Partzufim (Divine Countenances)
A Partzuf is a full, mature expression of all ten archetypes as a single working "personality" — the form the Sefiros take as they become able to interact.
A Partzuf ("face") is a complete expression of the ten archetypes (Sefiros) configured into one functioning whole. As creation unfolds, the archetypes become more and more articulated and differentiated, until they cohere into these full "personalities," at increasingly defined levels (the four worlds). After the level of Adam Kadmon, five central Partzufim appear: Arich Anpin, Abba, Ima, Zeir Anpin, and Nukva — and the dynamic relationships among them are how divine flow is generated and brought into the world.
How it traveled
- Sha'arei OrahGuadalajara · c. 1260 CEexplains
- Sefer HaCheshekZaragoza (Saragossa) · c. 1260 CEexplains
- Sha'arei TzedekCastile · c. 1265 CEexplains
- ZoharGuadalajara · c. 1280 CEredefines
- Tikkunei ZoharGuadalajara · c. 1280 CEexplains
- Zohar ChadashGuadalajara · c. 1290 CEexplains
- Recanati on the TorahRecanati · c. 1300 CEredefines
- Sefer HaKanahCastile · c. 1380 CEexplains
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · c. 1523 CEredefines
- Pardes RimmonimTzfat · c. 1548 CEexplains
- Ketem Paz on ZoharTzfat · c. 1561 CEexplains
- Sha'ar HaPesukimTzfat · c. 1570 CEexplains
- Sha'ar HaKavanotTzfat · c. 1570 CEexplains
- Sha'ar Ma'amarei RashbiTzfat · c. 1570 CEexplains
- Sha'ar HaGilgulimTzfat · c. 1570 CEexplains
- Pri Etz ChaimTzfat · c. 1572 CEredefines
- Sefer Etz ChaimTzfat · c. 1573 CEredefines
- Reshit ChokhmahTzfat · c. 1575 CEexplains
- Sha'ar HaHakdamotTzfat · c. 1610 CEexplains
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · c. 1620 CEredefines
- Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on ZoharTzfat · c. 1680 CEredefines
- Kalach Pitchei ChokhmahPadua · c. 1730 CEexplains
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · c. 1750 CEredefines
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · c. 1775 CEredefines
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · c. 1780 CEredefines
- Yahel Ohr on ZoharVilna (Vilnius) · c. 1790 CEexplains
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · c. 1801 CEredefines
- Likkutei TorahLiadi · c. 1810 CEredefines
- Torah OhrLiadi · c. 1813 CEredefines
- The Gate of UnityLiadi · c. 1820 CEexplains
- Sha'arei HaYichud VeEmunahStrashelye · c. 1820 CEexplains
- Bnei YissascharDinov (Dynów) · c. 1820 CEredefines
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · c. 1840 CEexplains
- Peri TzadikLublin · c. 1845 CEexplains
- Shem MiShmuelSochaczew · c. 1925 CEredefines
- Talmud Eser HaSefirotJerusalem · c. 1939 CEredefines
- Sulam on ZoharJerusalem · c. 1945 CEredefines
- Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirotJerusalem · c. 1948 CEredefines
- Sources and References on Likkutei TorahLiadiexplains
- Sources and References on Torah OhrLiadiexplains
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ספר הזוהר [אדרא רבא קמ"א ב'] כתיב וייצר ה' אלהים כו'. <תרגום - כתוב "וייצר ידוד אלהים את האדם">. וייצר בתרין יודי"ן אשלים תיקונא גו תיקונא. <ומסביר וייצר בשני יודי"ן היינו בשני ציורים שתי צור
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ספר הזוהר [אדרא רבא קמ"ב ב'] תאנא בצניעותא דספרא כל דינין דמשתכחין מדכורא תקיפין ברישא ונייחין בסיפא. <תרגום - למדנו בספרא דצניאותא שכל הדינים הנמצאים מז"א הם קשים בתחילתם אבל הם נוחים בסופם>. ו
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם ויאמר אנכי אעשה כדבריך. כבר ידעת גודל מעלת ארץ ישראל ומעלת הצדיקים הקבורים בה כאשר רמזתי. אמנם רבותינו זכרונם לברכה נתעוררו בספר הזוהר על שלשה צדיקים שהם
Tap to expand
Tikkunei Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · c. 1280 CE
פָּתַח וְאָמַר, שַׂעֲרָא שְׁעִיעַ אֲרִיךְ אִיהוּ רַחֲמֵי מִסִּטְרָא דַאֲרִיךְ אַנְפִּין, דְּאִיהוּ א, תְּרֵין אַנְפִּין דִּילֵיהּ ו' ו', כְּגַוְונָא דָא וָאו א בֵּינַיְיהוּ, וְאִיהוּ סָבָא דְסָבִין עַ
Tap to expand
Tikkunei Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · c. 1280 CE
וְאִית אַנְפֵּי רַבְרְבֵי, וְאַנְפֵּי זוּטְרֵי, אַנְפִּין דְּרַחֲמֵי, וְאַנְפִּין דְּזַעַם, דִּבְהוֹן וְאֵ"ל זוֹעִם בְּכָל יוֹם (תהלים ז יב), וּבְגִין דָּא אָמַר לְמֹשֶׁה הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁיַּעַבְרו
Tap to expand
תִּקּוּנֵי דִּזְעֵיר אַפִּין, מִתִּקוּנֵי דַּאֲרִיךְ אַפִּין אִתְתָּקָּנוּ. וְאִתְפָּשָׁטוּ תִּקּוּנוֹי מִכָּאן וּמִכָּאן, כְּחֵיזוּ בַּר נָשׁ, לְמִשְלְטָא (ס"א ומשלחא) בֵּיהּ רוּחָא דִּטְמִירָא דְּכָ
Tap to expand
תָּאנָא, כַּד נָחִית מִן דִּיקְנָא יַקִּירָא עִלָּאָה, דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, סָתִים וְטָמִיר מִכֹּלָּא, מִשְׁחָא דִּרְבוּת קַדִּישָׁא, לְדִיקְנָא דִּזְעֵיר אַפִּין. אִתְתָּקַּן דִּיקְנָא דִּילֵיהּ,
Tap to expand
וּמֵהַאי אִתְפְּשָׁט אוֹרְכָא דְּאַנְפּוֹי, לִתְלַת מְאָה וְשִׁבְעִין רִבּוֹא עָלְמִין. וְהַהוּא אִתְקְרֵי אֶרֶךְ אַפַּיִם. (כלומר אורכא דאנפין) וְהַאי עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין אִתְקְרֵי אֲרִיכָא דְּאַ
Tap to expand
חוֹטָמָא דִּזְעֵיר אַנְפִין, תִּקּוּנָא דְּפַרְצוּפָא. כָּל פַּרְצוּפָא בֵּיהּ אִשְׁתְּמוֹדַע. חוֹטָמָא דָּא, לָא כְּחוֹטָמָא דְּעַתִּיקָא קַדִישָׁא סְתִימָאָה דְּכָל סְתִימִין. דְּחוֹטָמָא דְּעַתִּיק
Tap to expand
רָזָא דְּאַנְפִּין, לְאִינוּן מָארֵי דְּחָכְמְתָא פְּנִימָאָה. דִּיוּקְנִין דְּאַנְפִּין, לָאו אִינּוּן בִּרְשִׁימִין דִּלְבַר, אֶלָּא בְּגוֹ רְשִׁימָא דְּרָזִין פְּנִימָאִין. דְּדִיּוּקְנִין דְּאַנְפ
Tap to expand
Zohar Chadash · Anonymous (Zohar Chadash) · c. 1290 CE
וְד' אַנְפִּין אִנּוּן יהו'ה, וְד' גַּדְפִּין אִנּוּן אדנ'י. כָּל חַיָּה אִיהִי מְרֻבַּעַת, וּלְכָל סִטְרָא אִית לָהּ ד' אַנְפִּין, לְכָל פָּן ד' אַנְפִּין, וּלְכָל גַּדְפָּא ד' גַּדְפִּין, וְהוֹן י"ו
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · c. 1523 CE
וכן אמר המאור הקדוש רשב"י ע"ה (ח"ב קמ"א ע"א) באידרא כתוב שם בזה הלשון כללא דכל מלין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד כלא הוא כלא הוי כלא יהא לא שני לא אשתני לא משתני אתתקן בתקונין אלין דיוקנא דכליל כל
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · c. 1523 CE
ובמדרשו של רשב"י ע"ה (ח"ג רצ"ו ע"א אידרא זוטא) אתפשטת נוקבא בסטרהא ואתדבקת בסטרא דדכורא עד דאתפרשת מסטרוי ואתת לאתחברא עמיה אפין באפין וכד מתחברן אתחזיין חד גופא ממש ומהכא אוליפנא דכד דכר בלחודוי אתחז
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · c. 1523 CE
היו דו פרצופין דבקים יחד מאירים בשוה בשקול אחד, ולזה נקראו שניהם גדולים להיות שניהם בחבור אחד והאור בא להם בשוה מן המקור, והוא ששניהם היו משתמשים בכתר אחד הוא המאור העליון המאציל, אז אמרה לפניו רבש"ע
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · c. 1548 CE
ועוד ראינו כי להקת החכמים שהביא בעל ס' מ"ע כלם אמרו כי ענין ד"ו פרצופין וב' המאורות הגדולים הכל ענין א' ומה שנסרה הקב"ה וכן מיעוט הירח הכל ענין א'. וזה הפך הסברא כי ענין ד"ו פרצופין כאדם וחוה היה פחית
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · c. 1548 CE
וענין ואפיקת ו' אינו ממש ו' שבשם אלא הכוונה ו' שבתוך הה' עצמה כדפי' הרשב"י ע"ה במאמר ה' ד' הות מדאתחברת כו' והעתקנוהו בשער השמות פי"א י"ג יעו"ש. ומ"ש ואפיקת ו', היינו ההוראה שבעיבור שהוציאה מחכמה והאצ
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · c. 1548 CE
יוהה היא הויה הג'. ובזה ג"כ נתבאר בתקונים מפני שדרך הזכר לנטות אל הימין ומדרך הנקבה לנטות אל השמאל הנה הוכרח מזה שהת"ת עלה דרך החסד עד החכמה והמלכות דרך הגבורה עד הבינה ונמצא שהת"ת שהוא הוא"ו מתייחד ע
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · c. 1548 CE
אנפי רברבי אנפי זוטרי לפי הנר' מתוך דברי הרשב"י ע"ה בקצת מקומות בתקונים (בתקונא שבעין דקכ"ה) כי אנפי רברבי בסוד וא"ו עלאה שיש לה שתי פנים בסוד מלואה וא"ו. ו' מן הימין פן א', ו' שני מן השמאל פן שני. וה
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · c. 1548 CE
אחר שבפרק הקודם פי' המשנה הנז' ע"ד שפירשו המפרשים להראות העמים והשרים את יופיה ושאין ממנה הכרח לדברי המפרשים כלל אפי' לפי דרכם. עתה ראינו לכתוב בה המתבאר. וכתוב בתיקונים (בהקדמה דף י"ד) וז"ל אהי"ה איה
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · c. 1548 CE
והנה אצילות הכתר נקרא אריך אנפין והוא העלם ראשון אל המאציל. העלם ב' הוא זעיר אנפין והוא כולל כל ח' ספירות שהם מחכמה עד יסוד וזהו סוד העלם שני אל המאציל. העלם ג' הוא נקרא נוקבא דזעיר אנפין והוא המלכות.
Tap to expand
Modern teachers who discuss this idea
Modern and living teachers whose books take up Partzufim (Divine Countenances). These works are still in copyright, so we can’t show the text here — each links out to the book.
- Yehuda AshlagHaSulam (Perush HaSulam al HaZohar)(1945)Buy on Eichler’s→