Kel Melech Yoshev (13 Attributes Liturgy)
The introductory line of the 13 Attributes of Mercy liturgy ('God, King who sits on a throne of mercy'), recited on fast days and during Selichot. Tomer Devorah (R. Moshe Cordovero) treats the 13 Attributes as the soul of Jewish ethical-mystical practice.
The piyut introducing the recitation of the 13 Attributes of Mercy (Exodus 34:6-7) during selichot, on Yom Kippur, and at neilah. The structural anchor of penitential liturgy.
How it traveled
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907codifies
Key passages(20)
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
דיני נפילת אפים. ובו ח סעיפים:אין לדבר בין תפלה לנפילת אפים. כשנופל על פניו נהגו להטות על צד שמאל: הגה וי"א דיש להטות על צד ימין והעיקר להטות [ריב"ש סי' רי"ב וב"י בשם הרוקח] בשחרית כשיש לו תפילין בשמא
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(א) אין לדבר וכו' - דעי"ז אין תחנתו שמתחנן בנ"א מתקבלת כ"כ ודוקא כשמפסיק ועוסק בדברים אחרים לגמרי אבל שיחה בעלמא לית לן בה [ודוקא שלא בעת שש"ץ חוזר התפלה דאז צריך לשתוק ולהאזין היטב כל ברכה וברכה כדלע
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ב) בין תפלה וכו' - מיהו עם עבר ודבר פשיטא דצריך ליפול על פניו. מותר להתפלל במקום אחד וליפול במקום אחר ואך שלא יפסיק באמצע:
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו: ועונין אחריו מקרא זה. י"י הושיעה המלך יעננו ביום קראינו. כי א' רחום י"י אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם. וע
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
נהגו לומר פסוק: "והוא רחום יכפר עון" קודם 'ברכו', לפי שבשחרית ומנחה יש תמידין שמכפרין ולא כן בערבית, לכן מבקשים 'והוא רחום יכפר עון' (טור), ועוד טעמים יש בטור ובכלבו (עיין בית יוסף). ויש טעם על פי הקב
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
ויחיד המתפלל בשני ובחמישי ואומר ועתה ה' אלהינו אשר הוצאת את עמך כו' אל הוריתנו לומר שלש עשרה וכו' כשמגיע לומר פסוק ויעבור מדלג ואומר ויקרא בשם ה' ושם נאמר וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו. סלח לנו אבינו
Tap to expand
ובעוד החזן אומ׳ והוא רחום יאמ׳ הקהל אל רחום ה׳ אלהינו לא תרפנו ולא תשחיתנו ולא תשכח את ברית אבותינו אשר נשבעת להם כמו שכתוב כי אל רחום ה׳ אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
סדר האשמורות. יאמר ש"צ אשרי וקדיש עד למעלה. ואומר לך ה' הצדקה, עד כי על רחמיך הרבים. ואומר אל מלך יושב, ויעבר רחמנא ויעבר, ואומר אנשי אמונה, אל מלך יושב ויעבר, תמהנו מרעות אל מלך יושב ויעבר, אל תעש עמ
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
אחר מלך מהולל. פי' שאחר שיסיים בישתבח בא"י אמ"ה אל מלך גדול בתשבחות לא יענה שום אדם אמן דאכתי לא הוה סיום הברכ' עד שאמר ג"כ אל ההודאות כו' עד חי העולמים:
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
בשעה שאומר ויעבור ישחה מעט, ויזקוף בשם, כשאומר ה' ה' אל רחום וחנון, וטוב שירים קולו ובתנאי שלא ילעיגו הבריות, כך כתב בחסד לאלפים ושאלתי לידידינו הרב הגאון מהר"א מני נר"ו להודיעני מנהג קהל חסידים בבית
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
קמה.ולכך מאריכין בתפילה במוצאי שבת ואו' ויהי נועם וסדר קדושה ופסוקי נחמות לאחריהם מפני שביום השבת יוצאין פושעי ישראל מנהיגם ויש להם מנוחה בשבת. כדאמ' בפ"ר עקיבא. עד שישר' מסיימין אף תפילת המעריב. לכך
Tap to expand
Teshuvot HaRambam · Moses ben Maimon (Rambam) · 1160 CE
שאלה ילמדנו רבינו במה שנהנו באסכנדרייא שהקורא בתורה אם הגיע לקריאת שלש עשרה מדות שהם בפ' כי תשא שותק עד שיקראו הקהל בקול גדול והיה התחלת קריאת הקהל מהשם הב' דהיינו ה' אל רחום וחנון וגו' ויש מי שאומר ש
Tap to expand
Chidushei Agadot on Kiddushin · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
ואמר והוא רחום כו' הוא חציין של פסוקים לומר כי המכוון בחיבור האותיות לתיבות ולפסוקים שאנו מבקשים ומתפללים שירחם הקב"ה עלינו ולא ישחית ע"י האף והחמה שהם מכוחות של מלאכים משחיתים כדאמרינן בנדרים ודו"ק:
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
ואי לא. פירוש אם גמר אמירת רבש"ע קודם סיום הכהנים לימא אדיר במרום וכו' דבזה יסיים עם הכהנים ולפ"ז אין מקום לומר אדיר במרום וכו' אם סיים עם הכהנים ולא נהגו עכשיו כן אלא אפי' אם סיים עם הכהנים אפי' הכ
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[א] [לבוש] שאין תמיד וכו'. לפי זה גם בלילי שבתות וימים טובים ראוי לאומרו, אבל לפי טעם יש אומרים אתי שפיר לפי שאין מלקין בשבת, וכן כתב ר' דוד אבודרהם ועיין לקמן סימן רס"ז. ובמטה משה כתב על דרך הסוד דשל
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
שְּׁלִיחַ הַצִבּור שֶׁאוֹמֵר סְלִיחוֹת, יִתְעַטֵּף בְּטַלִּית מְצֻיֶּצֶת קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל אַשְׁרֵי. וּלְפִי שֶׁיֵשׁ סָפֵק אִם יְבָרֵךְ בְּרָכָה עַל טַלִּית שֶׁלּוֹ כְּשֶׁלּוֹבְשׁוֹ בַּלַּיְלָה אוֹ ל
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
ויאמר נדרי נדרנא: וישלש עד שלשה פעמים: ויברך שהחיינו: דכיון דליכא כוס דאתי למיסרך. כדאמרינן בעירובין. אמרי' מיהא זמן: ת': ויאמר. והוא רחום: ברכו: מעריב: כמו בחול: וחותם פורס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ט] [לבוש] ואומרים סליחות וכו'. ויקרא בשם ה', יש להפסיק מעט בין בשם לה' (ר' דוד אבודרהם). בשלוש עשרה מדות יכוונו הכל ואל יפסיקו עד לאחר וסלחת דיש אומרים דהוא מדה אחת (מהרי"ו סימן קצ"ב), ובספר חסידים ס
Tap to expand
ערב ט׳ באב במנחה מקדימין לבא לבית הכנסת ומתפללין תפלת המנחה כמו בשאר ימי השבוע ויש מקומו׳ שאין אומרי׳ תחנ׳. וכן כתב הר״ף ז״ל טעם דאין אומרי׳ תחנ׳ בט׳ באב לא ביום ולא בלילה דכתי׳ סתם תפלתי. ואח׳ תפלת
Tap to expand
Moed Katan · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁבִּיקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לְהַכְנִיס אָרוֹן לַמִּקְדָּשׁ דָּבְקוּ שְׁעָרִים זֶה לָזֶה. אָמַר שְׁלֹמֹה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רְנָנוֹת וְלֹא נַעֲנָה, פָּתַח וְאָמַר ״ש
Tap to expand