Simchat Torah
A joyful holiday marking the end and immediate restart of the yearly Torah reading cycle.
Imagine finishing a beloved book and, before you even close the cover, beginning it again. That's the spirit of Simchat Torah—'Joy of Torah'—a festival that celebrates both completing the entire Five Books of Moses (which Jewish communities read in portions throughout the year) and immediately starting over from the beginning. It's less about solemnity and more about exuberance: people dance around the Torah scrolls in circuits called hakafot, sing, and treat the Torah itself as a joyful companion rather than a distant sacred text.
The holiday emerged gradually. By the time of the medieval Jewish philosophers, it had become a distinct celebration, though its roots reach back to the Geonic period (roughly 6th–11th centuries), when Jewish scholars in Mesopotamia were systematizing Jewish law and practice. What began as a natural pause—finishing one cycle and starting another—evolved into a festival that expresses something profound: the idea that Torah study is not a chore to be completed, but an endless, renewable source of meaning and delight.
How it traveled
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Abudarham— · 1330explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Shibbolei HaLeket—explains
Key passages(20)
אגיל ואשמח בשמחת תורה. בא יבא צמח בשמחת תורה. תורה היא עץ חיים. לעולם היא חיים. כי עמך מקור חיים: אברהם שמח בשמחת תורה. יצחק שמח בשמחת תורה. יעקב שמח בשמחת תורה: בא יבא צמח בשמחת תורה: משה שמח בשמחת ת
Tap to expand
יום תשיעי הוא יום שמחת תורה והמנהג שקורין בו וזאת הברכה שהוא סיום התורה ושמחין בו שמחה גדולה ולהרבות השמחה נהגו לקרות יותר ממנין הקורין ולהוסיף עליהן. ונהגו גם כן להסדיר כל אחד בליל יום תשיעי וזאת הבר
Tap to expand
ונהגו ביום אחרון של חג הנקרא שמחת תורה לפי שכל העם שמחים על סיום התורה קורין בתורה יותר ממנין וקורין כל הקהל כאחד ואנשי׳ שלא הורגלו לעלות ולקרות בשאר ימות השנה והמנהג כדי להרבות בשמחה ושמונה פסוקי׳ א
Tap to expand
ליל תשיעי מתפללין כמו בליל שלפניו ומקדשין ואומרים זמן ולמחר מתפללין כמו ביום שלפניו ומוציאין ג' ספרים וקורין בא' וזאת הברכה והמפטיר קורא בשני כמו אתמול ומפטיר במלכים ויעמוד שלמה לפני ה' ובירושלים יש
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ונקרא יום זה יום שמחת תורה לפי שמסיימן בו התורה וראוי לשמוח בסיומה. והטעם שמחתילין מיד בראשית כדי שלא יהא פתחון פה לשטן לקטרג לומ' כבר סיימו אותה ואינם רוצים לקרות עוד. או הטעם כמו שזכינו בסיומה כך נז
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
במנהגים ומפקינן בלילה כל הס"ת שבארון וש"צ אומר אנא ה' וכו' אלהי הרוחות כו' ומסבבין המגדל שבב"ח והעם הולכין אחר הס"ת ואז גוללין ומחפשין בזאת הברכה בס"ת ראשונה ובשנייה בראשית ובג' וביום השמיני בפרשת פנ
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
סדר יום שמחת תורה. ובו סעיף אחד:במקום שעושין שני ימים טובים ליל תשיעי מקדשין ואומרים זמן ולמחר מוציאין שלשה ספרים וקורין באחד וזאת הברכה עד סוף התורה ובשניה בראשית עד אשר ברא אלהים לעשות ובשלישית קורא
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
שמחת תורה. ולכבוד התורה מותר לרקד בי"ט אבל לגמר מוגמר אסור מהרי"ק וכ"ש דאסור להבעיר פלוו"ר להשמיע קול לשמחה וכן ראיתי שמיחו הגדולים אשר בארץ מ"א. ומ"מ מותר לקבוע פלוו"ר בנר אעפ"י שגורם שהנר יכבה מחמ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
יֵשׁ לִמְחוֹת בְּיַד מִקְצָת הֶהָמוֹן הַנּוֹהֲגִים בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה לְהַבְעִיר מִינֵי נֵפְטְ שֶׁקּוֹרִין פּוּלְווִי"ר, דְּאַף שֶׁהֵם מִתְכַּוְּנִים לְשִׂמְחַת הַיּוֹם, מִכָּל מָקוֹם שִׂמְחָה ז
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
יוֹם אַחֲרוֹן שֶל הֶחָג, שֶׁהוּא גַם כֵּן שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, נִקְרָא שִׂמְחַת תּוֹרָה, לְפִי שֶׁמְּסַיְמִין בּוֹ אֶת הַתּוֹרָה וּשְׂמֵחִים בָּה. עַרְבִית, לְאַחַר הַתְּפִלָּה, עוֹשִׂין הַקָּפוֹת, וְאַ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
בַּיּוֹם, אַחַר הַהַקָפוֹת, מְשַׁיְרִין שְׁלשָׁה סִפְרֵי תוֹרָה וּמַרְבִּים בִּקְרוּאִים בְּסֵפֶר תּוֹרָה אֶחָד בְּפָרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה כַּמָּה פְעָמִים עַד מְעֹנָה, וּבַסּוֹף קוֹרְאִין כָּל הַנ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וקורין ליום זה "שמחת תורה", לפי ששמחין ועושין בו סעודה לגמרה של תורה. ובאשכנז נהגו שהמסיים והמתחיל נודרין נדבות, וקוראין לאחרים לעשות משתה. ונהגו להרבות הקרואים לספר תורה, וקורין פרשה אחת כמה פעמים. ו
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
וביום שני קורין וזאת הברכה ומנהג לומר פזמונים ורהיטין כשהעולה הקורא האחרון לקרות בתורה כמו שעושין לחתנים ונקרא חתן תורה והיום נקרא יום שמחת התורה. ואחר שהשלים קריאתו עד לעיני כל ישראל אינו חותם מיד אל
Tap to expand
יום ח׳ מוציאין ב׳ ספרי תורה וקורין באחת ה׳ בסדר ראה אנכי בפרשת כל הבכור עד סוף הסדר. ואם חל להיות בשבת קורין בה ז׳ ומוסיפין מן עשר תעשר ולכך נתקנה ליום אחרון לפי שהיא אחרונה בסדר התורה ומפטיר קורא בשנ
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ויש מקומות שנוהגין המסיים והמתחיל לעשות משתה ושמחה ויום טוב לסיומה של תורה וקוראין לכל קרוביהם וחביריהם.
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
ובמנהגים וחוזר למעלה ומרבה בפרשיות כרי לקרות הרבה לכבוד תורה קורין כל הנערים ביחד וקורין להן נדר המלאך הגואל גו' וקורין חתן תורה כו' ואח"כ חתן בראשית כו' וכהן או לוי יכול לקנותו וע"ל סימן קל"ב ומ"ש ו
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
כתב מהרי"ק שורש כ"ו בשם תשובת הגאונים דביום שמחת תורה נוהגין לרקוד אפילו זקנים בשעה שאומרים קלוסים לס"ת אע"פ שאין מרקדין בי"ט משום כבוד התורה נהגו היתר עכ"ל וכתב מהרי"ל יש מקומות שנהגו התינוקות סותרי
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[יא] ונוהגין להרבות וכו'. ראיתי נוהגין דאף מי שכבר עולה לתורה עולה לחתן תורה או בראשית וצריך עיון התינח חתן תורה שהוא בספר תורה אחת ולא חיישינן לפגמה, אבל חתן בראשית ניחוש לפגמה של ספר תורה ראשונה, וא
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
נוֹהֲגִין שֶׁחֲתַן הַתּוֹרָה וַחֲתַן בְּרֵאשִׁית נוֹדְרִין נְדָבוֹת, וְקוֹרִין לְכָל מֵרֵעֵיהֶם וְעוֹשִׂין מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה לְסִיּוּמָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּלְהַתְחָלָתָהּ. דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (תְּח
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ואחר שחרית מוציאין שני ספרים. וקורין באחד חמשה גברי בפרשת "משכו…" עד "מארץ מצרים על צבאתם". ואין מוסיפין על הקרואים. ואף על גב דמעיקר הדין מותר להוסיף, כמו שכתבתי בסימן רפ"ב, מכל מקום לא נהגינן להוסיף
Tap to expand