הפמ"ג דאפילו אם הטמין קודם חצות בבקר מ"מ עביד איסורא כשמשהה בהטמנה זו על שבת ואינו מסלק קודם חשיכה:
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
אכל ביצים שנותנים בקדרה שיש בה בשר חמין של שבת, וסודרים אותה על הכסוי של הקדרה מסביב, ומתבשלים מחום הקדרה שהיא על האש שיש בה בשר-חמין אין צריך להמתין שש שעות, ואין צריך הדחה וקנוח: והמחמיר לעשות הדחה
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
לז) הנה אנחנו מנהגינו בכל שבת ושבת ליתן ביצים על כסוי הקדרה כדי להצטמק ואם נמצא דם בא' מהם מותר החמין לכ"ע. זב"צ או' כ"ו.
Tap to expand