Hasidic Minhag Tradition
The customs of the Hasidic movement begun by the Baal Shem Tov—emphasizing joy, melody, the rebbe-disciple bond, and Lurianic-Kabbalistic ritual.
The 18c.-onward Hasidic minhag overlay, adopted primarily by Eastern European Hasidim. Includes Nusach Sefard (the prayer rite — not to be confused with Sephardi rite), tisch with the rebbe, pre-davening mikvah, distinctive Shabbos/yom-tov dress (shtreimel, kapote), Saturday-night farbrengen, niggunim, kvitlach (pidyon nefesh), Lubavitcher-specific minhagim (Chitas study, etc.). Major dynastic variations: Chabad, Breslov, Belz, Satmar, Ger, Vizhnitz, Bobov, Pupa.
How it traveled
- TanyaLiadi · 1797exemplifies
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
Key passages(20)
Tanya · Shneur Zalman of Liadi · 1786 CE
תַּנְיָא [בְּסוֹף פֶּרֶק ג׳ דְּנִדָּה]: ״מַשְׁבִּיעִים אוֹתוֹ, תְּהִי צַדִּיק וְאַל תְּהִי רָשָׁע. וַאֲפִילוּ כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ אוֹמְרִים לְךָ צַדִּיק אַתָּה – הֱיֵה בְעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע״.
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi · 1786 CE
וְהִנֵּה, עַל יְדֵי קִיּוּם הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, לִהְיוֹת גּוּפוֹ נִבְזֶה וְנִמְאָס בְּעֵינָיו, רַק שִׂמְחָתוֹ תִּהְיֶה שִׂמְחַת הַנֶּפֶשׁ לְבַדָּהּ, הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְקַלָּ
Tap to expand
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: (שמות כ״א:א׳)
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
מנהג החסידים קודם לכל סעודה בימי החול יפנה תחלה ובפרט אם מרגיש התעוררות בגופו ודבר זה הוא צורך גדול ע"פ הסוד, ויטול ידיו ויברך אשר יצר ואח"כ יעמוד ויתוודה ביום שיש בו תחינה, ויושב במקום שרוצה לאכול וי
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
מי שישן בלילה על מטתו שינת קבע וניעור קודם חצות לא יברך ברכות השחר, כן נראה מסתימות דברי המקובלים וכן נראה מדברי זוהר הקדוש בראשית דף יו"ד עמוד ב' ועיין "מקדש מלך" שם. אך ברכת התורה יוכל לברך קודם חצו
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ט) ראוי לכל וכו' – והמקובלים האריכו מאוד בגודל מעלת קימת חצות כי רבה היא. וכבר נדפס בסידורים סדר ההנהגה על פי כתבי האר"י ז"ל. וזמן חצות הוא תמיד באמצעות הלילה ממש בכל מקום, ואפילו בלילות הארוכות או ה
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
כשיגיע למלת "באהבה" יכוין למסור נפשו על קדוש השם כנזכר בכונות רבינו האר"י ז"ל(א), ולכן מנהג החסידים שיאריך החזן בחזרה בתיבת "באהבה" כדי לעורר הכונה הנזכרת, וכל אדם יזהר בזה בכל תפלות בלחש למסור עצמו ע
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
מנהג החסידים כשמברכין ברכת המזון על הכוס שיהיה הפת שבשלחן מונח לצד שמאל המברך, כדי שיהיה כוס של ברכה בימין שלו והפת בשמאלו, ויש טעם בדבר על דרך הסוד:
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
גם שאלתי לידידנו הרב הגאון החסיד מורנו הרב אליהו מני נטריה רחמנא ופרקיה על מנהג החסידים בעיר הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אם אומרים מזמור "בבא אליו נתן הנביא" (תהלים פרק נא), ופסוק "עד אנה בכיה בציו
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
מנהג החסידים המתפללים ע"פ סדור רבינו הרש"ש ז"ל, לומר בנוסח "יעלה ויבוא" "ביום ראש-חודש הזה", ואין אומרים "החודש הזה", כי יש כוונה במספר "ראש" וכוונה במספר "חודש" בלא ה"א.
Tap to expand
חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים שם באבוקות של אור וזורקים כלפי מעלה ומקבלין אותם ויש שהיו בקיאים לעשות כן בארבע אבוקות או בשמנה זורק זו ומקבל זו ואומרין דברי תושבחות ופי' בגמ' שהחסידים ואנשי מעשה היו אומ
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
טוב לומר מזמור אלהים יחננו ויברכנו בצורת המנורה. ובציור השכל בלבד סגי, אם אין ציור מונח לפניו. ובשבת ויום טוב אומרים מזמור השמים מספרים, ויש סוד בדבר. והחסידים בעיר הקודש תוב"ב, במדרש בית אל יכב"ץ, נו
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
רבינו האר"י ז"ל בתחלה היה מנהגו ללבוש בשחרית של רש"י ושל רבנו תם, ובמנחה של רבנו תם לבדו, ואחר כך עשה תפילין דרש"י כסברת שמושא רבא שהם אצבעים על אצבעים, והיה לובש בשחרית של רש"י ורבנו תם, ובמנחה היה ל
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
ויש נוהגים לומר אחר תיקון לאה הנזכר "מזמור בשוב ה' את שיבת ציון" (תהלים פרק קכו) ובקשת מלך רחמן רחם עלינו וכו' ויהא רעוא וכו', ואף על פי שלא נזכרו בדברי רבינו האר"י ז"ל אין חשש לאומרם, מאחר דאומרם בסו
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
מנהג רבינו האר"י ז"ל להניח השולחן במקומו בליל-שבת אחר ברכת המזון, והמפה פרוסה עליו, וכוס של ברכה גם כן מונח עליו, והיה משאיר בו מעט יין כדי להשאיר שם ברכת ליל-שבת בסוד "אסוך שמן" האמור באלישע הנביא על
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
צריך לחלוץ התפילין קודם מוסף אחר קדיש של חזרת ספר תורה שקודם תפלת מוסף, כי כן הוא מנהג רבנו האר"י ז"ל. ואם נזדמן שהוא עדיין בתפילת שחרית ולובש התפילין, ושמע קדושת "כתר" מכת אחרת שמתפללין מוסף - יסלק ה
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
יא) בעשי"ת בחול אין אומרים תקון רחל וכן בכל ימי העומר. אמל"י בקו' שפת אמת אות ג' וכתב הרה"ג בן א"ח שם אות ה' דמנהג החסידים בעה"ק ת"ו דא"א תי' רחל אחר המולד קודם ר"ח ואע"פ שמתוודים בו ביום וכן עשה מנה
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
יט) אחר תי' לאה הנז' מנהגינו לומר מז' בשוב ה' את שיבת ציון ובקשת מלך רחמן רחם עלינו וכו' ואע"ג שלא נזכרו בדברי רבינו האר"י ז"ל אין חשש לאומרם בסוף תי' לאה המסודר מהאר"י ז"ל וכתב בן א"ח שם דכן מנהג הח
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אבל מדברי הרמב"ם בפרק שנים עשר מתפילה דין י"ח למדתי פירוש אחר בזה. וזה לשון הרמב"ם: וכל מי שהוא גדול בחכמה – קודם לקרות. והאחרון שגולל ספר תורה – נוטל שכר כנגד הכל. לפיכך עולה ומשלים אפילו גדול שבציבו
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
טוב לסמוך אמירת פסוקים של הודו לפרשת התמיד ואיזהו מקומן בכל מה דאפשר יען כי בתמיד של שחר היו אומרים מ"הודו לה'" עד "ובנביאי אל תרעו", ובתמיד של בין הערבים היו אומרים מ"שירו לה' כל הארץ" עד "והלל לה'",
Tap to expand