Yichud Hashem (Active Unification of the Name)
The mystical-halachic act of declaring/effecting divine unity — Kriat Shema, l'shem yichud.
The mystical-halachic act of declaring/effecting divine unity — Kriat Shema, l'shem yichud.
How it traveled
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260explains
- Sha'arei TzedekCastile · 1265explains
- Get HaShemotZaragoza (Saragossa) · 1269explains
- ZoharGuadalajara · 1280explains
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280explains
- Ohr HaSekhelZaragoza (Saragossa) · 1285explains
- Gan Naul (Abulafia)Zaragoza (Saragossa) · 1289explains
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290explains
- Ma'arekhet HaElokutGuadalajara · 1295explains
- Recanati on the TorahRecanati · 1300explains
- Sefer HaKanahCastile · 1380explains
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523redefines
- Ohr Ne'eravTzfat · 1550explains
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561explains
- Sha'ar HaMitzvotTzfat · 1565explains
- Sha'ar HaKavanotTzfat · 1570explains
- Sha'ar HaPesukimTzfat · 1570explains
- Sha'ar Ma'amarei RashbiTzfat · 1570explains
- Sha'ar Ma'amarei RazalTzfat · 1570explains
- Pri Etz ChaimTzfat · 1572explains
- Sefer Etz ChaimTzfat · 1573explains
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575explains
- Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchananKrakow (Cracow) · 1607explains
- Sha'ar Ruach HaKodeshDamascus · 1610explains
- Sha'ar HaHakdamotTzfat · 1610explains
- Chesed LeAvrahamHebron · 1618explains
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620explains
- Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on ZoharTzfat · 1680explains
- Mekor Mayim Chayim on Baal Shem TovMedzhybizh (Ukraine) · 1700explains
- Shomer EmunimLivorno · 1720explains
Key passages(20)
Agra DeKala · Tzvi Elimelekh Shapira of Dinov · 1801 CE
או יאמר שרמז בכאן ענין יחוד שמ"ע (דברים ו ד) וברו"ך. דהנה יחוד שמ"ע אמר משה בתורה, והוא שאמרו השבטים ליעקב שמע ישראל וכו', פתח ואמר (יעקב) ברוך שם וכו'. ואמרו ז"ל (פסחים נ"ו ע"א) אנן היכי נעביד נימרינ
Tap to expand
בְּשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל קָא מְיַחְדֵי יִחוּדָא בְּהַאי קְרָא, בְּרָזָא דְּכ"ה אַתְוָון, דְּאִינּוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ' אֱלֹהֵינוּ יְיָ' אֶחָד, וּבָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד,
Tap to expand
(דברים ו׳:ד׳) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ' אֱלֹהֵינוּ יְיָ' אֶחָד, דָּא אִיהוּ יִחוּדָא חַד. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, הָא יִחוּדָא אַחֲרָא, לְמֶהֱוִי שְׁמֵיהּ רָזָא חַד. וְרָזָא דָּ
Tap to expand
קְטֹרֶת קָשִׁיר קְשִׁירוּ, נָהִיר נְהִירוּ וְאַעְבַּר זוּהֲמָא. וְד' אִתְחַבָּר בה' (ד"א ד' אתעביד ה'), ה' אִתְחַבָּר בְּו'. ו' סָלִיק וְאִתְעַטָּר בְּה'. ה' אִתְנְהִיר בְּי'. וְכֹלָּא סָלִיק רְעוּתָא
Tap to expand
Zohar Chadash · Anonymous (Zohar Chadash) · 1290 CE
אֶלָא הָא תָּנִינָא, יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת, וְהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָתִים לֵיהּ גּוֹ כּוּרְסָא יְקָרֵיהּ, לְמֶהֱוֵי תָּדִיר סַהֲדָא עַל בְּנוֹי, דְּקָא מְיַחֲדֵי שְׁמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ ה
Tap to expand
ונבאר עתה ענין תענית חלום בשבת כבר הודעתיך כי שבת ה"ס א"ל אדנ"י באופן זה א"ל אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד עולים גי' שבת ואם תוסיף על זה פנים פשוטים דהוי"ה שהם גי' כ"ו עם האחורים הפשוטים של הוי"ה שהם גי' ע"ב וע
Tap to expand
Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan · Nathan Nota Spira · 1607 CE
אופן רטאומר אני שרצה משה לתקן בארץ ישראל צירופי אותיות אדני שקלקלו ישראל בעגל, כי בך"ד צירופי אדנ"י יש בהם צ"ו אותיות, כ"ד צרופים בכל צירוף ד' אותיות, הרי ד' פעמים כ"ד הם צ"ו אותיות, כמנין א"ל אדנ"י.
Tap to expand
עוד יחוד אחר וצריך שתמיד תשימנו נגד עיניך. הנה אלהי"ם במלוי יודי"ן הוא ש' כמנין מצפ"ץ שהוא תמורת הוי"ה בא"ת ב"ש ויש בו י"ג אותיות בהיותו במלוי יודי"ן ותכוין כי המלכות נקראת אלהי"ם והיא כלולה מן י"ג מד
Tap to expand
יחוד מ"ד אל הנז"ל. והוא בנוי ומיוסד בסוד ההוי"ה בגבורה הכלולה בת"ת י' רישא דחרבא ו' גופא דחרבא. ה"ה תרין פיפיות דחרבא וחרב פיפיות בידם וחרב הוא ובית דינו וחרב בגי' רי"ו והוא כי אות י' היא הוי"ה דיודי"
Tap to expand
יחוד ס"ו אל הנז"ל. פותח את ידיך ר"ת יהו"ה אדנ"י וס"ת חת"ך מחולף בא"ת ב"ש הוא סא"ל והוא ג"כ בגי' יהו"ה אדנ"י. לכל חי רצון ר"ת רחל שהיא ב"פ דמעה שאליהם נרמז בזוהר באומרו דאחית תרין דמעין לגו ימא רבא והם
Tap to expand
Maaseh Rokeach on Mishnah · Elazar Rokeach of Amsterdam · 1685 CE
ובזה נבא לביאור המסכתא וטעם נכון על שסידר רבינו הקדוש מסכת זו בסיום סדר קדשים, דכבר כתבתי בפתיחה של הספר וגם בתחלת מסכת זבחים בשם הזוהר הקדוש דעיקר כונת הקרבנות לעשות יחוד למעלה, קב"ה ושכינתיה, ת"ת ומ
Tap to expand
Sefer Baal Shem Tov al HaTorah · Ba'al Shem Tov · 1700 CE
אמר הרב [הבעש"ט זי"ע] רמז מן התורה לדברי רבותינו ז"ל שתקנו לומר קודם כל מצוה לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, הוא מן זה הפסוק, זה הדבר, והענין הוא, כי שלמה המלך עליו השלום אמר טוב אשר לא תדור וכו', ו
Tap to expand
Sefer Baal Shem Tov al HaTorah · Ba'al Shem Tov · 1700 CE
וסוד יחודא תתאה לעורר נפש רוח של הצדיק יכוון הוי"ה ואח"כ יכוון ליחד י"ה בו"ה, וישם לנגד פניו שם יהוה בניקוד חל"ם עם שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן התלוים בו בתפארת ואח"כ כוון לבך בסוד שם אדנ"י אלף דלת נון יוד ו
Tap to expand
Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov · Chaim Tyrer of Czernowitz · 1700 CE
בתוי"י פ' בראשית די"ב ע"א וז"ל, שמעתי מהרב המוכיח מו"ה אריה ליב גלינר פירוש המשנה (קדושין דל"ט ע"ב) כל העושה מצוה אחת מטיבין לו וכו' דיש בכל מצוה שעושין יחוד שם הוי"ה ברוך הוא וזה תכלית הכל, שכל מה שא
Tap to expand
Degel Machaneh Ephraim · Moshe Chaim Ephraim of Sudilkov · 1770 CE
עוד י"ל והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדי' בו וי"ל בדרך רמז דהנה ידוע דכוונת נתינת הצדקה הוא לעשות יחוד הוי"ה ואדני וע"י היחוד הוא פועל ירידת השפע על כל העולמות וי"ל
Tap to expand
Be'er Mayim Chaim · Chaim Tyrer of Czernowitz · 1775 CE
אבל לא זה הדרך ישכון אור במי שחפץ לעשות נחת רוח לפניו יתברך שמו כי על כל פנים בשעה הזו ריחק את עצמו ואת הדבר ההוא ועמד בשדה אחר ח"ו. כי אם האדם צריך בכל רגע ורגע שלא לזוז מיחודו יתברך אף על רגע בכדי ש
Tap to expand
Toldot Yaakov Yosef · Yaakov Yosef HaKohen Katz of Polnoye · 1780 CE
נ"ל על פי ששמעתי מהרב המוכיח מו' אריה ליב גלינ"ר פירוש המשנה (קידושין פ"א מ"י), כל העושה מצוה אחת מטיבין לו וכו'. דיש בכל מצוה שעושין יחוד שם הוי"ה, וזה תכלית הכל, שכל מה שאדם עושה הן בגשמי הן ברוחני
Tap to expand
Toldot Yaakov Yosef · Yaakov Yosef HaKohen Katz of Polnoye · 1780 CE
וזהו בכל דרכ[י]ך דעהו (משלי ג, ו) שהיא פרשה קטנה שכל גופי התורה תלוי בה (ברכות סג.). שבכל דבר ודבר שעושה אפילו גשמי, יראה לייחד ד' אותיות הו"יה, כי כל אכילה ושתיה, ומלאכת האדם מן ל"ט מלאכות, ושאר משא
Tap to expand
Likkutei Torah · Shneur Zalman of Liadi · 1796 CE
ולכן אומרים בכל מצוה לשם יחוד קוב״ה ושכינתיה קוב״ה נק׳ מה שהוא קדוש ומובדל מגדר עלמין ולית מחשבה תפיסא ביה וביטול ההשגה. ושכינתיה הוא שכינת עוזו ומלכותו המתלבשת בבחינת עלמין להחיותם ולהיות מהווה אותם
Tap to expand
Bnei Yissaschar · Tzvi Elimelekh Shapira of Dinov · 1820 CE
מה שנוהגין לאכול ראש כבש בראש השנ"ה יש סמך עפ"ז מ"ש בתרגום המיוחס ליונתן בתחלת גלות מצרים ראה פרעה בחלום כל ארץ מצרים בכף מאזנים וטל"ה אחד בכף שני' והכריע הטל"ה כל אמ"צ. והנראה להתבונן למה הראו לו טל"
Tap to expand