Aravot (Beating the Willows)
On the seventh day of Sukkot, Jews beat willow branches against the ground as a ritual act of spiritual cleansing.
Aravot refers to a striking custom performed on Hoshana Rabba, the seventh day of the autumn harvest festival of Sukkot. Worshippers take bundles of willow branches and rhythmically strike them against the ground or a surface until the leaves fall off. It's a visceral, almost cathartic moment—the leaves scatter like releasing something unwanted.
The practice appears in rabbinic texts from around 2,000 years ago and has remained a living custom ever since. The willow itself (called 'aravah' in Hebrew) is one of four special plants used during Sukkot, but on this final day, its role transforms from being gently waved in celebration to being deliberately beaten. This shift in how the same plant is treated—from honored to struck—carries symbolic weight across Jewish tradition.
Over the centuries, Jewish teachers have read different meanings into the gesture: some saw it as casting away sins, others as a way of bidding farewell to the holiday season, and still others as a form of repentance or spiritual reckoning. The beating itself became so characteristic of the day that 'Hoshana Rabba' is sometimes called 'the day of the willows,' and the custom spread across Jewish communities worldwide.
How it traveled
- Mishnah SukkahYavneh · 200explains
- SukkahSura (Babylonia) · 500explains
- Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and LulavFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Meiri on SukkahPerpignan · 1300explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Mevo HaTalmud (Chajes)Zolkiew (Zhovkva) · 1845explains
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimLublin · 1855explains
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimBrody · 1855explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
מִצְוַת עֲרָבָה כֵּיצַד, מָקוֹם הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלַיִם, וְנִקְרָא מוֹצָא. יוֹרְדִין לְשָׁם וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם מֻרְבִּיּוֹת שֶׁל עֲרָבָה, וּבָאִין וְזוֹקְפִין אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, ו
Tap to expand
משנה: מִצְוַת עֲרָבָה כֵּיצַד. מָקוֹם הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלִַם וְנִקְרָא מוֹצָא וְיוֹרְדִין לְשָׁם וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם מוּרְבִּיּוֹת שֶׁל עֲרָבָה וּבָאִין וְזוֹקְפִין אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּ
Tap to expand
Sukkah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמְרִי: לְדִידְהוּ נָמֵי לָא דָּחֵי. וְאֶלָּא קַשְׁיָא הָנֵי תַּרְתֵּי; דְּתָנָא חֲדָא: כׇּל הָעָם מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְהַר הַבַּיִת, וְתַנְיָא אִידַּךְ: לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמְתָרְצִינַן: כּ
Tap to expand
Sukkah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מַתְנִי׳ מִצְוַת עֲרָבָה כֵּיצַד? מָקוֹם הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלַיִם וְנִקְרָא ״מוֹצָא״, יוֹרְדִין לְשָׁם וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם מוּרְבִּיּוֹת שֶׁל עֲרָבָה, וּבָאִין וְזוֹקְפִין אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמּ
Tap to expand
אמר המאירי מצות ערבה כיצד ר"ל בשביעי של חג וכשהוא חל בימות החול ובזמן המקדש מקום היה לו למטה מירושלים ונקרא מוצא ר"ל שהיו מים מתקבצים לשם ונעשה שם יער של ערבה והיה נקרא בשרו"ק הוא"ו מוצא ר"ל שהיה מוצא
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
ונוטלים ערבה ביום זה מלבד ערבה שבלולב ואין מברכין עליה: הגה ונהגו ששמש בהכ"נ מביא ערבה למכור כמו שהיה המנהג בזמן שבית המקדש היה קיים [ר"ן פ' לולב וערבה]:
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Shlomo Kluger · 1820 CE
[שם סעיף ב'] ונוטלין ערבה ביום זה וכו'. נ"ב הנה בטעם לקיחת הערבה בהו"ר ולחבט אותה. בודאי יש סודות עמוקים ואני בער ולא איש ואין אתי יודע עד מה. אבל ליתן טעם לפי קט שכלי נראה עפ"י המפורש במדרש אמור דהנ
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Shlomo Luria (Yam Shel Shlomo) · 1820 CE
[שם סעיף ב'] ונוטלין ערבה ביום זה וכו'. נ"ב הנה בטעם לקיחת הערבה בהו"ר ולחבט אותה. בודאי יש סודות עמוקים ואני בער ולא איש ואין אתי יודע עד מה. אבל ליתן טעם לפי קט שכלי נראה עפ"י המפורש במדרש אמור דהנ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ובזמן הזה הנהיגו הנביאים האחרונים, חגי זכריה ומלאכי, ואנשי כנסת הגדולה, שהם היו מתקני תקנות בישראל (רש"י מד א), דכיון שאינה מפורש בתורה – לכן לא קבעוה בכל יום כלולב, אלא ביום השביעי בלבד נוטלין אותה,
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ורבינו הרמ"א כתב על זה: דהמנהג פשוט ליטול הערבה עם הלולב בשחרית, בשעת הנענוע ובשעת ההקפה, עד שעת החבטה, (ואז) נוטלים הערבה לבדה. ויותר טוב שלא ליטלה עם הלולב כלל. ואף הנוטלה עם הלולב, נראה לי דלאחר שה
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(א) רבה - נוהגים ישראל להיות נעורים בליל ערבה. וכבר נדפס הסדר:
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(יא) ונוטלים ערבה ביום זה - זכר למקדש שנטילת ערבה היה שם הלכה למשה מסיני וכן היתה מצותה בכל יום משבעת הימים היו מביאין ערבות וזוקפין אותן הכהנים על צדדי המזבח ואח"כ באין העם ונוטלין אותן משם ומנענעין
Tap to expand
Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כֵּיצַד הָיְתָה מִצְוָתָהּ. בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִשִּׁבְעַת הַיָּמִים הָיוּ מְבִיאִין מֻרְבִּיּוֹת שֶׁל עֲרָבָה וְזוֹקְפִין אוֹתָן עַל צִדְדֵי הַמִּזְבֵּחַ וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבּ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
מִנְהַג נְבִיאִים, שֶׁכָּל אֶחָד יִטּוֹל בְּיוֹם זֶה עֲרָבָה מְיֻחֶדֶת, מִלְּבַד הָעֲרָבָה שֶׁבַּלוּלָב. וְכָל הַפּוֹסֵל בָּעֲרָבָה שֶׁבַּלּוּלָב, פּוֹסֵל גַּם בָּעֲרָבָה זוֹ. לָכֵן לֹא יִקְצְצָהּ הַי
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ עִם הַלּוּלָב בְּיַחַד, אֶלָּא כְּשֶׁמַּגִּיעִין לְתַעֲנֶה אֱמוּנִים, מַנִּיחִין אֶת הַלּוּלָב וְהָאֶתְרוֹג וְנוֹטְלִין אוֹתָהּ, לְפִי שֶׁאָז מִתְפַּלְּלִין עַל הַמָּיִם. וּלְאַ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ודע דבגמרא שם איתא: "ערבי נחל" – אין לי אלא ערבי נחל של בעל, ושל הרים מניין? תלמוד לומר: "ערבי נחל" – מכל מקום. ופירש רש"י: נחלי מים מצוה בזו. ומיהו של בעל – כשרה, כדכתיב: "ערבי" – לשון רבים, עיין שם.
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(יט) על הקרקע או על הכלי - ובשם האר"י ז"ל כתבו דדוקא על הקרקע יחבוט ה' חבטות וטוב לחבוט תחלה על הקרקע ה' חבטות ואח"כ על הכלים להסיר העלין וא"צ להסיר כל העלין:
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
יקשור חמשה בדים אלו ביחד, ויחבוט בהם בכח על הקרקע, ולא תהיה מרוצפת באבנים או בעצים, דקרקע צריך בדבר זה, ויחבוט בהם בכח, ואע"פ שכתב בס' בכורי יעקב דטוב לחכות עד שיסיר העלין, לא מודינא בזה כי ראוי שיהיו
Tap to expand
Sukkah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר אַיְיבוּ: הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק וְאַיְיתִי הָהוּא גַּבְרָא עֲרָבָה קַמֵּיהּ. שָׁקֵיל, חַבֵּיט חַבֵּיט, וְלָא בָּרֵיךְ. קָסָבַר מִנְהַג נְבִיאִים הוּא. אַיְיבו
Tap to expand
Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין. מְבִיאִין אוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לַמִּקְדָּשׁ וּמַנִּיחִין אוֹתָהּ בְּגִגִּיּוֹת שֶׁל זָהָב כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְמְשׁוּ הֶעָלִין. וּלְמָחָר זוֹקְפִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְ
Tap to expand