Hoshana Rabbah (The Great Hoshana)
The seventh day of the autumn festival where Jews circle with branches and beat willows, mystically understood as the final sealing of the year's judgment.
Hoshana Rabbah is the climactic seventh day of Sukkot, a week-long Jewish autumn festival. On this day, worshippers carry bundles of branches (including palm, myrtle, and willow) in seven processions around the synagogue, then beat willow branches on the ground—a practice that evolved with deep spiritual meaning. Originally, this was simply how the ancient Temple ritual concluded the holiday. But medieval and later Kabbalists read this day as something far more significant: the moment when the year's destiny is finally sealed and confirmed.
Think of it like the last day of a cosmic judgment period. During the ten-day period from Rosh Hashanah through Yom Kippur, Jews traditionally believe their fate is written and sealed by God. But Kabbalists taught that this judgment extends through Sukkot, and Hoshana Rabbah—meaning 'the Great Salvation'—is when that verdict becomes truly irreversible. The willow branches beaten on the ground symbolize shaking off the last remnants of judgment; the seven circuits recall the seven heavens or the seven sefirot (divine emanations) through which divine will descends. By the end of this day, the year ahead is locked in.
What makes this day distinctive is how it weaves together ancient Temple practice with inner mystical meaning. The Kabbalists didn't reject the literal rituals; instead, they deepened their spiritual resonance, suggesting that every gesture—each circle, each falling leaf—participates in the soul's dialogue with the divine and the cosmos's renewal.
How it traveled
- SukkahSura (Babylonia) · 500explains
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Sefer ChasidimRegensburg · 1175explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Meiri on SukkahPerpignan · 1300explains
- Abudarham— · 1330explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Shibbolei HaLeket—explains
Key passages(20)
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
בליל הושענא רבא נוהגין מקצת אנשים לקרות את התורה כלה מראש ועד סוף משום דאמרינן בפ"ק דברכות לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואיפשר שלא השלים כל הפרשיות עם הצבור ולפיכך קורא בלילה
Tap to expand
Sukkah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וְכִי לְיַיבְּשָׁן הוּא צָרִיךְ? אֶלָּא אֵימָא: עַל גַּב הָאִיצְטְבָא. אָמַר רַחֲבָא אָמַר (רַב) יְהוּדָה: הַר הַבַּיִת סְטָיו כָּפוּל הָיָה, סְטָיו לְפָנִים מִסְּטָיו.
Tap to expand
Sukkah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
״אִסְרוּ חַג בַּעֲבוֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ״. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, וְרַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן הַמָּחוֹזִי מִשּׁוּם רַבִּי יוֹחָנָן הַמ
Tap to expand
ויש לילה שהנפשות יוצאות מן הקברות כגון בליל הושענא רבא יוצאות ומתפללות וכבר הלכו שנים והחביאו עצמן בבית הקברות ושמעו שאחת קוראה לחבירתה נצא ונתפלל יחדיו יצאו כל הנפשות והתפללו ובקשו רחמים כדי שלא יגזו
Tap to expand
ביום חמישי של חול המועד שהוא הושענא רבה נוהגין שמרבין מזמורים כמו בי"ט ואומר קדושה רבה במוסף ומרבים קצת בנרות כמו בי"ה לפי שבחג נדונין על המים והכל הולך אחר החתום וכל חיי אדם תלויין במים ויש נוהגין ל
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ויש אנשים שנוהגין גם בליל הושענא רבא שכורכין עצמם בסדין ויוצאין למקום שמגיע אור הלבנה ופושטין מעליהם הסדין ונשארים ערומים ופושטין איבריהם ואצבעותיהן. אם מצא צלו שלם טוב הוא, ואם יחסר צל ראשו בנפשו הוא
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
סדר יום הושענא רבה. ובו יא סעיפים:ביום שביעי שהוא הושענא רבה נוהגים להרבות במזמורים כמו ביום טוב: הגה ואין אומרים נשמת ואומרים מזמור לתודה ואומרים אין כמוך שמע ישראל וכו' כמו בי"ט ואומרים קדיש של אחר
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
אם חל יום הושענא רבה ביום א' וקצצו עכו"ם ערבה בשבת והביאו כשרה: הגה מיהו אם צוה ישראל לקוצצ' ואיכא פרהסיא בדבר יש להחמיר אם יש לו ערבה אחרת [ב"י בשם תשו' רשב"א]:
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[א] הושענא רבה וכו' לפי וכו'. עוד טעם אמר הקב"ה לאברהם אני יחיד ואתה יחיד אתן לבניך יום כ"א וזהו הושענא רבה כשמי אהיה גימטריא כ"א ואברהם דור כ"א מאדם. תרבע כ"א פעמים כ"א יעלה תמ"א למפרע הוא אמת חותמו
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ה] לטבול באשמורת וכו'. ונכון לטבול מבערב הושענא רבה ללמוד כל הלילה בטהרה (שיירי כנסת הגדולה ושל"ה). אין ראוי לאדם לשמש מטתו בליל זה שהוא ליל החתום (שיירי כנסת הגדולה), ועיין סימן תצ"ד. כתב שבלי הלקט
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
בַּיּוֹם חֲמִישִׁי (ובא"י ביום ששי) שֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד, הוּא הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, נוֹהֲגִין לִהְיוֹת נֵעוֹרִים בַּלַּיְלָה שֶׁלְּפָנָיו לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס הַסֵּדֶר, לְפִי שֶבֶּחָג
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
מעמידין ספר תורה אחת על הבימה, ובהושענא רבה שבעה ספרי תורות. ויש שמוציאין כל הספרי תורות. ומעמידין נר בארון הקודש, על שם "נר מצוה ותורה אור". ואין לפקפק בזה מה שנותנים דבר של חול, דכיון שלכבוד התורה ע
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ולפי שנתוסף מצוה אחת היום, והוא גמר החג, ובחג נדונים על המים, ובמים נכלל פרנסה ועוד עניינים – לכן מנהג כל ישראל לעשות התעוררות ביום זה בשני אופנים. האחד כמו ימי דין, והיינו: שהרבה נעורים רוב הלילה, וק
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(א) רבה - נוהגים ישראל להיות נעורים בליל ערבה. וכבר נדפס הסדר:
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
מרבים בתפילות ותחנונים בהושענא רבה, כי הוא סיום נ"א יום שנתנו לישראל בחסד עליון לעשות בהם תשובה ותתקבל תשובתם, והם שלשים דאלול מיום ראשון של ר"ח וכ"א יום דתשרי רמז לדבר אין נא אלא לשון בקשה לכך נתנו נ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
בְּכָל יְמֵי הֶחָג לְאַחַר תְּפִלַת מוּסָף, נוֹהֲגִים לְהַעֲלוֹת סֵפֶר תּוֹרָה עַל הַבִּימָה, וּמַנִּיחִין אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ פָּתוּחַ עַד לְאַחַר אֲמִירַת הַהוֹשַׁעְנוֹת, שֶׁאָז מַחֲזִירִין אֶת סֵפ
Tap to expand
ואותו היום ר"ל בשביעי היו מקיפין אותו שבע פעמים ובשעת פטירתן אומרין יופי לך מזבח יופי לך מזבח ר' אליעזר אומר יופי ליה ולך מזבח והקשו בה בגמרא והרי אסור לשתף שם שמים ודבר אחר ופירשו שכך היו אומרים ליה
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ומקיפין התיבה שבע פעמים כנגד ז' רקיעים. ויש אומרים כנגד שבע פעמים שסבבו יריחו. ויש סמך לזה מהמסרה כי תמצא שני ואסובבה במסרה ואלו הן אקומה נא ואסובבה בעיר' ואסובבה את מזבחך ה', כלו' כנגד שסבבתי עיר ירי
Tap to expand
נוהגין ישראל להיות נעורים בליל ערבה [ש"ל] וכבר נדפס הסדר ועמ"ש סי' תצ"ד ואומרים נעריצך כבודו כו': מלאכ' של חול. ויש שמסירין אפי' הכיס [לבוש] ועכשיו נהגו בקצת מקומות לגבות מעות אתרוג בבה"כ ואינו נכון:
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
והאופן השני: שעושים היום הזה כקצת יום טוב. והיינו: שאומרים בפסוקי דזמרה מזמורי שבת ויום טוב, רק "נשמת" אין אומרים. ואומרים "מזמור לתודה". ובהוצאות ספר תורה אומרים "שמע ישראל" כמו ביום טוב. ואומרים קדו
Tap to expand