Partzufim (Divine Countenances)
God's infinite nature unfolds as distinct divine faces or personas that interact with each other and creation.
Imagine God's infinite being as something too vast and formless to relate to directly. Jewish mysticism developed the idea of partzufim—divine 'faces' or 'countenances'—as a way to understand how the infinite becomes knowable and relatable. These aren't separate gods, but rather different expressions or configurations of one divine reality, each with its own character and role.
The system that emerged over centuries describes six main partzufim, each with a poetic name and function. There's the Ancient One (the most hidden), the Long Face (the most expansive), Father and Mother (representing masculine and feminine wisdom and understanding), the Small Face (representing the active, emotionally expressive divine), and the Maiden (the final receptive dimension). Think of it like how a single person can be simultaneously a parent, a professional, a friend—each face authentic and real, yet expressions of one unified self.
This idea wasn't invented all at once. The Zohar (the foundational mystical text from medieval Spain) first hinted at it. Later, Isaac Luria in 16th-century Safed systematized it into a sophisticated framework showing how these countenances interact dynamically, creating the whole cosmos. Later teachers continued to refine and reinterpret the model, applying it to prayer, ethics, and the nature of the soul itself.
How it traveled
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260explains
- Sefer HaCheshekZaragoza (Saragossa) · 1260explains
- Sha'arei TzedekCastile · 1265explains
- ZoharGuadalajara · 1280redefines
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280explains
- Idra ZutaGuadalajara · 1280explains
- Ra'avad on Sefer YetzirahPosquières (Provence) · 1280explains
- Ohr HaSekhelZaragoza (Saragossa) · 1285explains
- Gan Naul (Abulafia)Zaragoza (Saragossa) · 1289explains
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290explains
- Ma'arekhet HaElokutGuadalajara · 1295explains
- Recanati on the TorahRecanati · 1300redefines
- Sefer HaKanahCastile · 1380explains
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523redefines
- Maggid MeisharimTzfat · 1545explains
- Pardes RimmonimTzfat · 1548explains
- Ohr Ne'eravTzfat · 1550explains
- Tomer DevorahTzfat · 1560explains
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561explains
- Sha'ar HaMitzvotTzfat · 1565redefines
- Sha'ar HaPesukimTzfat · 1570explains
- Sha'ar HaKavanotTzfat · 1570explains
- Sha'ar Ma'amarei RashbiTzfat · 1570explains
- Sha'ar HaGilgulimTzfat · 1570explains
- Sha'ar Ma'amarei RazalTzfat · 1570explains
- Pri Etz ChaimTzfat · 1572redefines
- Sha'arei KedushaDamascus · 1572explains
- Sefer Etz ChaimTzfat · 1573redefines
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575explains
- Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchananKrakow (Cracow) · 1607redefines
Key passages(20)
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ספר הזוהר [אדרא רבא קמ"א ב'] כתיב וייצר ה' אלהים כו'. <תרגום - כתוב "וייצר ידוד אלהים את האדם">. וייצר בתרין יודי"ן אשלים תיקונא גו תיקונא. <ומסביר וייצר בשני יודי"ן היינו בשני ציורים שתי צור
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ספר הזוהר [אדרא רבא קמ"ב ב'] תאנא בצניעותא דספרא כל דינין דמשתכחין מדכורא תקיפין ברישא ונייחין בסיפא. <תרגום - למדנו בספרא דצניאותא שכל הדינים הנמצאים מז"א הם קשים בתחילתם אבל הם נוחים בסופם>. ו
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם ויאמר אנכי אעשה כדבריך. כבר ידעת גודל מעלת ארץ ישראל ומעלת הצדיקים הקבורים בה כאשר רמזתי. אמנם רבותינו זכרונם לברכה נתעוררו בספר הזוהר על שלשה צדיקים שהם
Tap to expand
Tikkunei Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · 1280 CE
פָּתַח וְאָמַר, שַׂעֲרָא שְׁעִיעַ אֲרִיךְ אִיהוּ רַחֲמֵי מִסִּטְרָא דַאֲרִיךְ אַנְפִּין, דְּאִיהוּ א, תְּרֵין אַנְפִּין דִּילֵיהּ ו' ו', כְּגַוְונָא דָא וָאו א בֵּינַיְיהוּ, וְאִיהוּ סָבָא דְסָבִין עַ
Tap to expand
Tikkunei Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · 1280 CE
וְאִית אַנְפֵּי רַבְרְבֵי, וְאַנְפֵּי זוּטְרֵי, אַנְפִּין דְּרַחֲמֵי, וְאַנְפִּין דְּזַעַם, דִּבְהוֹן וְאֵ"ל זוֹעִם בְּכָל יוֹם (תהלים ז יב), וּבְגִין דָּא אָמַר לְמֹשֶׁה הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁיַּעַבְרו
Tap to expand
תִּקּוּנֵי דִּזְעֵיר אַפִּין, מִתִּקוּנֵי דַּאֲרִיךְ אַפִּין אִתְתָּקָּנוּ. וְאִתְפָּשָׁטוּ תִּקּוּנוֹי מִכָּאן וּמִכָּאן, כְּחֵיזוּ בַּר נָשׁ, לְמִשְלְטָא (ס"א ומשלחא) בֵּיהּ רוּחָא דִּטְמִירָא דְּכָ
Tap to expand
תָּאנָא, כַּד נָחִית מִן דִּיקְנָא יַקִּירָא עִלָּאָה, דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, סָתִים וְטָמִיר מִכֹּלָּא, מִשְׁחָא דִּרְבוּת קַדִּישָׁא, לְדִיקְנָא דִּזְעֵיר אַפִּין. אִתְתָּקַּן דִּיקְנָא דִּילֵיהּ,
Tap to expand
וּמֵהַאי אִתְפְּשָׁט אוֹרְכָא דְּאַנְפּוֹי, לִתְלַת מְאָה וְשִׁבְעִין רִבּוֹא עָלְמִין. וְהַהוּא אִתְקְרֵי אֶרֶךְ אַפַּיִם. (כלומר אורכא דאנפין) וְהַאי עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין אִתְקְרֵי אֲרִיכָא דְּאַ
Tap to expand
חוֹטָמָא דִּזְעֵיר אַנְפִין, תִּקּוּנָא דְּפַרְצוּפָא. כָּל פַּרְצוּפָא בֵּיהּ אִשְׁתְּמוֹדַע. חוֹטָמָא דָּא, לָא כְּחוֹטָמָא דְּעַתִּיקָא קַדִישָׁא סְתִימָאָה דְּכָל סְתִימִין. דְּחוֹטָמָא דְּעַתִּיק
Tap to expand
רָזָא דְּאַנְפִּין, לְאִינוּן מָארֵי דְּחָכְמְתָא פְּנִימָאָה. דִּיוּקְנִין דְּאַנְפִּין, לָאו אִינּוּן בִּרְשִׁימִין דִּלְבַר, אֶלָּא בְּגוֹ רְשִׁימָא דְּרָזִין פְּנִימָאִין. דְּדִיּוּקְנִין דְּאַנְפ
Tap to expand
Zohar Chadash · Anonymous (Zohar Chadash) · 1290 CE
וְד' אַנְפִּין אִנּוּן יהו'ה, וְד' גַּדְפִּין אִנּוּן אדנ'י. כָּל חַיָּה אִיהִי מְרֻבַּעַת, וּלְכָל סִטְרָא אִית לָהּ ד' אַנְפִּין, לְכָל פָּן ד' אַנְפִּין, וּלְכָל גַּדְפָּא ד' גַּדְפִּין, וְהוֹן י"ו
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE
וכן אמר המאור הקדוש רשב"י ע"ה (ח"ב קמ"א ע"א) באידרא כתוב שם בזה הלשון כללא דכל מלין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד כלא הוא כלא הוי כלא יהא לא שני לא אשתני לא משתני אתתקן בתקונין אלין דיוקנא דכליל כל
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE
ובמדרשו של רשב"י ע"ה (ח"ג רצ"ו ע"א אידרא זוטא) אתפשטת נוקבא בסטרהא ואתדבקת בסטרא דדכורא עד דאתפרשת מסטרוי ואתת לאתחברא עמיה אפין באפין וכד מתחברן אתחזיין חד גופא ממש ומהכא אוליפנא דכד דכר בלחודוי אתחז
Tap to expand
Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE
היו דו פרצופין דבקים יחד מאירים בשוה בשקול אחד, ולזה נקראו שניהם גדולים להיות שניהם בחבור אחד והאור בא להם בשוה מן המקור, והוא ששניהם היו משתמשים בכתר אחד הוא המאור העליון המאציל, אז אמרה לפניו רבש"ע
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · 1548 CE
ועוד ראינו כי להקת החכמים שהביא בעל ס' מ"ע כלם אמרו כי ענין ד"ו פרצופין וב' המאורות הגדולים הכל ענין א' ומה שנסרה הקב"ה וכן מיעוט הירח הכל ענין א'. וזה הפך הסברא כי ענין ד"ו פרצופין כאדם וחוה היה פחית
Tap to expand
וענין ואפיקת ו' אינו ממש ו' שבשם אלא הכוונה ו' שבתוך הה' עצמה כדפי' הרשב"י ע"ה במאמר ה' ד' הות מדאתחברת כו' והעתקנוהו בשער השמות פי"א י"ג יעו"ש. ומ"ש ואפיקת ו', היינו ההוראה שבעיבור שהוציאה מחכמה והאצ
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · 1548 CE
יוהה היא הויה הג'. ובזה ג"כ נתבאר בתקונים מפני שדרך הזכר לנטות אל הימין ומדרך הנקבה לנטות אל השמאל הנה הוכרח מזה שהת"ת עלה דרך החסד עד החכמה והמלכות דרך הגבורה עד הבינה ונמצא שהת"ת שהוא הוא"ו מתייחד ע
Tap to expand
Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · 1548 CE
אנפי רברבי אנפי זוטרי לפי הנר' מתוך דברי הרשב"י ע"ה בקצת מקומות בתקונים (בתקונא שבעין דקכ"ה) כי אנפי רברבי בסוד וא"ו עלאה שיש לה שתי פנים בסוד מלואה וא"ו. ו' מן הימין פן א', ו' שני מן השמאל פן שני. וה
Tap to expand
אחר שבפרק הקודם פי' המשנה הנז' ע"ד שפירשו המפרשים להראות העמים והשרים את יופיה ושאין ממנה הכרח לדברי המפרשים כלל אפי' לפי דרכם. עתה ראינו לכתוב בה המתבאר. וכתוב בתיקונים (בהקדמה דף י"ד) וז"ל אהי"ה איה
Tap to expand
והנה אצילות הכתר נקרא אריך אנפין והוא העלם ראשון אל המאציל. העלם ב' הוא זעיר אנפין והוא כולל כל ח' ספירות שהם מחכמה עד יסוד וזהו סוד העלם שני אל המאציל. העלם ג' הוא נקרא נוקבא דזעיר אנפין והוא המלכות.
Tap to expand