Sefirat HaOmer (Counting of the Omer)
A 49-day spiritual ladder between two Jewish holidays, where each day targets a different inner quality to refine.
Between Passover and Shavuot, Jewish tradition asks you to count 49 days—seven weeks. It's not just calendar-keeping; each day is an invitation to work on yourself. You might spend Monday cultivating kindness, Tuesday examining how you use power, Wednesday exploring how you communicate. The practice treats your inner life like a garden that needs tending.
Originally, the Omer was a measure of grain brought to the Temple. But Jewish mystics, particularly in the 16th century, reread this agricultural practice as a spiritual technology. They mapped out all 49 days as combinations of seven inner qualities (called sefirot)—imagine seven colors of light, each one mixing with the others in different proportions over seven weeks. By the time you reach day 49, you've cycled through every possible blend, arriving purified at Shavuot, the holiday celebrating receiving the Torah.
Today, some people keep this practice formally, meditating on each day's theme. Others treat it as an optional spiritual exercise—a way to transform the waiting period between holidays into something personally meaningful. The counting itself is simple (you say a blessing and announce the day number), but the inner work is as deep as you want to take it.
How it traveled
- LeviticusEretz Yisrael (travels) · -1000explains
- Targum Jonathan on Leviticus— · 30explains
- Tosefta Menachot— · 190explains
- Mishnah MenachotYavneh · 200explains
- Sifra— · 250explains
- Sifrei DevarimEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Jerusalem Talmud ChallahTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud MegillahTiberias · 400explains
- MenachotSura (Babylonia) · 500explains
- PesachimSura (Babylonia) · 500explains
- ChagigahSura (Babylonia) · 500explains
- Vayikra RabbahTiberias · 600explains
- Pesikta DeRav KahanaTiberias · 600explains
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Rashi on LeviticusTroyes (Champagne) · 1080explains
- Sefer Yereim— · 1135explains
- Bekhor Shor— · 1145explains
- Ibn Ezra on LeviticusTudela (Navarre) · 1145explains
- Mishneh Torah, Daily Offerings and Additional OfferingsFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaMitzvotFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, Positive MitzvotFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Chizkuni— · 1220explains
- Sefer Mitzvot Gadol— · 1243explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250explains
- Sefer Mitzvot Katan— · 1263explains
- Ramban on LeviticusGirona · 1265explains
- Sefer HaChinukhBarcelona · 1300explains
- Meiri on PesachimPerpignan · 1300explains
Key passages(20)
שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפׇּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת׃
Tap to expand
וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה׃
Tap to expand
עַ֣ד מִֽמׇּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיהֹוָֽה׃
Tap to expand
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הָעֹמֶר הָיָה בָא בְשַׁבָּת מִשָּׁלשׁ סְאִין, וּבְחֹל מֵחָמֵשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד בְּשַׁבָּת וְאֶחָד בְּחֹל, מִשָּׁלשׁ הָיָה בָא. רַבִּי חֲנִינָא סְגָן הַכֹּהֲנִים
Tap to expand
כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂים. שְׁלוּחֵי בֵית דִּין יוֹצְאִים מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְעוֹשִׂים אוֹתוֹ כְרִיכוֹת בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִקְצֹר. וְכָל הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְשָׁם, מִתְ
Tap to expand
יום הנף שחל להיות בשבת דוחה את השבת בקצירת העומר כיצד היו עושין שלוחי ב"ד יוצאין מערב יו"ט נוטלין את הקופות ואת המגלות ומסרנין שם בעומר שלש סאין ומניחין את הקופות ואת המגלות ובאין יו"ט סמוך לחשיכה היו
Tap to expand
[ו] "מיום הביאכם..תספרו" – יכול יקצור, ויביא ויספור אימתי שירצה? תלמוד לומר (דברים טז, ט) "מהחל חרמש בקמה תחל לספור". אי "מהחל חרמש", יכול יקצור ויספור, ויביא אימתי שירצה? תלמוד לומר "מיום הביאכם..תספ
Tap to expand
[ח] "תספרו חמשים יום" – יכול יספור חמשים ויקדש חמשים ואחד? תלמוד לומר "שבע שבתות תמימות תהיינה". [ אי "שבע שבתות תמימות תהיינה"], יכול יספור ארבעים ושמונה ויקדש יום ארבעים ותשעה? תלמוד לומר "תספרו חמש
Tap to expand
הלכה: כָּל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לִסְפִירַת הָעוֹמֶר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּרִבִּי לְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. מְהָחֵל לִקְצוֹר תָּחֵל לִסְפּוֹר.
Tap to expand
[ד] ר' יעקב בר אביי בשם ר' יהוד' בר' סימון ר' יוחנ' ור' שמע' בן לקיש. ר' יוחנ' א' לעול' לא תהא מצות העומר קלה בעיניך שעל ידי מצות העומר זכה אבינו אברהם לירש את ארץ כנען, הד' דכת' ונתתי לך ולזרעך אחריך
Tap to expand
Menachot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
״מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת״ – מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְמָחֳרַת שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית? רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם״, כׇּל סְפִירוֹת שֶׁ
Tap to expand
וידבר ה' וגו' דבר אל בני ישראל וגו' והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן (ויקרא כ"ג י'). מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש (קהלת א' ג') אמר רבי בנימן בר לוי בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים
Tap to expand
Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Achai Gaon · 705 CE
שאילתא דמיחייבין דבית ישראל למימני שבעה שבועי משיתסר בניסן דהוא יומא דבתר יומא קמא דפיסחא דבגויה מקרבינן עומר דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת ונו' וצריכינן למימני מאורתא דכתיב שבע שבתות תמימות תהיינה ואי
Tap to expand
(מנחות סה:) ומיהייב איניש למימנא שבעה שבועות מאורתא דחמיסר בניסן נגהי שיתסר דכתיב וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד ממחרת השבת ממחרת יום טוב דהוא שיתסר בניסן דבגויה מקרבינן עומר. (שם סו.) אמר אביי מצ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
(ויקרא כג י) "וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר". זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם" וְגוֹ' אָמַר רַבִּי יַנַּאי: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם לוֹקֵחַ לוֹ לִיטְרָא אֶחָד שֶׁל בָּשָׂר מִן הַשּׁוּק, כַּ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
(ויקרא כג טז) "עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים" יָכוֹל יִסְפֹּר חֲמִשִּׁים וִיקַדֵּשׁ יוֹם חֲמִשִּׁים וְאֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר: "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה"
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
(דברים טו ט) שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, בְּבֵית דִּין. מִנַּיִן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כג, טו) "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם", שֶׁתְּהֵא סְפִירָא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. מֵהָחֵל חֶרְמֵ
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
סימן רסא (קיד) ספירת העומר. ויראת מאלהיך צוה הב"ה שימנו ישראל ימים שבין פסח לעצרת דכתיב בפ' אמור אל הכהנים וספרתם לכם ממחרת, השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה. ותניא בת"כ ומייתי
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
נחזור לברייתא. מיום הביאכם, יכול יספור ויביא אימתי שירצה לקצור ת"ל מהחל חרמש בקמה. כך ישנה הגירסא בת"כ. יכול יספור ויביא ביום שני ואימתי שירצה יקדים לקצור ת"ל מהחל חרמש אינך רשאי אלא ביום ספירה. וראי
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
כתב רב יהודאי גאון ז"ל. ואי איכא אינשי דלא בריך ספירת העומר בחדא זימנא מברך בשאר יומי ונראה הדבר. ושמעתי מהרב ר' אפרים זצ"ל שבועי בלא יומי ויומי דלא הגיעו לכלל שבועי לא איצטריך לממני אלא שבועי. לבד
Tap to expand