Skip to content
Wellsprings
creationfeatured in 30 works

Beriah (World of Creation)

beh-ree-AH

The realm where God's throne and the highest spiritual beings dwell, serving as creation's immediate source.

Imagine reality as a vast mansion with multiple floors. Beriah—the World of Creation—is the second floor down from the highest, most divine level. It's where the divine throne sits and where the most refined spiritual entities live: the archangels and the highest aspects of human souls. Think of it as the threshold between the purely abstract divine realm and everything we can perceive or imagine.

In the early Zohar texts (around 1100 CE), this world was described as the place where God's glory becomes visible, even if only to spiritual beings. Over centuries—from the medieval Kabbalists through the Lurianic school and into the Hasidic masters—teachers kept returning to this concept, each one adding nuance. Some emphasized how Beriah receives its vitality from the world above it (Atzilut). Others focused on how souls are shaped there before descent. By the 19th and 20th centuries, teachers like Yehuda Ashlag were exploring Beriah as a realm of pure consciousness and intention, the workshop where divine thought becomes possible action.

How it traveled

  1. Zohar
    Guadalajara · 1280
    explains
  2. Tikkunei Zohar
    Guadalajara · 1280
    explains
  3. Zohar Chadash
    Guadalajara · 1290
    explains
  4. Ma'arekhet HaElokut
    Guadalajara · 1295
    explains
  5. Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)
    Cairo · 1523
    explains
  6. Ohr Ne'erav
    Tzfat · 1550
    explains
  7. Ketem Paz on Zohar
    Tzfat · 1561
    explains
  8. Sha'ar HaMitzvot
    Tzfat · 1565
    explains
  9. Sha'ar HaKavanot
    Tzfat · 1570
    explains
  10. Sha'ar HaPesukim
    Tzfat · 1570
    explains
  11. Sha'ar Ma'amarei Rashbi
    Tzfat · 1570
    explains
  12. Sha'ar Ma'amarei Razal
    Tzfat · 1570
    explains
  13. Pri Etz Chaim
    Tzfat · 1572
    explains
  14. Sha'arei Kedusha
    Damascus · 1572
    explains
  15. Sefer Etz Chaim
    Tzfat · 1573
    explains
  16. Reshit Chokhmah
    Tzfat · 1575
    explains
  17. Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan
    Krakow (Cracow) · 1607
    explains
  18. Sha'ar HaHakdamot
    Tzfat · 1610
    explains
  19. Sha'ar Ruach HaKodesh
    Damascus · 1610
    explains
  20. Chesed LeAvraham
    Hebron · 1618
    explains
  21. Ohr HaChammah on Zohar
    Tzfat · 1620
    explains
  22. Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on Zohar
    Tzfat · 1680
    explains
  23. Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov
    Medzhybizh (Ukraine) · 1700
    explains
  24. Shomer Emunim
    Livorno · 1720
    explains
  25. Asarah Perakim LeRamchal
    Padua · 1727
    explains
  26. Kalach Pitchei Chokhmah
    Padua · 1730
    explains
  27. Maaseh Rokeach on Mishnah
    Amsterdam · 1735
    explains
  28. Beur HaGra on Sifra DeTzniuta
    Vilna (Vilnius) · 1740
    explains
  29. Mikdash Melekh on Zohar
    Tzfat · 1750
    explains
  30. Sefer Baal Shem Tov al HaTorah
    Medzhybizh (Ukraine) · 1750
    explains

Key passages(20)

Ohr Ne'erav · Moses Cordovero (Ramak) · 1550 CE

Very high

החלק האחד, חלק אצילות והם עשר ספירות נאצלות, ואור אין סוף מתפשט בהן. והחלק השני, מציאות כסא הכבוד, והוא הנקרא בריאה, ואור הספירות מתפשט בה והם הנקראות ספירות דבריאה, לא הכסא אלא האור שהיא מעשר ספירות,

Tap to expand

Sha'ar HaMitzvot · Chaim Vital · 1565 CE

Very high

ונבאר מ"ש בגמ' כי המעקה די שיעשהו בהוצא ודפנא ובזה יתבאר ענין תועלת המעקה הזה דע כי עם היות שהונח המסך הנז' תחת האצי' בסוד קרקיעתו הנק' גג בערך הברי' מוכרח הוא שאורות האצי' בוקעים ויורדים דרך המסך ההו

Tap to expand

Sefer Etz Chaim · Chaim Vital · 1570 CE

Very high

שער כללות אבי"ע. ענין הפרש שיש בין אצילות לבריאה ויצירה ועשיה:

Tap to expand

Sefer Etz Chaim · Chaim Vital · 1570 CE

Very high

מ"ב ד' רגלין דבריאה הם כחב"ד ונקרא כסא וו"ק דבריא' הם ו' מעלות לכסא והמלכות דבריאה נקרא כסא דין וכן כסא כבוד דבריאה הם ג' אורות המתנוצצין מכח"ב דאצי' ומתלבשין בג"ר שבכל פרצוף ופרצוף מה' פרצופים דבריאה

Tap to expand

Very high

גם דע כי הלילה של חול היא סוד העשיה וששת ימי החול הם סוד היצירה ויום השבת הוא סוד הבריאה וז"ס וביום הז' נתעלה וישב על כסא כבודו ונודע כי סוד הבריאה היא ב' שמות אהי"ה יה"ו והענין הוא כי המלכות היא ז' ו

Tap to expand

Sha'ar HaKavanot · Isaac Luria (The Arizal) · 1570 CE

Very high

גם דע כי הלילה של חול היא סוד העשיה וששת ימי החול הם סוד היצירה ויום השבת הוא סוד הבריאה וז"ס וביום הז' נתעלה וישב על כסא כבודו ונודע כי סוד הבריאה היא ב' שמות אהי"ה יה"ו והענין הוא כי המלכות היא ז' ו

Tap to expand

Pri Etz Chaim · Chaim Vital · 1572 CE

Very high

ענין הקדישים נחלק לכמה חלקים. כי כבר ביארתי לך, כי מן התחלת התפלה עד ב"ש, הוא עשיה. ומב"ש עד התחלת יוצר הוא יצירה, ומשם עד עמידה הוא בריאה, ותפלת י"ח הוא אצילות. ואח"כ הם יורדים מלמעלה למטה, כי אין כח

Tap to expand

Very high

כתוב בדרושים - היצירה, אע"פ שהנוקבא שלהן גדולים מהדוכרא, עכ"ז באים מסוד דוכרא אפילו הנוקבא שבה, לכן נקרא יוצר אור. כי היצירה כולו רחמים ודוכרא כנודע, בסוד יוצר אור ובורא חושך, הם דוכרא ונוקבא, וזהו יו

Tap to expand

Agra DeKala · Tzvi Elimelekh Shapira of Dinov · 1801 CE

Very high

ושם הנה"ר השני גיחו"ן (בראשית ב יג), לרמז לעולם הבריא"ה הנמשך מעולם האצילות. וגיחון מלשון יבטח כי יגי"ח ירדן אל פיהו (איוב מ כג). גם גחו"ן הוא סוד המלכו"ת, כמ"ש במאורי אור אות הג', בסוד כ"ל הולך על גח

Tap to expand

Likutei Tefilot · Nathan Sternhartz · 1810 CE

Very high

עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה וְהַיְצִירָה וְהַבְּרִיאָה וְהָאֲצִילוּת וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, שְׁפָלִים, גַּלְגַּלִּים, מַלְאָכִים, זִיקִים, חַשְׁמַלִּים, שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים, וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, מִן תַּכְלִית

Tap to expand

The Beginning of Wisdom · Aryeh Leib Lifkin · 1887 CE

Very high

[רה] ולכן, נחשב לפעמים בכללות, עולם האצילות (שנתבאר למעלה שהוא נקרא עולם בדרך משל) – נגד יו"ד שבשם, והבריאה – נגד ה׳ שבשם, והיצירה – נגד ו׳ שבשם, ומלכות‏8הג"ה, נראה בעיני דצריך לומר 'והעשייה' נגד ה' א

Tap to expand

The Beginning of Wisdom · Aryeh Leib Lifkin · 1887 CE

Very high

[קפד] עולם הבריאה הוא עולם העליון, ונחלק לשבעה היכלות. ומבוארים בארוכה בזוהר פקודי מן דף רמ"ה ע"א עד רס"ב, ובזוהר בראשית מן דף מ"א ע"ב עד מ"ה ע"ב. ומבואר שם בפירוש הגר"א ז"ל באריכות, ומועתקים ללשון הק

Tap to expand

The Beginning of Wisdom · Aryeh Leib Lifkin · 1887 CE

Very high

[ריא] אבל עולם העשיה, שהוא במדרגה פחותה – בחינת הנשמה שנצרך לבוא להם – הוא מעולם היצירה, עולם שלמעלה מהם. ורק חלק מועט להזוכים יותר, בא להם גם מעולם הבריאה, שהוא להם בחינת חיה. ולהזוכים עוד יותר למדרג

Tap to expand

BePardes HaChasidut VeHakabbalah · Hillel Zeitlin · 1910 CE

Very high

לפי הגיוֹנוֹ של רבי משה – כל עולם שהוֹא יותר חיצוֹני ויותר מוּחש וּמוּרגש הוּא גדול יותר במעלה. לפי־זה גם עוֹלם הבריאה הוּא גדול במעלה מעוֹלם האצילוּת. ומה אַנוּ מוֹצאים בזוֹהר? לפי הזוֹהר – עולם הברי

Tap to expand

BePardes HaChasidut VeHakabbalah · Hillel Zeitlin · 1910 CE

Very high

שם ע״ב — עולם האצילות (ומה שלמעלה מעולם האצילות מרומז בקוצי היודי״ן או אינו מרומז כלל, לפי שהוא ממעלה ומחוץ לכל רמז); שם ס״ג — עולם הבריאה; שם מ״ה — עולם היצירה; שם ב״ן — עולם העשיה. בדרך זה: שם ע״ב —

Tap to expand

BePardes HaChasidut VeHakabbalah · Hillel Zeitlin · 1910 CE

Very high

״בריאה. הנה בריאה נגזר מלשון: ״אם בריאה יברא ד'״ וגו', אשר הכוונה בו היות הדבר בהוויה נגלה יותר מן האצילות, ולהיות כי היעבות הדברים אי־אפשר כי אם על־ידי הירחקם והיבדלם מן הדקות והרוחניות, לכן, כאשר ית

Tap to expand

BePardes HaChasidut VeHakabbalah · Hillel Zeitlin · 1910 CE

Very high

״כל עניין האצילות, בריאה, יצירה, עשיה הם ד׳ דברים נקראים: רשימה, חקיקה, חציבה, עשיה, וכשנרד לעומק ד׳ אלו נדע אלו. והעניין, כי הרשימה — דבר הנרשם, שאין בו תפיסת דבר־מה, זולת שהיא [שהוא] רשימה בעלמא, שא

Tap to expand

Talmud Eser HaSefirot · Yehuda Ashlag · 1930 CE

Very high

למטה מאצילות אין א"ס מתפשט אלא דרך זווג דהכאה במסך שבסיום עולם האצילות. ועה"ס עוברות דרך המסך לעולם הבריאה. וכן ע"י זווג דהכאה במסך שבסיום הבריאה עוברות העה"ס לעולם היצירה. וכן מיצירה לעשיה.ואמנם משם

Tap to expand

Talmud Eser HaSefirot · Yehuda Ashlag · 1930 CE

Very high

נגל"ה דכתר דאצילות, הנמשכים לנגל"ה דכתר הבריאה, נמשכים ע"י מלכות דאצילות, שנתלבשה בכתר דבריאה. וכן שאר הספירות דאצילות שנחתמו בבריאה, נמשכו דרך מלכות דאצילות, בסוד זווג דהכאה על המסך שבה.אלא, שלא נמשכ

Tap to expand

Very high

(לשאלה) בריאה (ח"ג פ"ב אות ג')חידוש "יש מאין" מכונה בשם "בריאה", והיות שהעביות שבכלים לא יכלה להגלות בעולם האצילות, אלא רק מקרקע עולם האצילות ולמטה, לכן משם ולמטה מכונה בריאה, ע"ש העביות שנתגלתה, כי ה

Tap to expand