Middat HaDin (Attribute of Justice)
God's exacting demand for righteousness: a cosmic principle that judges and holds creation accountable.
Imagine a parent who loves their child but also sets firm boundaries. Middat HaDin is God's 'strict parent' side—the attribute that examines, judges, and holds everything to exact standards of right and wrong. It's not cruelty; it's accountability. In kabbalistic thought, God has two main ways of relating to creation: boundless giving and compassionate mercy (Middat HaRachamim), and rigorous judgment and exacting standards (Middat HaDin). These aren't separate gods, but two faces of the same divine reality.
Early kabbalists saw this attribute operating through the sefirah (divine quality) of Gevurah—which means 'strength' or 'severity.' When someone acts against cosmic order, Middat HaDin springs into action. It's not punishment for its own sake, but a kind of cosmic correction, a way of saying 'your choices have real consequences.' Over centuries, thinkers refined this idea: some emphasized how judgment must be tempered by mercy to avoid destroying creation itself; others saw it as the necessary foundation that makes free will meaningful. Later Hasidic masters reread it to suggest that even harsh judgment ultimately serves love and redemption—that God's 'no' is sometimes the truest expression of 'yes.'
How it traveled
- II ChroniclesEretz Yisrael (travels) · -400explains
- Targum Jonathan on Deuteronomy— · 30explains
- Targum Jonathan on Exodus— · 30explains
- Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai— · 200explains
- Avot DeRabbi Natan, Recension BYavneh · 220explains
- Avot DeRabbi NatanYavneh · 220explains
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Sifrei DevarimEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Sifra— · 250explains
- Sifrei BamidbarEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Jerusalem Talmud BerakhotTiberias · 400explains
- Heikhalot RabbatiJerusalem · 400explains
- Jerusalem Talmud SanhedrinTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud TaanitTiberias · 400explains
- SanhedrinSura (Babylonia) · 500explains
- BerakhotSura (Babylonia) · 500explains
- Eikhah RabbahTiberias · 500explains
- TaanitSura (Babylonia) · 500explains
- MegillahSura (Babylonia) · 500explains
- Avodah ZarahSura (Babylonia) · 500explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- SotahSura (Babylonia) · 500explains
- Rosh HashanahSura (Babylonia) · 500explains
- YomaSura (Babylonia) · 500explains
- ChagigahSura (Babylonia) · 500explains
- Midrash TanchumaTiberias · 600explains
- Midrash Tanchuma BuberTiberias · 600explains
- Bereshit RabbahTiberias · 600explains
- Shemot RabbahTiberias · 600explains
- Pesikta DeRav KahanaTiberias · 600explains
Key passages(20)
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
וכשמגיעין אותן המתנות והטובות מצד מידת שמאל, אזי עומדת מידת הדין שהיא מצד צפון ומעכבת אל הימין לגמור חפצי השואל ואומרת: נשב לדין ונראה אם זה השואל ראוי לתת לו שאלה זו ששאל או לאו. ואז נידון השואל בסנה
Tap to expand
(דברים ג כד) ה׳, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה׳ – זוֹ מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד ו): ״ה׳ ה׳ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן״. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים – זוֹ מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ח)
Tap to expand
Midrash Tanchuma · Anonymous (Tanchuma redactors) · 500 CE
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה, בַּדִּין אֲנִי עוֹשֶׂה. שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ פַּעַם אַחַת לַעֲבֹר אֶת הַדִּין, לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד. אָמַר יְשַׁעְיָה:
Tap to expand
קְדשִׁים תִּהְיוּ (ויקרא יט, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ה, טז): וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, תַּנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֵימָתַי שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מ
Tap to expand
Ramban on Genesis · Moses ben Nachman (Ramban) · 1246 CE
וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע אַפּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִיא מִדַּת דִּינוֹ, וְחָשַׁב אַבְרָהָם שֶׁהִיא תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע, לֹא יָדַע מַחְשְׁבו
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש. כבר בארנו למעלה במקומות רבים כי הקב"ה יתעלה ויתברך מנהיג עולמו ע"י מדותיו הן לרחמים הן לדין זהו שנאמר הרועה בשושנים (שה
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
דוגמא לדבר זה אמרו רז"ל בספר הזוהר וכבר הבאנו אותו למעלה בענין שתי תורים או שני בני יונה (פנחס רמ"א א) ואי תימא היאך יתפשט מהאי יונה או משפנינא דא לכמה סיטרין חיילין דלית להון שיעור. <תרגום - ואם ת
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ובספר הזוהר [קדושים פ"ה ב'] רבי יוסי פתח לא תעשו עול במשפט. <תרגום - רבי יוסי פתח "לא תעשו עול במשפט">. הא איתמר בפרשתא דא מלין עילאין ויקירין דאית ביה בפיקודי דאורייתא. <הרי למדנו שבפרשה זו
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ומן השם הזה מתחלת מידת הדין להימשך בספירות אבל אינה מידת הדין גמורה, שהוא נאחז בעולם הרחמים. ולפיכך נכתב במכתב הרחמים ונקרא בקריאת הדין, נכתב יהו"ה ונקרא אלהים. וזהו סוד קשר מידת הדין במידת הרחמים, למ
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
דע כי יש למעלה מידת רחמים גמורה, ונקראת אהי"ה זקן, היא המרחמת בלי תערובת דין. וכשבני אדם חוטאים מידת הדין מתוחה כנגדם, וכשעומדים לדין והשם יתברך שהוא יהו"ה רואה שאם יגמר הדין תהיה כליה בכל העולמות, מה
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ואם כן נמצאת מידת א"ל גומלת חסד ורחמים אל אותה הבריה העומדת בדין. ואף על פי שאינה ראויה, לא לרחום, ולא לחנון, ולא לארך אפים, אף על פי כן עושה עמה חסד כששוקלים עוונות וזכויות. ואחר שידעת זה, דע כי מידת
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
דעו כי לפעמים נמצאו ישראל חסרים ואינן ראויין לטובה ולא לרחמים, לפי שאינן עוסקים לא בתורה ולא במצוות. וכשהן נידונין בבית דין של מעלה ויצא מן הדין שיהיו נענשים בכל מיני מכה, באותה שעה ממהרת מידת אברהם ש
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
אלא סוד זה הפסוק עמוק, והנני רומז. דע כי מידת החסד מהפכת בזכות כל בריה ובריה, ואם אדם אחד עשה זכויות ועשה עבירות, מידת הדין באה להעניש את האדם על העבירה ומידת החסד אומרת: וכי אם ידו של אדם חטאה וראויה
Tap to expand
דע כי המדה שעיקרה ורובה רחמים אע"פ שיש בה קצת דין אותה נקרא מדת רחמים וכל מדה שעיקרה ורובה דין אע"פ שיש בה קצת רחמים אנו קוראים אותה מדת הדין ותדע לך שכן הוא שאם לא תאמר כן נמצא קוצץ בנטיעות ומפריד בי
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
א"ר שמואל בר נחמני, אוי להם לרשעים שהופכים מדת הרחמים למדת הדין, שנא' (בראשית ו, ז) ויאמר ה' אמחה את האדם, ואין ה' אלא מדת רחמים, שנא' (שמות לד, ו) ה' ה' אל רחום וחנון. ואשריהם הצדיקים שהופכין מדת הדי
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE
וכשהענין על הדרך הזה שכתבתי הוא הקיום, כשהדין מסכים עם הרחמים כפי המעשה המתעורר למטה, או כשהרחמים מסכימים עם הדין כפי המעשה המתעורר למטה גם כן, והימין נכלל בשמאל והשמאל בימין הוא קיום הדבר, ואין להשיב
Tap to expand
ופי' כד גבורה מתפשטא ועיינין מלהטין, כי כבר ידוע כי הגבורה יש בה כמה כחות וענפים מתפשטים למטה כלם פועלים בגבורה, ואמר דכד גבורה מתפשטא שהוא כח הדין הנשפע בכחות הגבורה ופועלת דין. ועיינין מלהטין, פי' כ
Tap to expand
צוה ישועות יעקב כל אינון שלוחין דעבדי שליחותא בעלמא וכו' יאמר כי לפי שיש שלוחים מצד הרחמים ויש שלוחים מצד הדין אלה מימינים ואלה משמאילים לפי' היה מתפלל דוד שתמיד יהיו שולחי האל יתברך על ישראל מצד הרחמ
Tap to expand
Kli Yakar on Deuteronomy · Shlomo Ephraim Luntschitz · 1598 CE
וּמַה שֶׁבָּאוּ בְּמִסְפַּר אַחַד עָשָׂר, לְפִי שֶׁשֵּׁם שֶׁל יָהּ הוּא מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיח יח): ״יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ״, וְכֵן (שם צד יב): ״אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּ
Tap to expand
Kli Yakar on Genesis · Shlomo Ephraim Luntschitz · 1598 CE
בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה׳ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. וּלְמַעְלָה הִקְדִּים שָׁמַיִם לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י כאן א:א, בר״ר יב:טו): רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְ
Tap to expand