Lecha Dodi
A beloved poem that greets the Sabbath as a bride arriving for her weekly wedding with the Jewish people.
Every Friday evening, Jews around the world sing a poem called Lecha Dodi—words that mean 'Come, my Beloved.' Written in 16th-century mystical circles in Safed, Israel, it transforms the weekly day of rest into something almost romantic: the Sabbath itself becomes a queen or bride, and the community becomes her groom, rushing out to meet her at sunset.
The poem draws on an older mystical idea found in the Zohar (a foundational Jewish mystical text) that Shabbat is not just a day of rules and rest, but a living presence—a divine feminine presence that enters the world each week. When you sing Lecha Dodi, you're participating in a kind of cosmic greeting ceremony. The poem has eight verses, and in the most famous version, each verse ends with the same refrain: 'Come, my Beloved, to greet the bride; let us welcome the Sabbath.'
What makes this poem special is how it weaves together personal, communal, and cosmic levels all at once. You're greeting the Sabbath, yes—but you're also, in the mystical imagination, participating in a renewal of the divine relationship itself. Over four centuries, this single poem became the heartbeat of Friday night worship in virtually every Jewish tradition.
How it traveled
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565custom_codification
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907codifies
Key passages(20)
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
זמן הדלקת נרות לשבת. ובו ד סעיפים:ספק חשיכה והיא בין השמשות (היינו כדי שיעור הלוך ג' רבעי מיל אחר שקיעת החמה (טור בסי' רצ"ג וכדלקמן ס"ס ב') [ושיעור מיל הוא שליש שעה פחות חלק ל'] אין מעשרים את הודאי וא
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
יש אומרי' שצריך להוסיף מחול על הקודש וזמן תוספת זה הוא מתחלת השקיע' שאין השמש נראת על הארץ עד זמן בין השמשות והזמן הזה שהוא ג' מילין ורביע רצה לעשותו כולו תוספת עושה רצה לעשות ממנו מקצת עושה ובלבד שיו
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
ילבש בגדיו הנאים וישמח בביאת שבת כיוצא לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה דרבי חנינא מעטף וקאי בפניא דמעלי שבתא ואמר בואו ונצא לקראת שבת מלכתא רבי ינאי אמר בואי כלה בואי כלה: הגה וילביש עצמו בבגדי שבת מ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אמרינן בשבת (קי"ט:): "שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת (שהיו יושבין על המטות) - מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשב
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(יא) ומערבין - ויכול ג"כ לברך ועיין בס"ד ובמה שכתבנו שם. ומ"מ לכתחלה יזהר שלא יאחר הע"ח עד בין השמשות [מ"א בסימן ר"ס סק"ג ע"ש]:
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(א) אין נופלין - מפני שהוא סמוך להכנסת שבת כ"כ הלבוש וכתב הפמ"ג ונראה דה"ה כשמתפללים מנחה גדולה אחר חצות נמי אין נופלים ע"פ וכן מי שאוכל פת אחר חצות ג"כ אין לומר על נהרות בבל כ"א שיר המעלות ועיין בה"ל
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
פיוט "לכה דודי" לא נזכר בדברי רבינו האר"י ז"ל, כי זה הפיוט חברו רבינו שלמה אלקבץ ז"ל, ואין חיוב באמירתו, אך פשט המנהג לאמרו; אבל אמירת "באי כלה באי כלה, באי כלה שבת מלכתא" היא מדברי רבותינו ז"ל, ונזכר
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
כיוון שהתורה בירך וקידש את יום השבת, לכן חובה על כל איש מישראל לכבד את יום הקדוש הזה ולענגהו, כמו שאמר הנביא (ישעיה נח, יג): "וקראת לשבת עונג לקדוש ד' מכובד". וזה לשון הרמב"ם ברמב"ם הלכות שבת פרק ל' (
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ואחר מנחה אומרים חמישה מזמורים: "לכו נרננה", "שירו לה' שיר חדש", "ה' מלך תגל הארץ", ו"מזמור שירו לה' שיר חדש", ו"ה' מלך ירגזו עמים", מפני שאלו המזמורים הם על לעתיד לימות המשיח, והוא יום שכולו שבת, לכן
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אפילו אורח שבא לעיר בערב שבת לעת ערב, ואנשי העיר כבר ק(י)בלו שבת עליהם, שאמרו 'לכה דודי' - נאסר מיד במלאכה אף על פי שעדיין היום גדול. ואם היו עליו מעות או שארי חפצים המוקצים - אינו מטלטלן אלא נכנס לחד
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
סדר קבלת שבת כפי דברי רבינו האר"י ז"ל הוא כך: הנה בתחלת הכל, אם אפשר לעשות קבלת שבת בשדה - מה טוב ומה נעים, והוא מצווה מן המבחר; ואם אי אפשר לעשות בשדה, טוב לצאת בקבלת שבת לחצר במקום פנוי ומגולה, וכנז
Tap to expand
Brit Olam on Sefer Chasidim · Hayyim Joseph David Azulai (Chida) · 1768 CE
אחר התפלה תקנו וקבעו לומר במה מדליקין וכו'. זהו כמנהג אשכנז אבל מנהג ספרד לאומרו בין מזמור לדוד ובין פייט לכה דודי לקבל שבת קודם מזמור שיר ליום השבת ויש מי שכתב דמנהג ספרד מתיישב יותר ועמ"ש הרב מור וק
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
יש שאין אומרים אותו ביום טוב שחל להיות בערב שבת ובחול המועד, וגם ביום טוב שחל להיות בשבת, ואין אומרים אז גם המזמורים ו'לכה דודי', רק 'מזמור שיר ליום השבת'. דכשנאמר אז 'פני שבת נקבלה' - הוי בזיון ליום
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ולפי זה יש לנו לאומרו קודם תפלת ערבית, דאחר תפלת ערבית הלא אין בידינו לתקן, שכבר קבלנו עלינו את השבת ב'ברכו'. ויש מקומות שאחר תפלת ערבית אומרים זה, ואינו נכון. ויש מי שכתב דמפני שאצלינו לא נהגו להדליק
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
כתב רבינו הב"י סעיף ד': "אחר עניית ברכו, אף על פי שעדיין יום הוא - אין מערבין ואין טומנים, משום דהא קבלו לשבת עליהם. ולדידן הוי אמירת 'מזמור שיר ליום השבת' - כעניית ברכו לדידהו" עכ"ל. ולפי זה לדידן שא
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אף על פי שלהדלקה מהני תנאי לרוב הפוסקים, אפילו לדעת בה"ג שהדלקה הוי קבלת שבת כמו שנתבאר - מכל מקום לתפלה לא מהני תנאי. כגון אם קדם היחיד והתפלל של שבת מבעוד יום, אף על פי שהציבור לא התפללו עדיין - מכל
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וזהו כשבא באמירת הציבור 'לכה דודי'. אבל אם בא מקודם, אפילו בעת אמירת המזמורים שקודם לכה דודי שנהגו לאומרם - יכול להתפלל מנחה אף על פי שיודע שימשוך תפלתו עד אחר קבלת שבת, כיון שהתחיל בהיתר. ויש מי שאומ
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
בליל-שבת יש לאדם שלשה מיני תוספת שבת: האחד תוספת נפש, וזה נעשה בעת קבלת-שבת באומרו "באי כלה"; והשני תוספת הרוח, וזה נעשה בעת שאומרים "ברכו" קודם ערבית; והשלישי תוספת הנשמה, וזה נעשה בעת שאומרים "ופרוש
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
אם חל יו"ט בשבת לא נתפרש בדברי רבינו האר"י ז"ל איך יעשה בסדר הקידוש והשולחן, ורק בסידור רבינו הרש"ש ז"ל, בפסח שחל בשבת, כתב שיכין על השולחן י"ב לחמים, ושאר דברים לא נזכרו בפרוש. ואנחנו, מנהגינו בביתנו
Tap to expand
Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Moses Sofer (Chatam Sofer) · 1785 CE
במג"א ריש הסי' עד נהרות בבל. נ"ב מה דכתיב בשיר אֵל בְנֵה לָמוּד הוא הוא חירוף וגידוף וראיתי בפסיקתא דשיר השירים כתיבת יד מונה שבעים שמות של הקב"ה ע"ד א"ב ולא מצא שום תואר באות למ"ד ונראה לי לומר לוחם
Tap to expand